מפרקים את הישן ומרכיבים מחדש: החברות הישראליות שמעמידות תעשיות ותיקות על הראש

יש חברות טכנולוגיה שהצליחו כי הן יצרו פריצת דרך חדשה ומקורית יש מאין, כבמעין מפץ טכנולוגי גדול. רבות אחרות, במיוחד בישראל, פועלות בדרך שונה: הן מזהות בעיה במוצר, במערכת או בשירות קיים, ומשפרות אותו.

לכאורה, זה נשמע כמו משהו קטן, או נקודתי, אבל זה רחוק מהמציאות בשטח. חברות כאלו לעתים יכולות ממש לפרק תעשיות מסורתיות ולבנות אותן מחדש בעזרת טכנולוגיה מתקדמת. ואכן בין אם מדובר בחקלאות מדייקת, מערכות אנרגיה ירוקה, או פתרונות הדפסה דיגיטלית - החברות הישראליות מציבות סטנדרט חדש לשינוי עולמי.

השילוב בין יצירתיות טכנולוגית לחוצפה ישראלית ממצב את ישראל כמעבדה עולמית לשינוי ומוכיח שגם בתחומים הוותיקים ביותר, תמיד יש מקום לפתוח דף חדש. בראש השנה, שבו אנו עוצרים לרגע כדי לאחל לעצמנו התחדשות והתחלות חדשות, אפשר לקבל השראה מהחברות שמאתגרות את הקיים ומציעות חזון חדש לתעשיות שלמות. 

יניב גולן, שותף מייסד ב-lool Ventures, קרן הון סיכון המובילה בשלבים מוקדמים, מסביר למה חברות מסוג זה הן בעלות פוטנציאל עסקי מאוד גבוה: ״אני מאמין שחברות שמפרקות תעשיות שנחשבות למיושנות ובונות אותן מחדש באמצעות טכנולוגיה לא רק יוצרות הזדמנות עסקית - הן מייצרות את התשתית לעולם התעשייה של העתיד.

"מדובר בתחומים שנחשבו במשך שנים שמרניים וכבדים, כמו לוגיסטיקה, חקלאות או בריאות, ודווקא שם הפוטנציאל לחדשנות הוא עצום. כשסטארטאפ מצליח להכניס אלגוריתמיקה, אוטומציה או בינה מלאכותית לתוך שרשרת ייצור או תהליך שנראה קפוא עשרות שנים, הערך שהוא מייצר הוא דרמטי: העלויות יורדות, המהירות עולה, והיכולת לייצר מוצרים טובים יותר מתרחבת בקצב אקספוננציאלי.

"החפיר - יתרון תחרותי עמוק ויציב שמגן על החברה מפני מתחרים - האמיתי של חברות כאלה נבנה מתוך היכרות אינטימית עם התעשייה המדוברת. הן מכירות את הכאבים, המורכבויות והתהליכים שלה ומשתמשות בדאטה ייחודי שאינו זמין פומבית או לחברות אחרות. זה יתרון שמקשה מאוד על מתחרים לשכפל. לכן זו לא רק השקעה בטכנולוגיה, אלא השקעה בשינוי פרדיגמה, שיכול להזיז תעשיות שלמות קדימה.

"אנחנו רואים היום בישראל יזמים שמבינים איך לחבר בין תוכנה לעולם הפיזי והם צפויים לעשות דברים גדולים. עבורנו, זהו כיוון השקעה מרתק עם פוטנציאל עצום".

הנה כמה דוגמאות של חברות שמשנות את הכללים בתעשייה שלהן:

פלו אופטיקס (flō Optics) היא דוגמה בולטת לחברה ישראלית שמאתגרת תעשייה שמרנית ומסורתית באמצעות טכנולוגיה פורצת דרך. החברה, שנוסדה ב-2019, פיתחה מכונות דפוס דיגיטליות שמבצעות ציפוי עדשות משקפיים באמצעות שכבות דקות ומדויקות, במקום תהליכים ידניים של טבילה וייבוש שנהוגים עד היום.

בזכות שילוב טכנולוגיות מתקדמות מעולמות ההדפסה התלת-ממדית והזרקת הדיו, הפתרון של פלו אופטיקס מאפשר שדרוג דרמטי של תהליך הציפוי - החל מייעול וקיצור זמני הייצור, דרך חיסכון בעלויות ועד אפשרות ליצירת מגוון רחב של ציפויים פונקציונליים וחדשניים.

"אנחנו לוקחים תעשייה של עשרות מיליארדים שעדיין עובדת בשיטות ידניות, ומכניסים אליה לראשונה דיגיטליזציה מלאה", אומר יונתן יגלום, יו"ר ומנכ"ל פלו אופטיקס. "המכונה שפיתחנו יודעת להדפיס ציפויים פונקציונליים מתקדמים כמו פוטו-כרומי, ציפוי קשיח ואפילו שכבות צבע וגרפיקה, על פני עדשה קמורה עד לרמת הפיקסל האחרון. זה שינוי תפיסתי שלם בדרך בה התעשייה פועלת".

סולארי בכל מקום

חברת אפולו פאוור מרחיבה את גבולות האנרגיה הסולארית עם טכנולוגיה ישראלית פורצת דרך: תא סולארי גמיש, עמיד ויעיל, המאפשר לראשונה ליישם פתרונות סולאריים במקומות שבעבר לא היו נגישים: גגות קלים, כלי רכב, סוככים, אוהלים, יאכטות ועוד. הטכנולוגיה מוגנת הפטנט, ומיוצרת כולה בישראל במפעל "אפולו כרמל", מפעל אוטומטי לייצור פאנלים סולאריים קלי משקל וגמישים.

"אנחנו שוברים את המגבלות שהיו לסולאר, תרתי משמע. לא עוד קונסטרוקציות כבדות או שטחים סטטיים. הלקוחות מביאים לנו רעיונות ליישומים שלא דמיינו", אומרים בחברה. "המפעל שלנו בישראל מוכיח שאפשר לפתח, לייצר ולפרוץ דרך".

מחברים בין חקלאות מסורתית ו-AI

בעולם בו נדרש להאכיל מיליארדי בני אדם בשטחים הולכים ומצטמצמים, ותוך ראייה ואחריות סביבתית, הסטארטאפ אגמטיקס, מייצג את החיבור החדשני שבין חקלאות מסורתית לטכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות.

טכנולוגיית הבינה המלאכותית שפיתחה החברה מספקת לארגונים תובנות מדויקות המבוססות על איגום נתונים ויצירת תאומים דיגיטליים, במטרה לייעל את שיטות הגידול, להאיץ מחקר ופיתוח ולהגדיל את היבול החקלאי, תוך צמצום טביעת הרגל הפחמנית. החברה פועלת במטרה לייצר שינוי עולמי אמיתי בקידום חקלאות ברת קיימא על ידי שילוב נתונים ופיתוח מודלים מתקדמים.

גישה זו, המשלבת קיימות עם חדשנות טכנולוגית, הקנתה לאגמטיקס הכרה בינלאומית כאשר נבחרה לרשימה היוקרתית של "Fortune" בקטגוריית "Change the World", המציינת חברות בעלות השפעה חברתית וסביבתית משמעותית המשנות את העולם לטובה.

בנוסף, על מנת לחזק את האקוסיסטם המקומי ולנצל את הכישרון הישראלי בתחומי הבינה המלאכותית והדאטה, אגמטיקס, המעסיקה כ-100 עובדים, החליטה להותיר את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל.

"אנחנו כותבים מחדש את הפרק הבא של החקלאות, והופכים אותה מפרקטיקה מסורתית המבוססת על אינטואיציה למדע מדויק המונע על ידי נתונים. הענקת כלים משמעותיים באופן נגיש לארגונים בחקלאות, מובילים אותם לקבל החלטות טובות יותר, מעודדים חדשנות וחקלאות ברת קיימא", אומררון ברוכי, מנכ"ל אגמטיקס.

הטרנד של תעשיית האופנה

קורנית דיגיטל (Kornit Digital) היא דוגמה מובהקת לחדשנות ישראלית שמצליחה לערער את יסודות אחת התעשיות השמרניות והמזהמות ביותר - תעשיית הטקסטיל. החברה, שהוקמה ב-2002 וממוקמת בראש העין, מובילה מהפכה בתפיסת הייצור התעשייתי באמצעות טכנולוגיה דיגיטלית מתקדמת, מקומית ובת-קיימא.

מערכות ההדפסה שפיתחה מאפשרות ייצור בגדים לפי דרישה, ללא צורך במלאים מיותרים, תוך חיסכון משמעותי במים ובחומרי גלם, ובאמצעות תהליכים אוטומטיים מקצה לקצה. בעידן שבו מרבית הייצור עדיין מתבצע במפעלי ענק במזרח הרחוק, תוך תלות בשרשראות אספקה ארוכות ומורכבות, קורנית מציעה חלופה חדשנית: ייצור מיידי, מקומי ומותאם אישית, המאפשר למותגים, קמעונאים ואף יוצרים ומעצבים להגיב בזמן אמת לטרנדים משתנים ולביקושים דינמיים.

"אנחנו פונים לתעשייה שמגלגלת מאות מיליארדי דולרים, אך עדיין פועלת לפי מודלים מיושנים של ייצור יתר, מלאים והשמדת פריטים - ומציעים לה דרך אחרת", אומר רונן סמואל, מנכ"ל קורנית דיגיטל. "המערכות שלנו מאפשרות לייצר חולצה אחת או ייצור סדרתי באיכות גבוהה, בצורה נקייה יותר לסביבה וביעילות כלכלית. זהו שינוי תפיסתי עמוק - לא רק בטכנולוגיית ההדפסה, אלא באופן שבו אנו מביטים על ייצור טקסטיל ואופנה בכלל".