בלב סין, בעיר קאיפנג שבמחוז חנאן, חיה במשך לפחות אלף שנה קהילה יהודית ייחודית, שכמעט נמחקה מדפי ההיסטוריה. יהודי קאיפנג, שהגיעו לסין לפי היסטוריונים שונים בין המאה השביעית למאה ה-12 לספירה דרך דרך המשי המיתולוגית, הם סיפורר יוצא דופן של הישרדות, התבוללות וזהות יהודית במרחבים הרחוקים ביותר מארץ ישראל.
הקהילה הגיעה לשיאה בתקופת שושלת סונג (960-1279), כאשר קאיפנג שימשה כבירת האימפריה. סוחרים יהודים, שכנראה הגיעו מפרס או מהודו, השתלבו בחיי המסחר המשגשגים והקימו בית כנסת מפואר ב-1163.
בהמשך, בתקופת שושלת מינג (1368-1644), הם אימצו שמות משפחה סיניים, למדו קונפוציאניזם לצד תלמוד תורה, ואף שירתו כפקידים בחצר הקיסרית – הישג נדיר לזרים בסין העתיקה.
המפגש בין היהדות לתרבות הסינית יצר סינתזה מרתקת. היהודים והרחוב המוביל לבית הכנסת כונו "טיאו-קיו-קיאו" – דת שעוקרת את הגידים, בהתייחס למנהג הכשרות של ניקור גיד הנשה. הם שמרו על מצוות השבת, חגגו את החגים היהודיים, אך גם אימצו מנהגים סיניים. כתבי היד שנשמרו חושפים תורה בעברית לצד פרשנויות בסינית, המשלבות מושגים קונפוציאניים בהסברי המצוות.
נקודת שפל טרגית הגיעה עם שיטפון הנהר הצהוב ב-1642, שהחריב את קאיפנג והרג מאות אלפים, כולל רבים מהקהילה היהודית. בית הכנסת נהרס, ספרי התורה העתיקים אבדו, והקהילה המצומצמת שנותרה איבדה בהדרגה את הקשר עם העולם היהודי. במאה ה-19, כשמיסיונרים נוצרים ויהודים מערביים הגיעו לקאיפנג, מצאו רק כמה עשרות משפחות ששמרו זיכרון עמום ממוצאן היהודי.
הגילוי המחודש של הקהילה עורר התרגשות עולמית. חוקרים יהודים כמו האב הישועי מתיאו ריצ'י במאה ה-17, ומאוחר יותר נוסעים יהודים מבגדד ומאירופה, תיעדו את שרידי הקהילה. הם מצאו אנשים שזכרו תפילות בעברית מעורבבת בסינית, שמרו על איסור אכילת חזיר, וטענו למוצא מ"ארץ המערב הרחוקה". סיפוריהם העידו על בידוד מוחלט – הם לא ידעו על קיומן של קהילות יהודיות אחרות בעולם.
כיום, מעריכים כי כ-1,000 מתושבי קאיפנג הם ממוצא יהודי חלקי, ולפי מפקד אוכלוסין סיני מתגוררים בעיר כ-400 יהודים, אם כי הקהילה כמעט לא פעילה, עם כמה עשרות בודדות של אנשים שמשתתפים בפעילות. מכיוון שבסין המוצא נקבע לפי האב, ויהדות נקבעת לפי האם, חוק השבות חייב גיור של אנשי הקהילה שעלו לישראל מאז 2009.
ב-2016 הקימו הרשויות הסיניות מוזיאון המנציח את המורשת היהודית של קאיפנג, כחלק ממאמץ לחזק את התיירות ההיסטורית. סיפורם מעורר שאלות עמוקות על זהות יהודית, המשכיות תרבותית, ויכולתן של קהילות קטנות לשרוד בתנאי בידוד קיצוניים.
העניין המחודש ביהודי קאיפנג משקף גם שינויים גיאופוליטיים. עם התחזקות הקשרים בין ישראל לסין, סיפור הקהילה העתיקה הופך לגשר תרבותי, המעיד על קשרים היסטוריים עמוקים בין שתי הציביליזציות העתיקות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו