"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
פתרון אידיאלי או הכשר לזיהום? טכנולוגיות לכידת פחמן מהאוויר
איך מנטרלים את זיהום האוויר שגורם ככל הנראה להתחממות גלובלית? פתרון אידיאלי הוא טכנולוגיות לספיחת פד"ח מהאוויר וקבורתו – אלא שיש מי שטוענים שככל שזה יעבוד יותר טוב, זה רק יגרום לנו להרוס את כדור הארץ אף יותר
יש פיתרון, אבל רוב הסיכויים שהוא יכשיר את הבעיה. זיהום אוויר. צילום: pixabay

פתרון אידיאלי או הכשר לזיהום? טכנולוגיות לכידת פחמן מהאוויר

איך מנטרלים את זיהום האוויר שגורם ככל הנראה להתחממות גלובלית? פתרון אידיאלי הוא טכנולוגיות לספיחת פד"ח מהאוויר וקבורתו – אלא שיש מי שטוענים שככל שזה יעבוד יותר טוב, זה רק יגרום לנו להרוס את כדור הארץ אף יותר

,עודכן
0השמעה
[object Object]

מאמצים להפחתת פליטות גזי חממה מתנהלים כבר שנים בכל העולם. כעת, טכנולוגיה שנשמעת כמו מדע בדיוני צוברת תאוצה: מכונות ענק השואבות פחמן דו-חמצני ישירות מהאוויר. האם מדובר בפתרון קסם למשבר האקלים, או בתירוץ מסוכן להמשך השימוש בדלקים מאובנים? הוויכוח הסוער חושף מתחים עמוקים בין חדשנות טכנולוגית לשינוי מערכתי נדרש.

הטכנולוגיה, המכונה Direct Air Capture (DAC), פועלת כמו עצים מלאכותיים במהירות גבוהה פי כמה אלפים. מאווררי ענק שואבים אוויר דרך פילטרים כימיים הסופחים פד"ח, שלאחר מכן מופרד, נדחס ומאוחסן מתחת לאדמה או הופך לדלקים סינתטיים. חברת Climeworks השווייצרית מפעילה כבר 18 מתקנים ברחבי העולם, כשהגדול שבהם, הנמצא באיסלנד, מסוגל ללכוד 36,000 טון פד"ח בשנה – שווה ערך להורדת כ-8,000 מכוניות מהכביש.

התומכים רואים בטכנולוגיה מרכיב הכרחי במאבק האקלימי. הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC) קובע שללא לכידת פחמן בהיקף נרחב, אין סיכוי ממשי להגביל את ההתחממות הגלובלית ל-1.5 מעלות עד סוף המאה. הטיעון המרכזי: גם אם נפסיק כל הפליטות מחר, עדיין יש יותר מדי פד"ח באטמוספירה. נדרשת "הנדסה הפוכה" של זיהום העבר, במיוחד מתעשיות שקשה להפוך לנקיות, כמו תעופה וייצור בטון.

המבקרים, לעומת זאת, מזהירים מפני "סיכון מוסרי" חמור. הבטחה לנקות את האוויר בעתיד עלולה לשמש תירוץ להמשך עסקים כרגיל בהווה. חברות נפט כמו Occidental Petroleum משקיעות מיליארדים ב-DAC, תוך שהן ממשיכות לקדוח בארות נפט חדשות. יתרה מכך, העלות האסטרונומית – כ-600 דולר לטון פד"ח כיום – הופכת את הטכנולוגיה ללא ישימה בקנה מידה גדול. כדי להשפיע משמעותית, נצטרך אלפי מתקנים, שיצרכו אנרגיה עצומה ויעלו סכומים אדירים.

הביקורת החריפה ביותר נוגעת לתמריצים הכלכליים. ממשלת ארה"ב מציעה זיכוי מס של 180 דולר לטון פד"ח שמוצא מהאוויר ומאוחסן, מה שיוצר תעשייה חדשה שתלויה בהמשך הזיהום. חלק מהפחמן הלכוד משמש אפילו להפקת נפט משופרת – אירוניה מרה, שבה נלחמים בשינוי אקלים תוך הגברת התלות בדלקים מאובנים שגורמים לכאורה לשינוי אקלים נוסף.

הפתרון הריאלי כנראה טמון באיזון; לכידת פחמן תהיה הכרחית עבור תעשיות מסוימות, ולניקוי "פליטות היסטוריות", אך לא תחליף למעבר לאנרגיות מתחדשות. ההשקעות הנדרשות עצומות – הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה מעריכה שנצטרך להגיע ללכידת מיליארד טון פד"ח בשנה עד 2030, לעומת כמיליון טון בלבד כיום.

המרוץ הטכנולוגי כבר החל. סין מפתחת מתקני DAC משולבים עם אנרגיה סולארית, האיחוד האירופי משקיע מיליארדי יורו במחקר, וסטארט-אפים ישראליים כמו RepAir מפתחים שיטות חדשניות וזולות יותר. השאלה הקריטית היא האם נצליח להוזיל ולהרחיב את הטכנולוגיה מהר מספיק, מבלי שתהפוך לעלה תאנה לתעשיית הדלקים המאובנים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו