איך מכניסים נשמה לחברה טכנולוגית?

האתגר במיתוג של חברות טכנולוגיה אינו התהליך הטכני אלא הכנסת הרגש לתוכו. כמעט כל מותג טכנולוגי נבנה סביב מסרים רציונליים: ביצועים, יכולות, אלגוריתמים, תכונות. זוהי השפה הטבעית של עולם ההייטק: שפתם של מהנדסים, אנשי מוצר, מדענים ורופאים. אך שפה זו, מדויקת ככל שתהיה, לא מספיקה כדי לייצר חיבור. משום שבסופו של דבר, בצידו השני של כל ממשק יושב אדם.

וזהו בדיוק לב האתגר וההזדמנות של מיתוג טכנולוגי מודרני: לא לוותר על הדיוק, אלא להוסיף לו משמעות. לא להפחית מהמורכבות, אלא לתרגם אותה לרגש, להשראה ולתחושת שליחות.

מותג טכנולוגי שמספר סיפור אנושי, שמדבר גם ללב ולא רק לשכל נתפס דווקא כעמוק, בוגר ומחובר יותר

בתחומים טכנולוגיים, במיוחד כאלה המאופיינים ברמת מורכבות גבוהה, עצם הרעיון של “מיתוג עם נשמה” עלול להישמע כמעט זר. אם את מפתחת מערכת בינה מלאכותית לאבחון רפואי מוקדם, פלטפורמה לניהול איומים קיברנטיים או פתרון אופטי מבוסס חיישנים, האם באמת יש מקום לדבר על "מה הסיפור שלך"?

הרבה אנשי מוצר ויזמים חוששים להכניס אלמנטים רגשיים לשיח מחשש שהם יפגעו ברצינות או באמינות. בפועל, ההפך הוא הנכון, מותג טכנולוגי שמספר סיפור אנושי, שמדבר גם ללב ולא רק לשכל נתפס דווקא כעמוק, בוגר ומחובר יותר.

הרי גם משקיעים, רופאים, קציני שטח ומקבלי החלטות חיים בעולמות רוויים במסרים טכניים. מה שמייצר זכירות, חיבור ורצון להקשיב, הוא דווקא מה שמצליח לגעת.

מעין עצלה להגשמת חלום

אחת הדוגמאות שממחישות את הכוח של מיתוג עם נשמה מגיעה מ-NovaSight - סטארטאפ ישראלי שפיתח מערכת ייחודית לטיפול בעין עצלה אצל ילדים. על פניו, הסיפור הוא טכנולוגי גרידא: מעקב אחר תנועות עיניים בזמן צפייה בתוכן ויזואלי, עם אלגוריתם שמאמן את שרירי העין.

אבל הקפיצה האמיתית לא הייתה טכנולוגית, אלא רעיונית. במקום לדבר על פיקסלים, החברה דיברה על חלומות. כל ילד שמקבל את הטיפול חוזר לראות, לחוות, לדמיין עתיד. הדוגמה שסחפה משקיעים, רופאים ושותפים הייתה של ילדה שרצתה להיות אסטרונאוטית ועכשיו, בזכות NovaSight החלום שלה שוב נראה אפשרי.

הסיפור עבד דווקא מול קהל B2B טכני, מקצועי וספקן. אבל דווקא הם התרגשו, הקשיבו וזכרו. כי מעבר למוצר הם הבינו את הייעוד.

ביטחון עם לב פועם

גם בתחומים ביטחוניים, שנחשבים למרוחקים במיוחד מכל רגש, התמונה דומה. כך, למשל,

בתהליך מיתוג עבור חברה שמפתחת מערכות שליטה ובקרה מבצעיות, השיח הראשוני נסוב כולו סביב "שיפור קבלת החלטות", "שליטה במידע" ו"ניהול תרחישים בזמן אמת" - שפה קרה, מדויקת, אך מרוחקת.

רק כשהקשבנו למשתמשים עצמם - קצינים בשטח, שמקבלים החלטות ברגעי אמת - עלה הצורך האמיתי: לא שליטה לשם שליטה, אלא תחושת ביטחון. הוודאות שמישהו מגבה אותך, הידיעה שאתה לא לבד.

כך נולד מיתוג שדיבר על שקט מבצעי. על ביטחון אישי לא רק במובן הטכנולוגי, אלא גם הפסיכולוגי. ההשפעה הייתה ניכרת: בתקשורת השיווקית, באמון הלקוחות, ואפילו בתחושת הגאווה של העובדים.

איך עושים את זה?

כדי להכניס נשמה למותג טכנולוגי, נדרש שינוי גישה. זה לא תהליך של תרגום אלא של הקשבה. הנה ארבע שאלות מפתח שכל מותג טכנולוגי צריך לשאול את עצמו: איך נראה העולם לפני שהמוצר קיים? למי הוא באמת עוזר? איזו תקווה הוא מייצר? מה הערך האנושי מעבר לערך הפונקציונלי?

כשיש תשובות אמיתיות אפשר לבנות על פיהן סיפור, שפה מותגית, מסרים, טון דיבור וזהות ויזואלית. זהו תהליך שמחבר בין אסטרטגיה, עיצוב ורגש ויוצר מותג שלא רק פותר בעיה, אלא גם נוגע בלב.

בעולם טכנולוגי תחרותי, קל ללכת לאיבוד בין פיצ’רים, ביצועים וגרפים. אבל מי שרוצה לבלוט לא יכול להרשות לעצמו לדבר רק אל הראש. הדאטה הקרה זקוקה למשמעות, האלגוריתם מחפש סיפור ודווקא הקהל הכי רציונלי רוצה להרגיש.

מותג טכנולוגי שמחבר בין שכל לרגש, בין דיוק למהות לא רק יוצר זכירות, הוא בונה אמון, מייצר שיח, מגייס שותפים ומוביל שינוי. אם רוצים לבלוט, צריך לדבר טכנולוגיה בשפה של בני אדם.

הכותבת היא מנכ"לית טיטאן ברנדינג