עידן הבינה המלאכותית הביא עמו תופעה חדשה: "יזמי סולו", שמקימים סטארטאפים וחברות טכנולוגיה מתקדמות של אדם אחד. בעוד שבעבר נדרש צוות גדול לפיתוח פתרונות מורכבים, כלי הבינה המלאכותית והענן מאפשרים כיום ליזם יחיד ליצור פתרונות מתוחכמים, בכוחות עצמו.
סטארטאפים שהוקמו באופן זה כבר צוברים תאוצה בעולם ובישראל. הסטארטאפ הישראלי מבוסס ה-AI Base44 של מאור שלמה, שנמכר לאחרונה ל-WIX הוא דוגמה טובה לחברה של יזם יחיד המייצר הכנסות גבוהות, וכמוהו יש עוד לא מעט בתחילת דרכם.
האם תופעת היזם הבודד היא חיובית או שחסרונותיה עולים על היתרונות? תלוי את מי שואלים, כמובן.
נקודת המבט של המשקיעים
משקיעים רגילים לבחון את כוח הצוות כגורם מרכזי בהחלטת השקעה. הרציונל מאחורי זה ברור - צוות מגוון מביא מומחיות רחבה, חלוקת סיכונים, ויכולת ביצוע מהירה יותר.
לכן, כאשר יזם סולו מגיע אליהם, הם מתמודדים עם דילמה: מצד אחד, הטכנולוגיה עשויה להיות מרשימה ובעלת פוטנציאל. מצד שני, הם חוששים. מה יקרה אם היזם יחלה, יפסיק לעבוד, או פשוט לא יעמוד בלחץ?
במקרים מסוימים ידרשו המשקיעים מהיזם להרחיב את הצוות או להכניס שותפים בכדי להקטין את הסיכון של תלות באדם אחד.
אתגר החברות הבינלאומיות
חברות גדולות מתמודדות עם מורכבות נוספת. הן רגילות להתקשר עם ספקים שיש להם מאות עובדים, מבנה תמיכה ברור, ויכולת לעמוד בהתחייבויות גדולות. יזם סולו נתפס לעתים כבעל סיכון גבוה - האם יוכל לספק תמיכה רציפה? האם יעמוד בלחצים של פרויקט גדול? האם יש לו גיבוי מקצועי מספק? עם זאת, חברות אלו מבינות שחדשנות פורצת דרך מגיעה לעתים דווקא מיזמים קטנים וזריזים.
יזם סולו נתפס לעתים כבעל סיכון גבוה - האם יוכל לספק תמיכה רציפה? האם יעמוד בלחצים של פרויקט גדול? האם יש לו גיבוי מקצועי מספק?
השאלה המורכבת ביותר נוגעת לבעלות על הטכנולוגיה כאשר חלק ממנה נוצר באמצעות בינה מלאכותית. יזם סולו העושה שימוש בכלי AI לפיתוח קוד ופתרונות מתמודד עם דילמות משפטיות חדשות: האם הוא באמת "בעלים" על קוד שנוצר על ידי ChatGPT או GitHub Copilot? האם יש לו זכויות יוצרים מלאות על אלגוריתם שפותח בסיוע בינה מלאכותית?
המורכבות מתעצמת כאשר מדובר בייחודיות הפתרון. אם כמה יזמים משתמשים באותו מודל AI עם prompt דומה, הם עלולים לקבל פתרונות דומים. זה מעורר שאלות יסודיות: האם הפתרון באמת ייחודי? האם יש לו יתרון תחרותי בר-קיימא? משקיעים וחברות גדולות מתקשים להעריך את הערך הטכנולוגי האמיתי כאשר ייתכן שהפתרון אינו ייחודי כפי שנטען.
רישום פטנטים מציב אתגר נוסף. מערכות הפטנטים מתבססות על הנחה שהמציא הוא בן אדם, אך כאשר האלגוריתם נוצר בסיוע AI, מי הוא המציא האמיתי? האם ניתן לרשום פטנט על המוצר הסופי אם התהליך כלל פעולה של בינה מלאכותית? מערכות משפט ברחבי העולם עדיין מתמודדות עם שאלות אלו, מה שיוצר אי-ודאות משפטית עמוקה.
העתיד כבר כאן
יזמי סולו ובינה מלאכותית מהווים אפוא גורם משבש בעולם הטכנולוגי ויהיו חלק משמעותי מעיצוב העתיד של חדשנות טכנולוגית, אך הם חייבים להיות מודעים לאתגרים הייחודיים שלהם. הצלחה דורשת לא רק טכנולוגיה מתקדמת, אלא גם אסטרטגיה ברורה להתמודדות עם חששות המשקיעים ושותפים עסקיים פוטנציאליים.
הכותב הוא מנהל הטכנולוגיות הראשי של NTT ישראל
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו