דיפלומטיה של שבבים: המודל החדש לחיזוק הברית עם ארה"ב

בעוד הנשיא האמריקני מבקר במזרח התיכון, רבים תוהים איך ישראל נשארה מחוץ למסלול של טראמפ.

רמזים לכך נמצאים בכל נאום כלכלי של הנשיא, כולל זה שנשא בריאד השבוע, והמסר המרכזי: אל תשאל מה אמריקה יכולה לעשות בשבילך - שאל מה אתה יכול לעשות בשביל אמריקה.

אם נרצה להבטיח את מקומנו סביב השולחן האמריקני בעשור הקרוב, עלינו לפעול. הממשלה, הגופים המוסדיים והקרנות בישראל צריכים לבחון השקעות ישירות בתעשיות קריטיות בארה"ב. לא מתוך צדקה, אלא מתוך הבנה שזה אינטרס אסטרטגי של כולנו. הזדמנות חדשה לברית ישנה, לחידוש שותפות אמיתית, דו-כיוונית, המבוססת לא רק על ערכים, אלא גם על ערך.

ב-1996 עשה ראש הממשלה נתניהו (בכהונתו הראשונה) מהלך שנחשב דרמטי ואסטרטגי, כשהחליט לסיים את הסיוע הכלכלי האמריקני (לא צבאי) שעמד על 1.2 מיליארד דולר ולהמיר כל דולר אזרחי, לחצי דולר בסיוע צבאי. נתניהו הבין אז שהאזרח האמריקני והנציג שלו בקונגרס עלולים להתקומם על כך שכלכלה חזקה וצומחת כמו ישראל נתמכת על ידי משלם המסים האמריקני.

זה היה מהלך נכון וחשוב שאפשר כמעט שלושה עשורים של שיתוף פעולה צבאי ועשרות מיליארדי דולרים של סיוע בטחוני לבעלת ברית במזרח התיכון.

ב-2025, בעידן טראמפ, נדרשת חשיבה מחודשת. אם ישראל רוצה לשמר את מעמדה כשותפה אסטרטגית אמיתית, עליה להפסיק לדבר רק במונחים של ערכים וחיבוקים, ולהתחיל לדבר גם במונחים של נכסים ושטרות. זהו לא זמן להישען על קלישאות כמו “הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון”, אלא להוכיח בפועל מהו הערך המוסף הכלכלי שישראל מייצרת לאמריקה.

תעשיית הטק, הקרנות הישראליות, והמוסדיים הישראלים יכולים וצריכים לעשות זאת, גם ללא מדיניות ממשלתית מכוונת. לא רק להמשיך לקלוט השקעות אמריקאיות בשוק המקומי, אלא גם לפעול בכיוון ההפוך: להשקיע באופן יזום בתעשיות אסטרטגיות בארה״ב.

הגיע הזמן להחזיר

במהלך השנים האחרונות ראינו זרם יציב של השקעות אמריקניות בתעשיות אסטרטגיות וטכנולוגיות עמוקות בישראל. ישראל, עם הניסיון הביטחוני והטכנולוגי שלה, מהווה יעד אטרקטיבי וטבעי להשקעות כאלה.

אולם, אנחנו  חייבים לחשוב איך העוצמה הכלכלית הישראלית מקבלת ביטוי גם בשוק האמריקני - בייחוד בתעשיות מרכזיות וקריטיות, שמייצרות משרות בארצות הברית כמו חלל, אנרגיה, ביטחון לאומי, ושבבים.

השקעה יזומה מצד קרנות הון סיכון ומוסדיים ישראלים בתעשיות אסטרטגיות אמריקאיות יכולה להביא שלוש תמורות משמעותיות: ראשית, שיתוף פעולה עמוק יותר בין טכנולוגיות ישראליות ליישומים אמריקניים, תוך שילוב עם תעשיות ביטחוניות משני הצדדים; שנית, חיזוק הברית המדינית על ידי שיקוף מחויבות ישראלית אמיתית לשותפות כלכלית אסטרטגית; ושלישית, מינוף כלכלי חכם: השקעות כאלה יכולות להוות מענה עקיף לסוגיית “עודף הייצוא” שעמדה לאחרונה בליבת השיח האמריקני, על ידי עידוד השקעות ישירות חוזרות.

מול יריבות כמו סין, ארה״ב זקוקה לבעלות ברית אמינות שיכולות לספק יתרון טכנולוגי בשטח - דרך הון, נוכחות, ומחויבות הדדית. ישראל, כבת ברית יציבה, חדשנית ונאמנה, יכולה להוות שותפה מועדפת בדיוק בזירות הרגישות האלה.

דוגמה מהשטח: השקעה בבטריות גרעיניות

כחלק מיישום הדוקטרינה המוצעת כאן, הובלנו לאחרונה השקעה של 50 מיליון דולר בחברת Zeno Power, המפתחת בטריות גרעיניות קטנות וחדשניות. החברה פועלת מול חיל הים האמריקני כדי לאפשר פריסה של מערכות ניטור ומודיעין באוקיינוס השקט - אזור שהפך לזירת עימות אסטרטגי מרכזית מול סין. מעבר לכך, Zeno מפתחת פתרונות אנרגיה למשימות עתידיות על הירח - תחום שהופך במהירות לאחת מזירות ההשפעה המרכזיות בין המעצמות.

השקעות כאלה לא רק מחזקות את עמדת ישראל כשותפה אסטרטגית, אלא גם פותחות דלתות לשיתופי פעולה עם התעשייה המקומית, עם מפא״ת ועם גופים ממשלתיים ישראליים.

הכותב הוא שותף ב-Hanaco Ventures