להיכנס מתחת לאלונקת ההשקעה בהייטק

יום העצמאות הוא הרבה יותר מסימן דרך היסטורי. הוא תזכורת שנתית לכך שעצמאות, במובנה העמוק, היא אף פעם לא מובנת מאליה. היא תוצאה של עבודה יומיומית, של בניית תשתיות, של חיזוק מוסדות, ושל טיפוח חוסן לאומי.

בשנים האחרונות הפכנו מודעים יותר ויותר לכך שעוצמה מדינית וביטחונית לבדן אינן מספיקות. בעולם שבו גבולות מיטשטשים, והעוצמה האמיתית נמדדת גם בחדשנות, ביכולת לייצר ידע ובכוח הכלכלי שמאחוריו, עצמאות אמיתית היא גם עצמאות טכנולוגית־כלכלית.

דווקא עכשיו, כשהמציאות סביבנו מתוחה ולא-ודאית, המשימה הזאת מקבלת משנה תוקף. אחרי שנה וחצי של לחימה כמעט רציפה והיקפי גיוס מילואים חסרי תקדים, מתברר שהמשבר איננו רק בשדות הקרב. הוא קיים גם בזירה הכלכלית.

משקיעים רבים, שבעבר השקיעו בהתלהבות בסטארט-אפים ובחברות ישראליות, עצרו או האטו את פעילותם. השקעות חדשות הפכו נדירות יותר, מספר הסטארט-אפים החדשים קטן באופן עקבי, והתחושה בשוק היא של עצירה זהירה. במקביל, התחרות העולמית מתחזקת, והיכולת להישען על השקעות זרות בלבד מתבררת כאסטרטגיה מסוכנת.

בתוך כל זה, יש לנו הזדמנות נדירה והכרחית: לקחת אחריות. לדחוף קדימה. לבחור להשקיע כאן, בישראל, ביזמים, בחברות, ביוזמות שמחיות את הכלכלה המקומית ובונות את העתיד הלאומי שלנו. לא כפעולה פילנתרופית, אלא כמעשה ציוני, כחלק אינטגרלי מתפיסת העצמאות של הדור הזה.

ההיסטוריה היהודית והישראלית רצופה ברגעים שבהם נדרש מאיתנו חוסן. בזמנים של משבר, של גירוש, של רדיפות, למד העם היהודי למצוא בתוכו את הכוחות להמציא את עצמו מחדש. הקמת המדינה הייתה רגע כזה. גם היום, לאור האתגרים הביטחוניים והחברתיים שמלווים אותנו, יש לנו אחריות כפולה: להבטיח את ביטחוננו הפיזי, אך גם להשקיע בבניית החוסן הכלכלי לטווח הארוך.

תארו לעצמכם מה היה קורה לו דווקא השנה היינו מצליחים להקים שני מיזמים חדשים בקנה מידה של WIZ, ועוד כמה אקזיטים מפוארים. עסקאות כאלה לא רק מחזקות את התעשייה, הן משנות את המפה הכלכלית כולה: הן מייצרות עשרות אלפי מקומות עבודה איכותיים, מביאות מטבע זר, מחזקות את המטבע המקומי, תורמות ישירות למאזן הסחר, וממצבות את ישראל כמוקד חדשנות גלובלי שאין לו תחליף.

בעבר, האתגר הראשון היה לייבש ביצות, לעבד את האדמה ולהפריח את השממה. לאחר מכן הגיע שלב הקמת מפעלי ייצור, תשתיות ותעשיות חיוניות שביססו את הכלכלה הצעירה של ישראל. כיום, האתגר אינו פחות חשוב – אך הוא שונה באופיו: לשמר את מה שנבנה, ובמקביל להקים ולחזק חברות טכנולוגיה מובילות, יציבות ובעלות השפעה, שיבטיחו שלישראל יהיה תמיד מקום מרכזי במפת החדשנות העולמית.

על אף האתגרים, העולם עדיין עוקב אחרי החדשנות הישראלית בעניין רב. לא אחת, גם מקומות שבהם מופיעה שנאה ישנה־חדשה כלפי ישראל והיהודים, ממשיכים לאמץ את הטכנולוגיות והפיתוחים שצמחו כאן. דווקא עובדה זו מדגישה את מקומנו החיוני בזירה העולמית ומחייבת אותנו לא לוותר על ההובלה.

כיום קיים פער מסוכן, מעין גשר שמחייב אותנו לפעול . יזמים בעלי פוטנציאל אדיר נאבקים להמשיך לפתח כאן, בישראל, ולעיתים נאלצים לשקול את עתידם מחוץ לה. חברות חדשניות מקפיאות פעילות חיונית או מוותרות על יוזמות פורצות דרך. דווקא עכשיו יש בידינו הזדמנות חד־פעמית: לספק למיזמים הללו את החמצן הדרוש להמשך פעילותם בארץ, לאפשר להם להישאר, לצמוח ולהפרות את הכלכלה המקומית. אם נדע לתמוך בהם נכון, נוכל לשמר את הכישרון כאן בבית – ולבנות יחד את עתיד החדשנות הישראלי.

דווקא ביום העצמאות הזה, יש לנו הזדמנות לבחור: לא להמתין שהעולם יכיר בנו, אלא לפעול כדי שנמשיך להיות אלו שמכתיבים חדשנות, יצירתיות וכוח כלכלי. להיכנס מתחת לאלונקה, בדיוק כפי שאנו עושים בתחומים אחרים, ולהבטיח שההייטק הישראלי לא רק שורד, אלא ממשיך לפרוח.

זה לא רק יעד כלכלי. זו משימת דור - וכמו תמיד, אין לי ספק שנעמוד בה.

הכותבת היא מנכ״לית איגוד ההייטק הישראלי בהתאחדות התעשיינים