"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מתקפת סייבר מתוחכמת: צפון קוריאה חדרה לחברות מערביות דרך אפליקציית זום

חוקרי חברת הסייבר הישראלית סיגניה חשפו פעילות ריגול של עובד צפון-קוריאני • "התוקף ניצל חולשת אמון, לא חולשת קוד" • חלק ממגמה רחבה יותר של פעילות של המדינה העוינת נגד מטרות מערביות

, עודכן
0השמעה
זום (אילוסטרציה) , גרוק
זום (אילוסטרציה). צילום: גרוק

חברת הסייבר הישראלית סיגניה חשפה לאחרונה מתקפת ריגול מתוחכמת שבוצעה על ידי אזרח צפון-קוריאני, שהתחזה לעובד לגיטימי בחברה מערבית. התוקף, שהועסק דרך פלטפורמת מיקור-חוץ תוך שימוש בזהות מזויפת, ניצל כלים יומיומיים כמו זום ופרוטוקולי רשת בסיסיים כדי לחדור למערכות הארגון ולהעביר מידע רגיש, תוך שהוא נשאר סמוי לאורך זמן.

המתקפה התגלתה לאחר שסיגניה ניתחה מחשב נייד ארגוני שהונפק לעובד חדש והוחזר לאחר תקרית חיצונית. החקירה חשפה מערך שליטה מרחוק מתקדם, שהתבסס על סקריפטים מבוססי Python (שפת תכנות פופולרית), שימוש בפרוטוקול ARP (פרוטוקול בסיסי לזיהוי מכשירים ברשת) ותשתית תקשורת מבוססת WebSockets (טכנולוגיה המאפשרת תקשורת דו-כיוונית מהירה).

בניתוח התגלה, כי התוקף ניצל את פונקציית שיתוף המסך בזום כדי להפעיל פקודות מרחוק, תוך הסוואת פעילותו כתהליכי עבודה שגרתיים של מפתח תוכנה.

"התוקף פעל מתוך הארגון, לא מבחוץ", מסביר שהם סימון, סמנכ"ל בכיר לשירותי סייבר בסיגניה. "הוא לא נזקק לפריצה טכנית, אלא ניצל את האמון שניתן בו כעובד". לדבריו, המקרה מדגיש את הצורך בניטור התנהגויות חריגות, גם כאשר השימוש בכלים נראה תקין.

שהם סימון, סמנכ"ל בכיר לשירותי סייבר בסיגניה. "התוקף לא נזקק לפריצה טכנית, אלא ניצל את האמון שניתן בו כעובד", צילום: צילום: גיא להב

סיגניה, שהוקמה על ידי בכירים לשעבר ביחידות הסייבר של צה"ל, סייעה לארגונים ברחבי העולם להתמודד עם איומים דומים, והחקירה הנוכחית ממחישה את יכולותיה המתקדמות בתחום אבטחת המידע.

חוות מחשבים בארה"ב

המקרה קשור גם לתופעה רחבה יותר של "חוות מחשבים" בארצות הברית, שבהן אזרחים אמריקנים, לעיתים ללא ידיעתם, מסייעים לגורמים צפון קוריאנים להשיג משרות בחברות מערביות תוך שימוש בזהויות גנובות. לפי דיווח ב"וול סטריט ג'ורנל", אחת המפעילות המרכזיות, כריסטינה צ'פמן, החזיקה בביתה עשרות מחשבים ניידים שהופעלו מרחוק על ידי עובדים צפון-קוריאנים. היא סייעה בהעברת משכורות בסך 17.1 מיליון דולר מיותר מ-300 חברות אמריקניות, תוך שימוש בתוכנות גישה מרחוק.

פיונגיאנג, צפון קוריאה. תופעת "חוות המחשבים" מכניסה מאות מיליוני דולרים בשנה לצפון קוריאה, צילום: אי.אף.פי

צ'פמן, שלא ידעה כי היא מסייעת לצפון קוריאנים, הופעלה על ידי גורמים שהציגו עצמם כחברות לגיטימיות. היא ניהלה פעילות זו מביתה, תוך טיפול במשלוחי מחשבים, התקנת תוכנות והעברת כספים. לפי התביעה נגדה, היא הרוויחה כ-177,000 דולר והודתה באשמה בהונאה, גניבת זהות והלבנת כספים.

לפי הדיווח, ה-FBI מעריך כי תופעת "חוות המחשבים" מכניסה מאות מיליוני דולרים בשנה לצפון קוריאה, המהווים חלק משמעותי מהכלכלה המקומית, הנתונה תחת סנקציות בינלאומיות. התוקפים, לעיתים מומחי טכנולוגיה שהוכשרו בצפון קוריאה, פועלים ממדינות כמו סין ורוסיה כדי להסתיר את זהותם.

המקרה מדגיש את האתגר הגובר עבור חברות המשתמשות בעובדים מרחוק. "חברות חייבות להשקיע באיתור התנהגויות חריגות, גם כאשר הכלים בשימוש נראים לגיטימיים", אומר סימון. סיגניה ממליצה על ניטור מתקדם של פרוטוקולי רשת ושימוש בכלים בסיסיים כמו זום, לצד בדיקות זהות מחמירות יותר בתהליכי גיוס.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר