משחק מחשב, מסעדה וחרב: ההיסטוריה המפתיעה של אפליקציית פייסבוק

בין הדברים שמאחדים את רוב החברה הישראלית, אפשר למנות את העובדה שמעל 70% מהישראלים משתמשים בסמארטפונים מבוססי אנדרואיד (לפחות לפי נתוני StatCounter), ורובנו משתמשים לא מעט באפליקציה של פייסבוק.

לכן, סביר להניח שלא מעט מהקוראים שלנו מצאו את עצמם שמים לב לפחות פעם לכך שכאשר מתקינים, מעדכנים או מחטטים בקבצים של אפליקציית פייסבוק על סמארטפונים כאלה, השם המלא שלה הוא com.facebook.katana.

קטאנה היא חרב סמוראים יפנית מסורתית – אבל מה הקשר בין רשת חברתית אמריקאית לנשק יפני עתיק? הסיפור מאחורי השם הזה מגלה איך החלטות טכנולוגיות נולדות לפעמים במקומות ובנסיבות הכי לא צפויים.

בעיה טכנית ובחירת ארוחת ערב

זה קרה לפני בערך 15 שנה (המועד המדויק הוא מתישהו בין 2008 ל-2012). פייסבוק עבדה על הגרסה הרשמית הראשונה של האפליקציה שלה לאנדרואיד. צ'ארלס וו, מנהל המוצר הראשון של הפרויקט, הוביל את הצוות לקראת השקה. אחרי תקופת בטא פנימית, הגיע הזמן להעלות את האפליקציה ל-Android Market – השם המקורי של מה שהיום נקרא Google Play.

העובדים ניסו להעלות את האפליקציה לחנות – אך נתקלו בבעיה טכנית לכאורה פעוטה: החנות לא אפשרה לקרוא לחבילה com.facebook.facebook – השם ההגיוני עבורה בהתאם למדיניות השמות של החנות (מתחילים ב-com, נקודה, שם החברה, נקודה, שם האפליקציה). הסיבה המדויקת לא ברורה עד היום – אולי הגבלה טכנית, אולי קונפליקט עם שם קיים. אבל העובדות ברורות: צריך שם חלופי, וצריך אותו מהר.

זו לא החלטה טריוויאלית. בחנות האפליקציות של אנדרואיד, שם החבילה הוא המזהה הקבוע והייחודי של האפליקציה. ברגע שמפתח מפרסם אפליקציה עם שם חבילה מסוים, לא ניתן לשנות אותו – לעולם. שינוי שם בחנות של גוגל הוא למעשה מחיקה של האפליקציה והחלפתה בחדשה, אך מי שתקוע עם גרסה ישנה לא יקבל עדכונים. לכן, בחירת שם החבילה מלווה את האפליקציה לנצח.

בין סושי לשכבות קוד

וו קיבל את בקשת השינוי בעודו יושב לארוחת ערב במסעדת סושי, ששמה היה “קטאנה” – ככל הנראה בניסיון לעורר אסוציאציות לתרבות הסמוראים והחרבות שלהם. אבל זה לא היה השם הראשון שעלה במוחו.

הרעיון המקורי שלו, כפי שסיפר באתר Quora, היה לקרוא לחבילה "Cortana" – על שם כלי ניהול המשימות הפנימי של פייסבוק באותה תקופה. האפליקציה הזו, שמאוחר יותר הפכה לליבת שירות ניהול המשימות האינטרנטי Asana, קיבלה את שמה מדמות האינטליגנציה המלאכותית ממשחק המחשב Halo.

אבל השם "קורטאנה" נפסל מיד, משתי סיבות. הסיבה העיקרית: קיים סיכוי שפייסבוק תרצה להעלות בעתיד גרסת אנדרואיד של כלי המשימות הפנימי, ושם החבילה יהיה תפוס. הסיבה השנייה: חשש אפשרי מסוגיות זכויות יוצרים מול מיקרוסופט, בעלת הזכויות של Halo. בהקשר זה מעניין לציין כי שנים בודדות מאוחר יותר, כשמיקרוסופט השיקה מעין עוזרת אישית בבינה מלאכותית לסמארטפונים שלה, היא אכן השתמשה בדמות מהמשחק הפופולרי ביותר שלה, כך שנראה שאם פייסבוק היתה גונבת את השם היא אכן היתה מסתבכת עם המשקיעה הוותיקה שלה.

מסעדת סושי למחשבה אסטרטגית

מכיוון שוו ישב במסעדת קטאנה, השם הזה היה ממש מול עיניו. הוא נשמע דומה לקורטאנה, אבל שונה מספיק כדי לא לעורר עניין של זכויות יוצרים. השאלה הייתה: האם זה שם טוב לאפליקציה?

וו והמפתח הראשי החלו לחשוב על המשמעות הסמלית של קטאנה. חרב הסמוראים היפנית מייצגת כמה מאפיינים שמתאימים בול לאפליקציית פייסבוק שהם רצו לבנות:

חדות וחיתוך: קטאנה היא אחת החרבות החדות ביותר שנוצרו אי פעם. היא "חותכת" כל מה שנתקל בדרכה. כך גם האפליקציה – היא צריכה להיות מהירה, יעילה, וחדה בביצועים. לחתוך דרך המורכבות ולספק חוויה חלקה למשתמש.

שכבות רבות: קטאנה מסורתית נוצרת על ידי תהליך מורכב של קיפול וחישול חוזר של הפלדה. תהליך זה יוצר אלפי שכבות דקות ביותר שנצמדות זו לזו, מה שמקנה לחרב את החוזק והגמישות המיוחדים שלה. הדמיון לאפליקציית פייסבוק ברור: גם היא בנויה משכבות רבות של קוד – שכבת הממשק, שכבת הלוגיקה, שכבת התקשורת, שכבת הניהול של נתונים, ועוד. כל שכבה תורמת לחוזק הכולל של האפליקציה.

החלטה בזמן אמת

עם המשמעויות הסמבוליות האלה, החליטו וו והמפתח הראשי על המקום: com.facebook.katana יהיה שם החבילה הרשמי. ההחלטה נעשתה במהירות, בין נגיסה לנגיסה מהסושי, אבל התוצאה הייתה שם הגיוני מבחינה סמלית וטכנית כאחד.

באותו ערב, כשהעובדים העלו את האפליקציה ל-Android Market, השם "Katana" נכתב בקוד – ונשאר שם עד היום.

קוד שנשאר לנצח

מאז אותה החלטה עבר כעשור וחצי. וו כבר עזב את פייסבוק ועבר כמה תפקידים בכמה חברות. האפליקציה עברה אינספור עדכונים, שינויים בעיצוב, פיצ'רים ושדרוגים טכנולוגיים – אבל com.facebook.katana נשאר ללא שינוי. כל התקנה חדשה של האפליקציה בכל מכשיר אנדרואיד בעולם נושאת את השם הזה, ובשירותי התמיכה של פייסבוק, כשמדברים על בעיות באפליקציה של הרשת החברתית קוראים לה קטאנה (בניגוד למסנג’ר, שנקראת אורקה).

מסורת של שמות קוד

פייסבוק לא הייתה לבד באסטרטגיה הזו. חברות טכנולוגיה רבות משתמשות בשמות קוד פנימיים לפרויקטים – שמות שנשארים בקוד גם אחרי שהמוצר משוחרר לציבור. מיקרוסופט השתמשה ב"Longhorn" ל-Windows Vista, אפל משתמשת בשמות של שמורות טבע בקליפורניה לגרסאות MacOS, וגוגל השתמשה בשמות של ממתקים לגרסאות אנדרואיד.

המטרה פשוטה: שם קצר, ייחודי, קל לזכירה, ומקל על תקשורת בין צוותים.

נדגיש כי מלבד גוגל ואפל, שמשתמשות בשמות הקוד לשיווק, פייסבוק מעולם לא שיווקה את האפליקציה שלה בשם קטאנה. השם נשאר כלי פנימי בעיקר – דרך עבור מפתחים, מהנדסים ומנהלי מוצר לדבר על הפרויקט מבלי לבלבל אותו עם אפליקציות אחרות או עם אתר האינטרנט.

זוהי החכמה בבחירת שם קוד טוב: הוא צריך להיות משמעותי מספיק בשביל הצוות הפנימי, אבל לא כל כך בולט שהוא מתפרסם בטעות כמותג ציבורי. קטאנה מילא את התפקיד הזה בצורה טובה למדי.

החלטה מהירה, השפעה ארוכת טווח

הסיפור של קטאנה מדגים כמה החלטות שנראות קטנות ופרוזאיות יכולות להיות בעלות השפעה לאורך זמן. צ'ארלס וו מן הסתם לא העלה על דעתו באותו ערב במסעדת הסושי שהשם שהוא בחר בכמה רגעים ילווה את אחת האפליקציות הפופולריות ביותר בהיסטוריה למשך עשור וחצי ויותר.

זו גם תזכורת לכך שלפעמים, ההשראה הטובה ביותר באה מהמקומות הכי פשוטים – תפריט במסעדה, שיחה מזדמנת, או רעיון ספונטני שעולה בזמן אמת. לא כל החלטה צריכה להיעשות בחדרי ישיבות עם מצגות ואסטרטגיות מורכבות.