הבינה המלאכותית, בין אם נרצה בזה ובין אם לא, היא חלק מהחיים שלנו. ChatGPT הוא חבר, כל מוצר ממהר להתחייב שהוא מבוסס AI, ואנו מוצפים בכתבות על סופנו הקרב בשוק העבודה. אבל מה הציבור הישראלי באמת חושב על כל העניין? ממה הוא חושש? על מי הוא סומך?
סקר של מכון RISE Israel בדק כיצד תפסנו את הבינה המלאכותית ב-2024 וגילה כמה דברים מפתיעים. הסקר, שנערך בקרב יותר מ-500 נשאלים במדגם מייצג, מצא כי רק 15 אחוז מגלים רמה גבוהה של לחץ מבינה מלאכותית - לעומת 51 אחוז שהשיבו כי הם לא לחוצים כלל או במידה מועטה.
מנגד, ניכר כי השפעות AI על שוק העבודה או שימוש בטכנולוגיה זו לצרכי דיסאינפורמציה מעוררים חשש ממשי. מעניין במיוחד הפער בין האופן שבו נתפסת השפעת AI על העבודה האישית לבין תפיסת השפעתה על שוק העבודה כולו: בעוד רוב האנשים לא צופים השפעה שלילית על העבודה שלהם עצמם, הם מביעים חשש רחב יותר לגבי עתיד התעסוקה.
יותר מ-40 אחוז צופים השפעה שלילית של AI על שוק העבודה בשנים הקרובות - כאשר משיבים ללא בגרות אופטימיים יותר לעומת בעלי השכלה אקדמית או תיכונית. עם זאת, בדומה לממוצע העולמי, 56 אחוז מהציבור לא צופים ש-AI ישפיע שלילית על עבודתם בשנים הקרובות. שליש מהציבור סבור שההשפעה על העבודה שלו תהיה חיובית, ורק עשירית צופים כי ההשפעה תהיה שלילית.
האם אנשים חוששים ש-AI תחליף אותם? שישה אחוזים בלבד חושבים שהבינה המלאכותית תחליף אותם בעבודה בעתיד הקרוב, כשרוב של 75 אחוז לא צופים תרחיש כזה. צעירים ובעלי הכנסה מתחת לממוצע מביעים חשש גבוה יותר מכך ש-AI יחליף אותם בעבודה.
על מי סומכים יותר - שופטים אנושיים או AI?
הממצאים מצביעים על ספקנות רבה באשר לשימוש ב-AI ככלי עזר לשופטים בקבלת החלטות: 57 אחוז מהמשיבים לא חשים בנוח כלל או במידה מועטה עם שימוש שכזה - ומנגד רק ארבעה אחוזים חשים בנוח במידה רבה מאוד.
עם זאת, השוואת האמון במערכות מבוססות AI לעומת שופטים אנושיים מציגה תוצאות מפתיעות: בעוד קצת יותר ממחצית מהציבור סומכים על שופט בשר ודם ועל מערכת שיפוט מבוססת AI באותה מידה, מעל רבע מהמשיבים רואים ב-AI כלי שיפוט אובייקטיבי יותר, לעומת רק 17 אחוז שסומכים יותר על שופטים אנושיים.
ממצא מעניין הוא שככל שהגיל עולה, כך פוחת האמון שהחלטות שיפוטיות שהתקבלו על ידי AI תהיינה נטולות אפליה. משיבים שהזדהו כיהודים דתיים/חרדים הראו אמון נמוך יותר שמערכת AI תקבל החלטות שיפוטיות ללא אפליה. לעומת זאת, משתנים כמו מגדר, השכלה ורמת הכנסה - לא השפיעו באופן משמעותי על תשובות המשיבים בשאלה זו.
ומה בנוגע לחינוך? חלק מהציבור אמנם מזהה את הפוטנציאל ב-AI לשיפור החינוך, אך קיים חשש בולט משילוב פתרונות AI בפועל. מעל רבע מהנשאלים סבורים כי שימוש בטכנולוגיה דווקא יפגע באיכות החינוך - שיעור גבוה באופן חריג ביחס לשאר התחומים שנבדקו. כמו כן, נרשם שינוי שלילי בתפיסות כלפי שימוש ב-AI בחינוך בהשוואה לסקר של 2023.
פערים חברתיים - גם ב-AI
הסקר מצא כי רק שליש מהציבור הישראלי מעיד על הבנה טובה של מהי בינה מלאכותית - וההבנה הזו מבטאת היטב את הפערים החברתיים: נרשמו פערים גדולים בין החברה היהודית לערבית, וכן לפי רמת השכלה.
לאורך הסקר עולים פערים מגזריים מובהקים - הציבור היהודי מדווח על הבנה טובה יותר של הטכנולוגיה, תחושת נוחות גבוהה יותר עם שימוש ב-AI, ותמיכה גדולה יותר באימוץ הבינה המלאכותית בשירותים ציבוריים. מנגד, הציבור הערבי הביע חוסר אמון כלפי הטכנולוגיה, רמות הבנה נמוכות יותר, ותמיכה מצומצמת בשילובה במערכות ציבוריות כמו בריאות או חינוך.
הסקר חושף פערים בין רמות השכלה שונות: משיבים ללא בגרות מגלים רמות הבנה נמוכות יותר של הטכנולוגיה וקושי גדול יותר בזיהוי מוצרים מבוססי AI ביחס לבעלי השכלה אקדמית או תיכונית. עם זאת, הם אופטימיים יותר ביחס להשפעות על שוק העבודה.
באופן כללי, ניכר שהציבור צופה שינוי גדול בחייו. יותר מ-70 אחוז מהציבור סבור ש-AI ישנה את חיי היום-יום שלו במידה בינונית או גבוהה בשנים הבאות, בעוד 63 אחוז לא חשו שינוי כזה בשנים האחרונות.
מנכ"ל מכון RISE, אורי גבאי: "מהפכת ה-AI כבר כאן, וממצאי הסקר מדגישים שלא מדובר רק באתגר טכנולוגי - אלא גם באתגר חברתי מהותי. בעידן שבו הטכנולוגיה הופכת לחלק בלתי נפרד מחיינו, נדרש מאמץ מערכתי להכנת החברה והכלכלה הישראלית לעולם מונע AI.
"לצד הפוטנציאל של הבינה המלאכותית, חייבים לשים דגש על הפערים בין קבוצות אוכלוסייה שונות בנוגע להבנה, זיהוי ואמון בטכנולוגיה. כדי להתמודד עם אתגר זה, על ישראל לפתח תוכניות לאוריינות AI בדגש על אוכלוסיות עם נגישות נמוכה יותר לחדשנות, ולגבש מדיניות שתבסס אמון ציבורי ותקדם הטמעה מוצלחת והוגנת של בינה מלאכותית בשירותים הציבוריים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו