בעולם היזמות אוהבים לדבר על אסטרטגיה, טכנולוגיה וגיוסי הון, אבל רבים מהרעיונות הגדולים לא נולדו במחשבה על הדברים האלה, אלא ברגע אחד של תסכול צורב.
חברות גדולות חבות את הצלחתן לרגע כזה, שבו יזם או יזמת נתקלים בבעיה כל כך אבסורדית, כל כך מתסכלת, עד שהם מחליטים לעצור הכול ולהגיד: "אני אבנה את זה בעצמי". זהו רגע האאורקה - נקודת המפנה שבה כאוס אישי הופך למפת דרכים ושבעיה אישית הופכת לשליחות.
אצל אלעד שולמן, למשל, הניצוץ הופיע ברגע הכי לא צפוי.
שולמן, מייסד שותף ומנכ"ל Security Lasso, מספר ש"ישבתי על האי במטבח, אחרי שעשיתי אקזיט, והחלטתי לקחת הפסקה. אשתי מדברת אלי, אבל אני לא מקשיב ולא עונה לה. היא מתעצבנת עלי ושואלת מה אני עושה - אמרתי לה שאני פורץ לצ׳אטבוטים".
"אמרתי לה שעם כל ההבנה שלי בסקיוריטי, אני לא מבין מי הולך להגן על הטכנולוגיה החדשה של GenAI, והבנתי שאני חוזר למשחק".
אצל ד"ר נאדיה פריזנט הוא נבע מכאב אישי עמוק.
פריזנט, המנהלת הרפואית ושותפה ב-IMMA, מספרת ש"הסטארט-אפ הזה הוא קודם כל תיקון אישי עמוק". במשך שש שנים ארוכות ומפרכות של טיפולי פוריות בדרך להורות, היא עברה על בשרה את הפער הבלתי נסבל בין היותה רופאה מומחית לבין היותה מטופלת במסע מתיש ומיושן.
התסכול האישי הבוער הזה פגש קרקע פורייה כשהגיעה לישראל, מעצמת IVF עולמית, והצטרפה לתכנית MBA בחדשנות רפואית. אז, חוותה רגע של שילוב מדויק של תובנה קלינית חדה, כאב אישי ונגישות לאקוסיסטם טכנולוגי פעיל. "מתוך החוויה המטלטלת הזאת נולדה IMMA, בשליחות ברורה להחזיר לנשים את השליטה, הנוחות והכוח של ניטור קליני מדויק בתוך המרחב הבטוח של הבית שלהן", היא מספרת.
לכאל סולטן זה קרה כשהבחין בקיפאון של הענקיות המקומיות.
בגיל 24, סולטן, מנכ"ל ומייסד Kontrol BIO+, שעלה ממונטריאול, סרק את שוק המנעולים החכמים ונדהם מהקיפאון הטכנולוגי המקומי. הענקים הישראלים פשוט לא השקיעו במו"פ אמיתי. במקום לקבל את המצב, הוא החליט להנדס בעצמו את מה שהיה חסר ושאף אחד לא טרח לפתח.
לדבריו, הוא התחיל לשלב טכנולוגיות שאף מתחרה ישראלי לא הציע: "שילבנו מצלמת וידאו, הוספנו שליטה מלאה מרחוק והטמענו זיהוי פנים וזיהוי ורידים בכף היד". מבחינתו, זו לא הייתה רק הזדמנות עסקית, זו הייתה קפיצה טכנולוגית שנועדה למחוק את כל מה שהיה קיים לפניו.
לרן נאור מ-Ortech Defence Systems פשוט מאס בטכנולוגיה ישנה ולא יעילה.
ב-2005, כשחזר לישראל, זיהה נאור את פערי המיגון העצומים בעוטף עזה והבין שאי אפשר למגן כל בניין קיים בבטון. הוא הבין שהפתרונות הקיימים, שהתמקדו רק בחלונות ודלתות, היו חסרי תועלת, מכיוון שהקירות החלשים סביבם עדיין יכלו לקרוס בהדף.
הוא מספר, כי הרגע המכונן היה ההבנה שחייבים לייצר קונספט של "חדר בתוך חדר" - מעטפת פנימית שלמה המחברת את הקירות, החלון והדלת ליחידה אחת שתחזיק הכול יחד. תובנה זו הובילה אותו לפתח מערכת חיפוי פנימית שאינה מבוססת על פלדה (בשל חסרונותיה), אלא על חומרים מרוכבים קלים וחזקים.
כך נולד הרעיון המהפכני של Ortech: פתרון מיגון הוליסטי שניתן ליישם בתוך חדרים קיימים, במהירות וביעילות.
לפעמים, רגע האאורקה מגיע בשעה שכל שאר העולם נמצא בחוסר תנועה, כמו שקרה לאבירם כהן מ-EasyDo.
כהן מספר: "אני זוכר את הרגע, בעיצומו של משבר הקורונה. כולם שוטפים את הפירות עם סבון, מסתגרים בבתים - ובמקביל, יותר ויותר לקוחות מתחילים לבקש מאיתנו פתרונות להחתמות דיגיטליות של עובדים על הצהרות בריאות, ואני בשוק. אין פתרון מוכן להחתמות של עובדים?! אני מתחיל לגלוש במערכות חיתום ומערכות HR ישראליות, וקולט - יש פה הזדמנות לחדש ולעשות מוצר מלא ערך".
"מייד התחלנו לבנות מנגנון שיאפשר לחברות להעלות רשימת עובדים ולשלוח טפסים לאישור בקליק, משם התחלנו לבנות טפסים פומביים - כדי לא לשלוח כל יום. אח"כ עברנו למנגנוני קליטת עובד מרחוק, וחודש אחר חודש שיפרנו את הגמישות כדי שזה יתאים בעצם לכל עסק".
פרופ' מור פרץ, מנכ"ל ומייסד CaPow, זיהה את הפער בין היכולות הגבוהות של הרובוטים לבין הדרך הבסיסית והבלתי יעילה בה הם מקבלים אנרגיה.
פרץ מספר ש-CaPow לא התחילה כמו סטארטאפים קלאסיים שמחפשים שוק לצמוח בו, אלא כשאלה הנדסית. כאשר פרץ עמד בראש מעבדה לחקר מערכות אנרגיה באוניברסיטת בן-גוריון, הוא נחשף שוב ושוב לצוואר בקבוק חמור בתעשייה: רובוטים אוטונומיים שמסוגלים לבצע פעולות מורכבות אבל תלויים בטעינה איטית, מסורבלת, שמחייבת אותם לעצור.
"הסתכלתי על הנתונים: אוטומציה הולכת ומתפתחת, אבל האנרגיה עדיין מתנהגת כמו בשנות ה־90", מסביר פרץ. "אם הרובוט עוצר כדי להיטען אז הוא לא באמת אוטונומי".
במקום לנסות להאיץ את זמן הטעינה או להחליף בטריות, פרץ פיצח פתרון מהותי יותר, כזה שישנה את כללי המשחק. יחד עם תלמידי המחקר שלו, ד"ר אלון סרברה וד"ר אלי אברמוב, פיתח מערכת שמעבירה אנרגיה תוך כדי תנועה, ללא צורך בעצירה או יישור מדויק. לדבריו, זה היה הרגע שבו הרעיון מהמעבדה הפך לפלטפורמת Genesis והחברה קיבלה חיים.
התסכול הופך לדלק
בסופו של דבר, חדשנות אמיתית היא לא רק טכנולוגיה - היא נקודת מבט. היא היכולת לראות את מה שכולם מסתכלים עליו, ולחשוב משהו שאף אחד אחר לא חשב. בין אם זה להגן על AI, להעצים מטופלות פוריות, למגן בתים או לנהל טפסים בעידן הדיגיטלי - כמעט כל מיזם גדול נולד ברגע שבו התסכול הופך לדלק, והבלתי אפשרי הופך פתאום לתוכנית עבודה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו