בישראל של השנתיים האחרונות, תחת צלה של המלחמה המתמשכת, מקום העבודה הפך עבור עובדים רבים ממקום יציבות לזירה מתוחה ולעיתים שברירית. נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומחקרים של משרד הבריאות מעידים על עלייה משמעותית של כ-30% בדיווחים על שחיקה, דיכאון וחרדה בקרב עובדים מאז פרוץ מבצע "שומר החומות" ב-2021 ולאחר מכן מלחמת "חרבות ברזל".
השילוב בין עומסי עבודה כבדים, הנפוצים בחברות טכנולוגיה, חשש קיומי ותחושת חוסר שליטה יוצר לחץ מתמשך שלא תמיד נראה לעין. כאשר הסימנים אינם מזוהים בזמן, ההשלכות עלולות להיות חמורות: קריסה פיזית או נפשית, נטישה של עובדים, פגיעה בפרודוקטיביות וירידה בתפקוד הארגוני.
חברות מפתחות אסטרטגיות חדשות
בתגובה למשבר, יותר ויותר ארגונים מבינים שבריאות מנטלית במקום העבודה אינה מותרות, אלא דווקא תנאי חיוני לחוסן העובד והחברה. אלון פנחס, מנכ"ל חברת וויסלרייט המלווה סטארטאפים, מסביר: "מדובר בשיטת ניהול שיודעת לתת מקום לעובד כשהוא בעומס וצריך אוויר, ומצד שני לסייע לו להתקדם בזמנים רגועים יותר".
פנחס מתאר מקרים שבהם עובדים שהיו במילואים רצו לחזור לעניינים מהר, "ולעתים אנחנו הרגענו אותם כדי שיחזרו לעבודה לאט יותר ובקצב שלהם". לדבריו, החברה מקיימת שיחות עומק עם עובדים, מנסה להבין מה עובד עליהם טוב יותר ומתאימה משימות בהתאם ליכולות האישיות.
ענבר זיכלינסקי, מייסדת ומנכ"לית OBIZ, חברה המתמחה בתחום הרווחה במקום העבודה, מציינת שאחרי 7 באוקטובר החברה הרחיבה משמעותית את פעילותה. "יותר ויותר לקוחות פנו אלינו בבקשה להנגיש לעובדים כלים פרקטיים להתמודדות עם הלחץ הגובר", היא אומרת.
לדבריה, החברה התחילה להציע מדיטציות, סדנאות לניהול סטרס והתמודדות עם חרדה, וכן ייעוץ אישי בתחום התזונה עם דגש על התמודדות עם אכילה רגשית. "גילינו שהצרכים השתנו. פחות ימים חווייתיים וימי גיבוש, ויותר צורך בפעילויות מרגיעות ומשפחתיות", מתארת זיכלינסקי.
פתרונות מהשטח
אלכס ברפנוב, מנכ"ל SOK, רשת חללי עבודה שיתופיים, מתמקד בתנאים הפיזיים של העובדים. "הרבה מהעומס והלחץ בעבודה לא נובעים רק מכמות המשימות, אלא מהאופן שבו בנויה השגרה שסביבן", הוא מסביר. החברה יוצרת חללים מבודדים מרעש, עמדות עבודה מותאמות לישיבה ממושכת, ומתחמים הממוקמים באזורים עם תחבורה ציבורית נוחה.
כלים פשוטים לחיזוק החוסן
דינה דרור, פסיכותרפיסטית ורכזת חוסן בעמותת "מרכז אלה", מציעה ארבעה כלים פשוטים לחיזוק החוסן הארגוני: הפרדה בין בית לעבודה תוך שמירה על שעות קבועות; שמירה על קשרים חברתיים במקום העבודה; תיווך ודאות למרות אי-הוודאות הכללית; ועידוד הפסקות מתוכננות במהלך יום העבודה.
לדברי דרור, "ההפוגות תורמות לוויסות רגשי ומונעות שחיקה ארוכת טווח". העמותה מעניקה סדנאות חוסן וליווי רגשי, וכן סדנה ייחודית למנהלים בשם "ניהול מיודע טראומה" להקניית כלים לליווי עובדים בהתמודדות עם משברים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו