חברת NICE הישראלית הודיעה השבוע כי תשלם 955 מיליון דולר עבור הסטארט־אפ הגרמני Cognigy, שמפתח סוכני בינה מלאכותית המחליפים נציגי שירות לקוחות. זו, כמובן, רכישה גדולה מאוד עבור סצנת ההייטק שלנו, אבל כסף קטן במשחק המונופול הגלובלי של ה־AI.
בעוד החברה הגרמנית מעסיקה כ-־300 עובדים, הרי שמנכ"ל מטא מארק צוקרברג מציע סכום של 200 מיליון דולר כ"חבילת הצטרפות" לכל חוקר בינה מלאכותית בכיר בחברה המתחרה, OpenAI של סם אלטמן, כדי לפתות אותם "לערוק" לשורותיה של חטיבת ה־AI החדשה שהוא בונה בחברה.
סכומים כאלה, המאפיינים יותר את עולם הספורט או את הוליווד, אינם נזרקים כך סתם לאוויר. מעולם בעמק הסיליקון לא תמחרו כך "מוחות" של קבוצה כה מצומצמת של מומחים, משל היו המפתח לניצחון כמו מסי ורונאלדו. אבל בתחום הבינה המלאכותית מומחי AI משולים למדעני אטום: יש מעט כאלה, ובלעדיהם לא תוכל לפתח את "הפצצה".
מארק צוקרברג מציע סכום של 200 מיליון דולר כ"חבילת הצטרפות" לחוקרי בינה מלאכותית בחברה OpenAI של סם אלטמן
המרוץ לדאטה סנטר
אבל המרדף אינו רק אחר הון אנושי. מרוץ החימוש האמיתי, שבו מתגלגלים סכומי עתק ממש דמיוניים, הוא בתחום תשתיות המחשוב. אדוני ה־AI מתחרים ביניהם למי יהיה הדאטה-סנטר הכי גדול. כוחות מחשוב נחוצים לשני שלבים עיקריים: תהליך אימון המודל, והפריסה שלו בפועל עבור משתמשי הקצה, וככל שיש לך יותר כוחות מחשוב' כך תוכל לפתח מודלים חכמים יותר ולהציע יותר שירותים.
כך, למשל, כדי לאמן את המודל שלו, "גרוק", אילון מאסק, דרך חברת הבינה המלאכותית שלו xAI, הקים בעיר ממפיס את מחשב־העל "קולוסס", המורכב מכ-250 אלף מעבדי אנבידיה ושנחשב כיום למחשב-העל העוצמתי בעולם. עלותו של המחשב נאמדת בכ-7.5 מיליארד דולר - כל זה, כאמור, לצורך אימון בלבד. לאחרונה השיק מאסק את "גרוק 4", שמציג לפי שעה את הביצועים הגבוהים ביותר במדדים המקובלים מבין הצ'טבוטים.
"ההייפ סביב הבינה המלאכותית צפוי רק להתגבר. כבר עכשיו סכומי עתק זורמים לתחום זה גם מהמגזר הציבורי וגם מהמגזר הפרטי. ההשפעה של AI חוצה תעשיות והיא רלוונטית לכל סקטור טכנולוגי", אומר ל"ישראל היום" אריק בנטוב, מייסד ומנהל שותף בקבוצת אריאלי, חברת השקעות מובילה בתחום הטכנולוגיה.
אילון מאסק הקים בעיר ממפיס את מחשב־העל "קולוסס", המורכב מכ־250 אלף מעבדי אנבידיה ונחשב למחשב־העל העוצמתי בעולם
"בפורטפוליו שלנו, לדוגמה, יש חברות שמשתמשות ב-AI כדי לאבחן מחלות לב מסכנות חיים, חברה שמשתמשת ב-AI לאוטומציה של תהליכי השקעות בשווקים פרטיים, וגם חברות שמשתמשות ב-AI ליצירת מפות טיול מותאמות אישית או לחוויית קנייה דיגיטלית אינטראקטיבית.
"גם תחומים מסורתיים כמו בנייה ונדל"ן צפויים להרוויח מהביקוש הגובר לדאטה־סנטרים, ותחומי האנרגיה, האחסון והקירור יהיו חייבים לייצר חידושים שיהיו קריטיים להפעלתם. כל אלה מייצרים הזדמנות משמעותית להשקעה בגל התשתיות שמניע את כלכלת ה־AI", מוסיף בנטוב.
מרכזי נתונים בכל פינה
ואכן, בכל פעם שאתה שואל את הצ'טבוט שאלה או מבקש ממנו לבצע משימה, נדרשים משאבי עיבוד במרכז נתונים כלשהו, שאותו צריך לממן, לתכנן, לבנות ולתפעל. לכן בארה"ב ובמדינות נוספות ניכרת תנופה מסחררת בהקמה של מרכזי נתונים ייעודיים ל-AI.
בתחילת השנה הכריזה OpenAI על תוכנית, בשיתוף התאגיד היפני סופטבנק, להקמה של מרכזי נתונים בהיקף של חצי טריליון דולר. לאחרונה הדהים מנכ"ל מטא צוקרברג את התעשייה כאשר הכריז על השקעה של "מאות מיליארדי דולרים" לצורך הקמת שני מרכזי נתונים ענקיים, שייקראו "פרומתאוס" ו"היפריון" (שמות של שני טיטאנים מהמיתולוגיה היוונית, שיכולים גם להעיד על שיגעון גדלות).
שטחו של היפריון צפוי להיות שקול לשטחה של מנהטן, וצריכת החשמל שלו צפויה להגיע ל-5 ג'יגה־וואט. כמות זו שקולה לצריכת החשמל של כל 3.3 מיליון בתי האב במדינת וושינגטון. צורכי האנרגיה האסטרונומיים הללו יכולים להמחיש עבורנו מה יהיה משקלה של הבינה המלאכותית בחיי היומיום שלנו בעתיד הלא רחוק.
ואמנם, בשנים הקרובות תפעול מרכזי נתונים יהווה חלק גדל והולך בתצרוכת החשמל הלאומית. גם גוגל הודיעה לאחרונה שתגדיל את היקף השקעותיה השנה בתשתיות מחשוב ל־85 מיליארד דולר, וזאת על רקע חשש המשקיעים כי היא נותרת מאחור במרוץ.
לפי ההערכה, עד 2030 יושקעו בארצות הברית בלבד כ-2.5-2 טריליון דולר בהקמת מרכזי נתונים ייעודיים ל-AI. לפי פירמת הייעוץ מקינזי, היקף ההשקעה הגלובלית עשוי להגיע ל־-6.7 טריליון דולר עד 2030. מדובר בסכומים בלתי נתפסים. מדוע צריך כל כך הרבה תשתיות מחשוב? התפיסה היא כי מרכזי הנתונים הללו יהיו המשאב הכי חיוני בכלכלת העתיד (הלא רחוק), שבו בינה מלאכותית תהיה שזורה כמעט בכל היבטי החיים האנושיים והכלכליים.
קלף מיקוח בין-מעצמתי
מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, כינה לא מכבר את מרכזי הנתונים החדשים הללו "מפעלי AI", שתפקידם יהיה להריץ את מודלי ה-AI שמניעים כמעט כל פעולה בכלכלה. הקיטור של המאה ה-21, אם תרצו.
המרוץ ל-AI אינו מתנהל רק בין חברות מסחריות, אלא גם בין מדינות ומעצמות. בשנה האחרונה הכריזו שורה של מדינות, בהן גם בריטניה והאיחוד האירופי, על תוכניות AI רחבות היקף, שמרכיב עיקרי בהן הוא הקמת מרכזי נתונים שיתמכו ביישומי AI אזרחיים וממשלתיים.
רק השבוע הכריזה טייוואן על השקעה מרשימה של כחצי טריליון דולר בתשתיות AI ומחשוב. ובביקורו המתוקשר של טראמפ במדינות המפרץ לאחרונה, נושא ה-AI היה בראש סדר היום, כאשר סעודיה ואיחוד האמירויות הכריזו על תוכניות גרנדיוזיות, ממשלתיות ופרטיות, להצטיידות בתשתיות AI מתוצרת ארצות הברית בהיקף של מאות מיליארדי דולרים בעשור הקרוב.
ומה עם ישראל? היא טרם הכריזה על תוכנית AI לאומית, ולעת־עתה יש רק מיזם משמעותי אחד להקמת תשתית מחשוב ציבורית, "פרויקט נימבוס", שיתבסס על כמה אלפי מעבדי אנבידיה.בשעה שחברות ומדינות משקיעות טריליונים בתשתיות מחשוב - בציפייה להחזר עתידי על ההשקעה - מי שכבר גוזרת את הקופון היא ענקית השבבים אנבידיה. מי שהחלה את דרכה כחברת נישה המפתחת מעבדים גרפיים לעולם הגיימינג, הפכה בשנים האחרונות כמעט למונופול בשוק תשתיות המחשוב לאימון והרצה של מודלים.
מאז השקתו המסחרית של ChatGPT בסוף 2022 - רגע מכונן בתעשייה שהבהיר לכולם את הפוטנציאל הדרמטי של ה-AI ונתן את האות לתחילת "מרוץ החימוש" בתחום - קפצו הכנסותיה של אנבידיה מכ-27 מיליארד דולר לערך ב-2022 ל-130 מיליארד דולר ב-2024, ועשויות לפי ההערכות להגיע השנה ל-200 מיליארד דולר.
בתחילת יולי הפכה אנבידיה - שמרכז המו"פ הכי חשוב והכי גדול שלה מחוץ לארצות הברית נמצא בישראל - לחברה הראשונה בוול סטריט שמגיעה לשווי שוק של 4 טריליון דולר - יותר מאפל, יותר ממיקרוסופט, יותר מגוגל ויותר מאמזון.למעשה, אנבידיה כבר אינה רק חברת טכנולוגיה מסחרית - היא כוח גיאו־פוליטי.
הדבר בא לידי ביטוי באופן מהדהד בביקורו בשבוע שעבר של מייסד ומנכ"ל החברה, ג'נסן הואנג, בסין. ה-AI נמצא כיום בלב המתח הבין־מעצמתי בין ארצות הברית לסין. סין הגדירה את ה־AI כיעד אסטרטגי והיא רושמת הישגים מרשימים למדי בתחום. ארצות הברית, מצידה, מנסה לשמור על היתרון הטכנולוגי. ביקורו של הואנג, שזכה לקבלת פנים ממלכתית ממש, מגיע על רקע סימני ההפשרה בין שתי המעצמות, כאשר וושינגטון התירה שוב מכירה של מעבדי אנבידיה, מדגם H20, לשוק הסיני, הצמא למעבדים חזקים כדי לחולל את מהפכת ה-AI.
האם מדובר בבועה?
בכיפופי הידיים בין וושינגטון לבייג'ינג הפך הואנג למעין גורם מתווך. מצד אחד בעל ברית קרוב של טראמפ, ומצד שני דמות אהודה ומקובלת בסין. "AI היא לא משאב פרטי. זו מהפכה שיכולה לפרוח רק אם תהיה נגישה ומשותפת", אמר במהלך ביקורו.
יש לא מעט שאלות פתוחות לגבי כלכלת ה-AI של העתיד, שאלות הקשורות להחזר על ההשקעה ומודל עסקי, היכולת לייצר מספיק חשמל עבור התשתיות, שינויים דרמטיים בשוק העבודה והיבטים בטיחותיים.
יש שמזהירים מפני בועה, בדומה ל"בועת הדוט.קום" הזכורה לרע, אף שהקולות הללו הולכים ומתמעטים. אפשר אולי להיתלות בתשובתו הבלתי נשכחת של המשקיע המפורסם דן אייבס, שנשאל אם זו בועה, ואמר: "השעה היא רק 9 בערב, במסיבה שתימשך לפחות עד 4 לפנות בוקר.
"רוב המשקיעים אפילו לא ישקלו השקעה בחברה שאינה עושה שימוש בבינה מלאכותית, כך שכמעט אין למצוא סטארט־אפ שאינו טוען שהוא מבוסס AI, אבל צריך להיזהר מחברות שמציגות עצמן כחברות AI מבלי להראות ערך ייחודי. אם היכולות שלהן אינן חורגות ממה שכלי AI גנריים, כמו ChatGPT, כבר מאפשרים לכל אחד, הן יתקשו להצדיק תשואה משמעותית", אומר בנטוב.
"לנו, כמשקיעים, הערך האמיתי יגיע מחברות שמחזיקות דאטה ייחודי, מודלים מתקדמים או ידע ייחודי בתחום ספציפי. אלה דברים שלא ניתן להעתיק בקלות, וזה בדיוק מה שמייצר יתרון תחרותי אמיתי. צריך להבין את הקצב המהיר שבו מתפתח תחום ה-AI. זו עלולה להיות טכנולוגיה שבתוך חצי שנה תיחשב מיושנת, או שהתשתיות של לקוחות פוטנציאליים לא יתמכו בה. בבדיקת נאותות חשוב לבדוק לא רק אם החברה משתמשת ב-AI, אלא גם עד כמה השימוש הזה מהותי לטכנולוגיה או למוצר שלה ולא רק תוספת קוסמטית שנועדה להרשים משקיעים", מסכם בנטוב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו