"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
סוכן AI חשאי: המרוץ של ענקיות הטק על חוזי ביון בשווי מיליארדי דולרים מתחמם
חברת אנתרופיק פיתחה מודל ייעודי עבור המודיעין האמריקני • כ-10,000 סוכנים בודקים מערכת מיוחדת ללא גישה לאינטרנט • במקביל, OpenAI ומטא מחזקות קשרים עם הפנטגון • מומחים מזהירים מפני סיכוני "הזיות" במידע מודיעיני רגיש
סוכן AI חשאי (אילוסטרציה). צילום: No more copyright

סוכן AI חשאי: המרוץ של ענקיות הטק על חוזי ביון בשווי מיליארדי דולרים מתחמם

חברת אנתרופיק פיתחה מודל ייעודי עבור המודיעין האמריקני • כ-10,000 סוכנים בודקים מערכת מיוחדת ללא גישה לאינטרנט • במקביל, OpenAI ומטא מחזקות קשרים עם הפנטגון • מומחים מזהירים מפני סיכוני "הזיות" במידע מודיעיני רגיש

,עודכן
0השמעה
[object Object]

חברות הבינה המלאכותית הגדולות בעולם מתחרות על חוזי ביטחון אמריקניים בשווי מיליארדי דולרים, כאשר קהילת המודיעין האמריקנית בוחנת יכולות של מודלים מתקדמים לניתוח מידע מסווג. החברות, שחלקן התנגדו בעבר ליישומים צבאיים של AI, מפתחות כעת גרסאות מיוחדות של המודלים שלהן עבור השוק הממשלתי.

חברת אנתרופיק, המפתחת את מודל הבינה המלאכותית Claude, הצטרפה למירוץ לאחרשפיתחה גרסה מיוחדת הפועלת ברשת ממשלתית סגורה ללא גישה לאינטרנט. כ-10,000 עובדי קהילת המודיעין האמריקנית בודקים כעת את המודל ובוחנים את יכולותיו בניתוח מידע מודיעיני.

השימוש במודלי בינה מלאכותית לניתוח מודיעיני מעורר חששות מפני תופעה הקרויה "הזיות AI" - מצב שבו המודלים מייצרים מידע שנשמע הגיונית אך למעשה שגוי. שלא כמו מאגרי מידע רגילים, מודלי הבינה המלאכותית פועלים על בסיס הסתברויות סטטיסטיות, מה שעלול להוביל לדיסאינפורמציה של סוכנויות המודיעין אם לא ייעשה בהם שימוש נכון.

הסיכון מתחדד במיוחד כאשר המודלים מייצרים סיכומים או ניתוחים משכנעים אך שגויים של נתונים רגישים, מה שעלול לפגוע בקבלת החלטות ביטחוניות קריטיות. מומחים מדגישים כי דיוק המידע חיוני במיוחד כאשר מדובר בהחלטות הנוגעות לביטחון לאומי.

הצ'אטבוט קלוד של אנתרופיק. התנגדו בעבר ליישומים צבאיים של AI,צילום: אנתרופיק

אנתרופיק אינה לבד במירוץ. חברת OpenAI, המפתחת את ChatGPT, פועלת להדק את הקשרים עם משרד ההגנה האמריקני. חברת מטא הנגישה לאחרונה את מודלי Llama שלה לשותפי הגנה, בעוד גוגל מפתחת גרסה של מודל Gemini שתוכל לפעול בסביבות מסווגות.

גם חברת Cohere, המתמחה בפתרונות בינה מלאכותית עסקיים, משתפת פעולה עם חברת Palantir לפריסת המודלים שלה עבור שימוש ממשלתי. המעבר לעבודה עם מגזר הביטחון מייצג שינוי משמעותי עבור חלק מחברות הבינה המלאכותית שהימנעו בעבר מיישומים צבאיים.

המודלים הממשלתיים המיוחדים מצריכים יכולות שונות ממודלי הבינה המלאכותית הצרכניים. הם חייבים לעבד מידע מסווג ולעבוד עם נתוני מודיעין רגישים מבלי להפעיל מגבלות בטיחות שעלולות לחסום פעולות ממשלתיות לגיטימיות.

המירוץ על חוזי הביטחון מגלה את הפוטנציאל העצום של ה -AI בתחום האבטחה הלאומית, אך גם את האתגרים הטכניים והאתיים הכרוכים ביישומה. עם התפתחות המתיחות הגיאופוליטית העולמית, השילוב בין בינה מלאכותית למודיעין הופך למרכיב מרכזי באסטרטגיות הביטחון הלאומי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו