לא בכל יום ולא בכל שנה, או אפילו עשור, מוקם בנק חדש בישראל, בטח לא בנק שמתיימר להיות "ראשון מסוגו" ו"פורץ דרך מבחינה פיננסית וטכנולוגית". היום (שני) התכנסו כמה דמויות מוכרות ומשפיעות בתחום הפיננסי והטכנולוגי כדי לחשוף מיזם שפעל מתחת לרדאר בשלוש השנים האחרונות: בנק esh, שמחזיק ברישיון בנק מלא ומפוקח על ידי הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל ושאמור להתחיל לקבל לקוחות חדשים בתחילת 2026.
באירוע החשיפה שנערך בתל אביב השתתפו, בין היתר, המשקיע ניר צוק, מייסד פאלו אלטו נטוורקס, מנכ"ל קבוצת esh, יובל אלוני, אלכס ליברנט, מייסד שותף וסמנכ"ל הטכנולוגיות של הקבוצה, שיר רענן, מנהלת המוצר הראשית ומנכ״ל הבנק קובי מלכין. גם חברי דירקטוריון בנק esh והנהלתו נכחו באירוע, בהם פרופ' שמוליק האוזר, יו"ר דירקטוריון הבנק, והמשנה ליו"ר הדירקטוריון ד״ר נדין בודו טרכטנברג.
הצוות של הבנק דיברו הרבה על החזון, על הערכים ועל הטכנולוגיה החדשנית שמניעה את הכל, אבל כמו שתמיד צריך לעשות כשעוסקים בבנקים, מוטב להתחיל בשורה התחתונה: הבנק החדש הצהיר כי לא רק שהוא לא יגבה עמלות על פעולות לקוחותיו, אלא שהוא יחלק עימם 50% מההכנסות שהוא מייצר מכספם - לא מהרווחים נטו. כלומר, הבנק יישא בעלויות התפעול מחלקו הוא, 50% מההכנסות, ואילו החצי השני יועבר ללקוחות כריבית על חשבונות העו"ש שלהם.
"אנחנו קוראים לזה Equal Sharing. וזה מודל המבוסס על אלגוריתם מוגן בפטנט. למיטב ידיעתנו בנק esh הוא הבנק הראשון בעולם אשר פועל כך, מה שמכריח את הבנק להיות יעיל יותר ואוטומטי במיוחד", הדגיש אלוני. "חלוקת ההכנסות תהיה מהשקל הראשון וללא מגבלות או התניות ללקוח. ובמילים אחרות – לא משנה אם ללקוח שקל אחד או מיליון שקלים בחשבונו - 50% מההכנסות ש-esh מייצר עם כספו עוברות אליו… זה נכון לגבי כל החשבונות ב-esh, ללא יוצא מן הכלל, לא משנה כמה כסף יש ללקוח".
מאות מיליארדים סתם יושבים בעו"ש
פרופ' האוזר הסביר, כי "המודל העסקי בבנקאות הרגילה יוצר ניגוד עניינים מובנה בין הבנקים ללקוחותיהם. בנקים מרוויחים יותר ככל שהריבית על ההלוואות גבוהה יותר וככל שהריבית שהם נותנים ללקוחות על הפיקדונות נמוכה יותר. אצלנו זה יהיה שונה… כך, למשל, לו היינו היום בנק בישראל שמנהל כ-250 מיליארד שקלים בחשבונות עו״ש נזילים לחלוטין, בתנאי השוק הנוכחיים, הלקוחות שלנו היו מקבלים מאיתנו סך של כ-5.8 מיליארד שקלים בריבית בשנה. אלה סכומי עתק - כסף שבדרך כלל אינו מגיע ללקוחות ופשוט שוכב בחשבונות העו"ש ורק הבנק מרוויח - זה כסף שהלקוחות שלנו יקבלו".
"הדבר הראשון שעשינו הוא לייצר שקיפות מוחלטת לצרכנים. בבנק esh, כל לקוח רואה בזמן אמת בדיוק כמה כסף הבנק מרוויח עם הכסף שלו, כמה הבנק שומר אצלו, כמה מכספי הלקוחות הבנק מלווה לאחרים וכמה ריבית הוא עושה עם הכסף של הלקוח… הריבית שהבנק יוצר מכספי הלקוחות נכנסת אוטומטית לחשבון של הלקוח מדי שבוע. מדובר בריבית דריבית על כל הסכום שנצבר ללקוח", אמר אלוני.
יצליח היכן ש"וואן זירו" נכשל?
ומדוע שהבנק החדש יצליח במקום שבו "בנק וואן זירו"' הבנק הדיגיטלי שהושק בישראל לפני שלוש שנים, בתמיכת פרופ' אמנון שעשוע, ושבינתיים צובר בעיקר הפסדים? "להם יש הרבה יותר עובדים ויש להם מערכת טכנולוגית הודית בת 40 שלא מותאמת לשוק הישראלי ושעולה להם הרבה כסף", השיב צוק. "המערכת שלנו מקורית לגמרי, מתאימה לישראל ולא עולה הרבה כסף. בנוסף, הם דיגיטליים, אך מתבססים על פעילות של בנקאים, בעוד שאנחנו אוטומטיים לגמרי - והם הציעו רעיון עם הצעת ערך שמבוססת על מנוי שנתי במקום עמלות, ואנחנו מציעים מודל שונ לגמרי - בלי עמלות ובלי מנוי שנתי ועם השתתפות בהכנסות".
טכנולוגיה של פרנקנשטיין
אז איך מתכוונים ב-esh לא רק לתחזק את פעילות הבנק אלא גם להרוויח? "טכנולוגיה", כך השיב בפשטות ניר צוק. "טכנולוגיה תמיד היתה עבורי כלי ליצירת שינויים גדולים. בנק esh הוא דוגמה לאיך אפשר לשנות ענף שלם - איך שהבנק עובד והאופן שהוא משרת לקוחות. זה לא רק בנק חדש אלא חשיבה חדשה על יעילות חדשנות וערך. יש בנקים שחושבים שחדשנות זה להגיד 'AI' ולהוסיף אפליקציה, אבל גם להמשיך לעבוד כמו לפני 30 שנה. חדשנות אמיתית זה לפתור את הבעיה מהשורש גם עבור הבנק וגם לתת ערך אמיתי ללקוחות".
מעבר לכך, הצוות של הבנק חזר שוב ושוב על העקרונות הבסיסיים של המודל של esh: יעילות, גמישות ופעולות אוטונומיות. לדברי מלכין, "אחד הנושאים הכואבים ביותר בבנקאות כיום הוא ההסתמכות על מערכות ותיקות, שאינן מתאימות עוד לקצב השינויים בשוק… הטכנולוגיה עליה פועל בנק esh, לרבות יכולות ההפעלה האוטונומיות, מאפשרות יעילות תפעולית יוצאת דופן. אבטא זאת בצורה פשוטה: מוצרי הבנק ומערכות הבקרה והניהול שלו נבנו כך, שכאשר יהיו לבנק 50 אלף, 500 אלף או 2 מיליון לקוחות - הצוות ישאר מצומצם (כ-70 עובדים)".
"לבנקים מסורתיים יש תשתית טכנולוגית מסובכות שבנויות טלאי על טלאי, כמו המפלצת של פרנקנשטיין", הוסיפה ד"ר נדין בודו-טרכטנברג, משנה ליו"ר הבנק (ולשעבר ממלאת מקום נגידת בנק ישראל). "קשה להציע שירות טוב כשכך נראה הבק אופיס. הפלטפורמה של esh מספקת אזורים שבהם ניתן לעצב 'בלחיצת כפתור' את הניהול הפיננסי בבנק. זה באמת עולם אחר".
ליברנט, סמנכ"ל הטכנולוגיות של הקבוצה (שבעבר היה ממייסדי חברות הטכנולוגיה DoubleVerify, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של 3 מיליארד דולר ו-Shopping.com, שנרכשה על ידי eBay), הסביר ל"ישראל היום" כיצד המערכת של esh נוצרה: "כשיצאנו לדרך והתחלתי לבדוק את הטכנולוגיות של בנקים אחרים בישראל ובחו"ל, גיליתי שבנק סטנדרטי משתמש בכ-150 ספקים טכנולוגיים שונים - מזיהוי פנים באפליקציה ועד לאבטחת סייבר בבק אופיס שלו. זה לא רק תהליך יקר מאוד - בנק לאומי מוציא כ-1.5 מיליארד שקל בשנה על תשלום לספקים טכנולוגיים שונים - אלא גם מסובך ומסורבל לתפעול. כל שינוי שצריך לבצע, בגלל רגולציה או טכנולוגיה, משפיע על מערכות שונות ומצריך קשר עם ספקים".
"לכן, הגענו למסקנה שאנחנו חייבים לבנות הכל בעצמנו מההתחלה, אחרת היינו צריכים לשלם כ-150 מיליון שקל רק כדי להתחיל לעבוד עם טכנולוגיות מיושנות של חברות אחרות", מוסיף ליברנט, שמסביר גם כי, "פריצת הדרך הטכנולוגית שאנחנו עשינו היא למעשה פיתוח של תוכנה שמקדימה במספר שנים את השוק. esh פועל על גבי מערכת ההפעלה eOS, שמרכזת את כל הפעילות שלו על פלטפורמה אחת. כך, למשל, באמצעות AI ייעודי, שמוגדר ומאובטח היטב אפשר לבנות מוצרים פיננסיים ייחודיים שמותאמים בדיוק לפי צרכי הלקוח, בפשטות ובמהירות".
"הטכנולוגיה המתקדמת שלנו מבטיחה שעלויות התפעול של הבנק הן זניחות לחלוטין", הדגיש צוק. "זה מה שמאפשר לנו להיות תחרותיים בהלוואות, בריביות ובחלוקת רווחים עם הלקוחות. אנחנו מתמקדים בתחומים שבהם אנחנו חזקים, כרגע זה ניהול עו"ש, ולא מתפזרים בתחומים אחרים, כמו משכנתאות, מסחר בשוק ההון או קריפטו. רק אם נוכל לתת ערך טכנולוגי ופיננסי לתחומים חדשים נתחיל להציע אותם ללקוחות שלנו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו