"שכפול דיגיטלי": תאגידים ביפן יוצרים סוכני AI בדמות המנהלים הבכירים

המערכות מחקות את סגנון החשיבה והדיבור של המנהלים, ומאפשרות לעובדים להגיש הצעות, לקבל ייעוץ ואפילו לשוחח על בעיות קטנות - כאילו הם מדברים ישירות עם ההנהלה

בינה מלאכותית (אילוסטרציה). סוכן AI ייעודי מייצג ידע וניסיון מקצועי. צילום: Gettyimages

בחברות יפניות מובילות, שימוש ב-AI כדי ליצור "מנכ"לים ויועצים וירטואליים" הופך נפוץ יותר ויותר. החברות יוצרות "שכפול דיגיטלי" של מנהלים קיימים או סוכן AI ייעודי שמייצג ידע וניסיון מקצועי, במטרה לייעל את העבודה ולשפר את איכות ההחלטות העסקיות, כך מדווחים ב-mainichi.jp.

בתאגיד התקשורת KDDI פותח AI בשם A-BOSS, שמחקה את סגנון החשיבה של נג'י המסטושי, מנהל בכיר עם ניסיון של 38 שנה בתחום המכירות. AI זה מאפשר לעובדים להגיש מסמכי הצעה ללקוחות ולקבל חוות דעת ושיפורים על פי סגנון החשיבה וההנחיות של המסטושי.

המערכת משתמשת בנתונים קודמים כמו פגישות, שיחות עם לקוחות ומידע ציבורי על חברות וענפים אחרים. הצוות יכול לראות את ההערות של ה-AI בצורה של דמויות וירטואליות עם סגנון דיבור אישי, כולל הדיאלקט היפני של קנסאי, בו מדבר המסוטושי. 

בחברת השירותים הפיננסיים קרדיט סזון, החברה הטמיעה AI של המנכ"ל קצומי מיזונו, שמחקה את דרך הדיבור וההרגלים האישיים שלו, כולל סגנון שיחה יומיומי והתעניינות בתחומי עניין שונים. AI זה משמש לעיתים קרובות כ"קיר חכם" לקבלת חוות דעת לפני קבלת החלטות, ומאפשר לעובדים צעירים לפנות ל-AI גם עם בעיות קטנות, תוך יצירת תחושת קרבה למנכ"ל.

קירין הולדינגס, חברת הבירה והמשקאות, פיתחה מערכת של 12 "יועצי AI" בעלי מומחיות בתחומים שונים כגון כספים או שיווק, המשתתפים בישיבות אסטרטגיות ויוזמים נקודות לדיון. המערכת נועדה לאזן בין חוות דעת של AI לבין החלטות אנושיות, ומספקת נקודות מבט נוספות שלא תמיד עולות בדיון אנושי.

למרות היתרונות, חברות רבות מדגישות כי ההחלטה הסופית נשארת בידי האנשים. נג'י המסטושי מ-KDDI מציין כי יצירת הצעות חדשות דורשת עדיין מגע אנושי עם הלקוחות, וקצומי מיזונו מדגיש כי למערכות AI אין יכולת לחקות "חום אנושי או קבלת החלטות מורכבות".

האיום האפשרי נוגע בעיקר לאחריות ושקיפות: במקרה של טעות ב-AI, עובד עלול להסתמך עליה באופן מלא, מה שיוצר חוסר בהירות באשר לאחריות. לפי סאקומה הירואקי, ממכון AI Governance Association, חברות חייבות להשקיע בחינוך עובדים וביצירת כללים ברורים לשימוש ב-AI. 

בין היתרונות שצוינו, עובדים חווים שיפור בתקשורת עם ההנהלה והקלה במטלות שגרתיות, מה שמוביל לחיסכון בזמן ולעבודה יעילה יותר. חברות רבות החלו גם למכור את השירותים הללו לגורמים חיצוניים, ומספר החברות הפונות למערכות AI ייעודיות ביפן כבר הגיע לכ-70.




 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר