"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"השקעה ברווחה נפשית היא הכרח": איך חברות בישראל מתמודדות עם לחץ ומשברים במקום העבודה?

נתוני הלמ"ס מצביעים על עלייה חדה בדיווחים על שחיקה ודיכאון מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל • חברות טכנולוגיה מפתחות אסטרטגיות חדשות לתמיכה בעובדים • מומחים: כאשר הסימנים אינם מזוהים בזמן, ההשלכות עלולות להיות חמורות

,עודכן
0השמעה
לחץ במקום העבודה. צילום: נוצר באמצעות בינה מלאכותית - מידג'רני

בישראל של השנתיים האחרונות, תחת צלה של המלחמה המתמשכת, מקום העבודה הפך עבור עובדים רבים ממקום יציבות לזירה מתוחה ולעיתים שברירית. נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומחקרים של משרד הבריאות מעידים על עלייה משמעותית של כ-30% בדיווחים על שחיקה, דיכאון וחרדה בקרב עובדים מאז פרוץ מבצע "שומר החומות" ב-2021 ולאחר מכן מלחמת "חרבות ברזל".

השילוב בין עומסי עבודה כבדים, הנפוצים בחברות טכנולוגיה, חשש קיומי ותחושת חוסר שליטה יוצר לחץ מתמשך שלא תמיד נראה לעין. כאשר הסימנים אינם מזוהים בזמן, ההשלכות עלולות להיות חמורות: קריסה פיזית או נפשית, נטישה של עובדים, פגיעה בפרודוקטיביות וירידה בתפקוד הארגוני.

לחץ בעבודה (אילוסטרציה). ההשלכות עלולות להיות חמורות,צילום: Gettyimages

חברות מפתחות אסטרטגיות חדשות

בתגובה למשבר, יותר ויותר ארגונים מבינים שבריאות מנטלית במקום העבודה אינה מותרות, אלא דווקא תנאי חיוני לחוסן העובד והחברה. אלון פנחס, מנכ"ל חברת וויסלרייט המלווה סטארטאפים, מסביר: "מדובר בשיטת ניהול שיודעת לתת מקום לעובד כשהוא בעומס וצריך אוויר, ומצד שני לסייע לו להתקדם בזמנים רגועים יותר".

פנחס מתאר מקרים שבהם עובדים שהיו במילואים רצו לחזור לעניינים מהר, "ולעתים אנחנו הרגענו אותם כדי שיחזרו לעבודה לאט יותר ובקצב שלהם". לדבריו, החברה מקיימת שיחות עומק עם עובדים, מנסה להבין מה עובד עליהם טוב יותר ומתאימה משימות בהתאם ליכולות האישיות.

אלון פנחס. "שיטת ניהול שיודעת לתת מקום לעובד כשהוא בעומס וצריך אוויר",צילום: יונתן בורא

ענבר זיכלינסקי, מייסדת ומנכ"לית OBIZ, חברה המתמחה בתחום הרווחה במקום העבודה, מציינת שאחרי 7 באוקטובר החברה הרחיבה משמעותית את פעילותה. "יותר ויותר לקוחות פנו אלינו בבקשה להנגיש לעובדים כלים פרקטיים להתמודדות עם הלחץ הגובר", היא אומרת.

לדבריה, החברה התחילה להציע מדיטציות, סדנאות לניהול סטרס והתמודדות עם חרדה, וכן ייעוץ אישי בתחום התזונה עם דגש על התמודדות עם אכילה רגשית. "גילינו שהצרכים השתנו. פחות ימים חווייתיים וימי גיבוש, ויותר צורך בפעילויות מרגיעות ומשפחתיות", מתארת זיכלינסקי.

ענבר זיכלינסקי. "יותר לקוחות פנו אלינו בבקשה להנגיש לעובדים כלים פרקטיים להתמודדות עם הלחץ הגובר",צילום: יח"ץ

פתרונות מהשטח

אלכס ברפנוב, מנכ"ל SOK, רשת חללי עבודה שיתופיים, מתמקד בתנאים הפיזיים של העובדים. "הרבה מהעומס והלחץ בעבודה לא נובעים רק מכמות המשימות, אלא מהאופן שבו בנויה השגרה שסביבן", הוא מסביר. החברה יוצרת חללים מבודדים מרעש, עמדות עבודה מותאמות לישיבה ממושכת, ומתחמים הממוקמים באזורים עם תחבורה ציבורית נוחה.

אלכס ברפנוב. יוצר חללים מבודדים מרעש ועמדות עבודה שמותאמות לישיבה ממושכת,

כלים פשוטים לחיזוק החוסן

דינה דרור, פסיכותרפיסטית ורכזת חוסן בעמותת "מרכז אלה", מציעה ארבעה כלים פשוטים לחיזוק החוסן הארגוני: הפרדה בין בית לעבודה תוך שמירה על שעות קבועות; שמירה על קשרים חברתיים במקום העבודה; תיווך ודאות למרות אי-הוודאות הכללית; ועידוד הפסקות מתוכננות במהלך יום העבודה.

דינה דרור. "ההפוגות תורמות לוויסות רגשי ומונעות שחיקה ארוכת טווח",

לדברי דרור, "ההפוגות תורמות לוויסות רגשי ומונעות שחיקה ארוכת טווח". העמותה מעניקה סדנאות חוסן וליווי רגשי, וכן סדנה ייחודית למנהלים בשם "ניהול מיודע טראומה" להקניית כלים לליווי עובדים בהתמודדות עם משברים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר