עידן הבינה המלאכותית: האם עדיין אפשר להאמין למה שאנחנו רואים ברשת?

מאז 2022 חלה עלייה חדה בשימוש בכלים ליצירת תמונות וסרטונים מבוססי בינה מלאכותית. מערכות כמו ראנווי, מידג'רני או פיקה הפכו את מה שפעם דרש מיומנות מקצועית לזמין לכל משתמש קצה. בעוד שבעבר זיופים "אמינים" דרשו שליטה בפוטושופ, כיום מספיקה אפליקציה אחת ולחיצה על כפתור כדי לייצר מציאות שקרית.

לאחרונה נפוצו יוזמות וניסיונות לתייג באמצעות "סימני מים" בלתי-נראים תכנים שנוצאו על ידי AI - אך לא בטוח שזה יספיק כדי לפזר את אי הוודאות וההזדמנויות למניפולציות שהתחום המפתח במהירות הזה טומן בחובו.

כדי להבין כיצד הגענו למצב שבו לא ניתן לסמוך אפילו על מה שאנחנו רואים, שוחחנו עם שני מומחים בתחום המידע ברשת מאיגוד האינטרנט הישראלי - עידן רינג, סמנכ"ל קהילה וחברה וניצן יסעור, רכז חקירות רשת ודיסאינפורמציה. 

"זה הופך להיות הרבה יותר זול, קל ונגיש" 

"אנחנו מדברים על בעיה ישנה שיש לה פנים חדשות", הסביר יסעור. "עיקר החידוש פה בעיניי, הוא היכולת להפיק תכנים בבינה מלאכותית בקנה מידה מאוד גדול ואיכותי והיום, ניתן להפוך כל אדם למה שנרצה מהטלפון וגם בלחיצת כפתור". רינג מוסיף כי: "היכולת שלנו לייצר מומחיות ולבחון תמונה ולהגיד אם היא אמיתית או לא - כבר לא קיימת". 

האחיזה נחלשת – ואנחנו לא תמיד שמים לב

"הציבור התרגל להיות רק קולט מידע ולא לבחון אותו", אומר יסעור. "הרבה חושבים שאם המידע מגיע מהאינטרנט או מהוואטסאפ, אז כנראה שהוא נכון ומהימן".

אנחנו חיים בעידן שבו כל פרט, מתאורה ועד הבעת פנים יכולה להיווצר באופן מלאכותי, באופן אמין למדי ומבלי להשאיר עקבות דיגיטליות -  גם חוש הראייה הופך לדבר שעלול להטעות. במצב כזה, אנחנו צופים בסרטון של פוליטיקאי מדבר, בתמונה של חייל בזירת הקרב, ואפילו לא יודעים אם הסיטואציה התרחשה במציאות או נוצרה במחשב.

לעצור, לשאול ולבדוק

"השלבים לבחינה של תמונה או וידאו שבהם נתקלים הם: לעצור, לשאול ולבדוק", מסביר יסעור. "אם הפעולה מנסה לגרום לי לשנות משהו בחיים שלי - כמו לצאת החוצה או להשתמש בכרטיס אשראי, למשל - חשוב שנעצור, נשאל ונבדוק את עצמנו".

בהמשך לשלבים הללו, יש עוד היבטים שניתן לבדוק על מנת להיות יותר בטוחים בתוכן הנצרך: לפני שבודקים את התוכן עצמו – חשוב לבדוק מאיפה הוא הגיע. "השאלה הראשונה היא מה המקור", מדגיש יסעור. "עוד לפני שאני מסתכל על התוכן, אני רוצה לראות מי המפיץ של הדבר הזה. האם זה גוף תקשורת מוכר? האם זה חשבון רשמי או אחד שמתחזה להיות כזה?"

לדברי יסעור ורינג, אפשר גם לבדוק האם המידע פורסם בעבר על ידי גופים אחרים ומה חושבים עליו משתמשים אחרים. במציאות שבה כל אחד יכול לפתוח פרופיל ולשדר אמינות, בדיקת זהות המפיץ הפכה לכלי ההגנה הבסיסי ביותר של כל גולש.

לא לבד ברשת

במקרים של פגיעות, זיופים או תכנים בעייתיים – הציבור לא צריך להישאר לבד. ניתן לפנות אל המשטרה, אך אם אין מענה: "אפשר לפנות לקו הסיוע לאינטרנט בטוח שאנחנו מפעילים באיגוד האינטרנט הישראלי", אומר רינג. "אנחנו יכולים לסייע להסיר או לסנן את התוכן הזה". הקו מטפל בפניות לפי המדיניות של הפלטפורמות, ונותן מענה למי שנתקל בתוכן שגוי, פוגעני או מבלבל.

הכלי הישראלי שמנסה להחזיר את האמון

אחת היוזמות המסקרנות שקמות כדי להילחם בגל הפייק ניוז היא AI Light -  סטארט-אפ ישראלי שפיתח פלטפרומה שמאפשרת לבדוק האם תמונה, סרטון או טקסט נוצרו באמצעות בינה מלאכותית או עברו מניפולציה גרפית.

המשתמשים יכולים להעלות קובץ או להכניס קישור, והמערכת תבצע עבורם ניתוח מהיר הכולל בדיקת עובדות, אימות מיקום ותאריכים, והצלבת מידע חזקה.

בעולם יש כמה וכמה יוזמות לזיהוי תוכן מזויף, אבל הן לא פונות לכלל הציבור. AI Light הישראלית בולטת בגישה הנגישה שלה לציבור הרחב.

העולם הדיגיטלי לא יעצור, והטכנולוגיה תמשיך להתקדם בקצב מסחרר, אך האמון, הזהירות והאחריות עדיין בידיים שלנו. בין אם מדובר בתמונה, סרטון או הודעת וואטסאפ, כל אחד מאיתנו מחזיק בכוח לעצור, לשאול ולבדוק.