תוכנת בינה מלאכותית תחזה את החלטותיו של סינוואר?

מאז מתקפת 7 באוקטובר, עלו השערות רבות לגבי מידת "הרציונליות" בהחלטותיו של מנהיג חמאס ברצועת עזה, יחיא סינוואר. מחקר חדש באוניברסיטת רייכמן, בהובלתו של פרופ' אלכס מינץ, שופך אור על השאלה.

בקרב מומחים קיימת מחלוקת בנוגע למידת הרציונליות בהחלטותיו של סינוואר, בטח לאור התוצאות הקשות המלחמה בעזה מבחינת חמאס, כשאיבד חלק ניכר מיכולותיו הצבאיות. מרבית המומחים גורסים שסינוואר הוא פסיכופט לא רציונלי, בעוד אחרים טוענים שסינוואר הוא אמנם פסיכופט, אך כזה שמקבל החלטות רציונליות.

כעת, ניתוח ממוחשב שנעשה במעבדה לקבלת החלטות ממוחשבות באוניברסיטת רייכמן מצא, תוך שימוש בתוכנת HUDDLEAI המשלבת בינה מלאכותית ומתודה לזיהוי דפוסי החלטות, שהחלטותיו של סינוואר הן "רציונליות" במובן שהן מקדמות את מטרותיו ואת יעדיו - בתור ראש ארגון טרור.

כאמור, לא מדובר בנקודת מבט וראייה ישראלית או מערבית, אלא בבחינה על סמך האידאולוגיה האסלאמיסטית ורציונל קבלת ההחלטות של חמאס – ארגון טרור רצחני בעל שאיפה להשמיד את ישראל.

המחקר בוצע בהובלת פרופ' אלכס מינץ, ראש המעבדה לקבלת החלטות ממוחשבות ברייכמן ולשעבר פרובוסט (רקטור) האוניברסיטה - ומחבר 15 ספרים בתחומי קבלת החלטות באסטרטגיה. השתתף במחקר גם עוזר המחקר לי־ים סדוביץ.

במסגרת זאת, התוכנה ביצעה שחזור לאחור באמצעות בינה מלאכותית של 14 החלטות של סינוואר, כגון ההחלטה לחתום על הסכם הפסקת אש עם ישראל ב־2021 לאחר מבצע שומר חומות; ההחלטה לא להצטרף לג'יהאד האסלאמי לאחר מבצע צה״ל לחיסול בכירי ארגון הטרור (מבצע עלות השחר); ההחלטה לפרוץ במתקפת פתע רחבת היקף נגד ישראל ב־7 באוקטובר; ההחלטה על הפסקת האש הזמנית והחזרת החטופים בנובמבר 2023; ההחלטה להאריך את הפסקת האש בנקודת היציאה ב־29 בנובמבר 23' ועוד.

המחקר מצא שב־12 מתוך 14 ההחלטות, לא ניתן לשלול את הרציונליות של סינוואר, לנוכח המטרות שהוא דוגל בהן: שימור כוחו השלטוני של חמאס, שרידות מנהיגות חמאס, ושחרור אסירים ביטחוניים פלשתינים. על פי המחקר, סינוואר בוחן בצורה רציונלית את החלופות השונות תוך כדי שימת לב לכל הקריטריונים הללו.

בנוגע להחלטה על הפלישה של חמאס לישראל ב־7 לאוקטובר 2023, היא לא זוהתה תחילה כהחלטה רציונלית, אך לאחר פרסום מסמך סודי ביותר של חמאס ב"עובדה", שבו נכתב שסינוואר אמר שאיראן התחייבה להצטרפות גורמי הציר (חיזבאללה, המיליציות הפרו־אירניות בסוריה, המיליציות הפרו־איראניות בעיראק, והחות'ים מתימן) ללחימה לצד חמאס, הניתוח הראה שהחלטת סינוואר היתה "רציונלית", גם אם הוא לא ציפה שהתגובה הישראלית ל־7 באוקטובר תהיה כה חריפה.

במילים אחרות, ההחלטה לפלוש ב־7 באוקטובר נמצאה תואמת לחישובי חמאס ביחס לקריטריונים הדומיננטיים בהחלטה של הארגון, פלוס הציפייה של סינוואר להשתתפות חיזבאללה ויתר חברי הציר של איראן בלחימה לצד החמאס.

לזיהוי אופן ההחלטה של סינוואר והדרך שבה הוא מקבל החלטות יש השלכות כבדות משקל על היכולת לחזות החלטות חדשות ולהמשך המלחמה. כך, למשל, בסימולציה שהתבצעה באוניברסיטת רייכמן, תוך שימוש בתוכנה, נמצא שבאם ישראל מקשיחה את עמדתה בנוגע לסיוע הומניטרי, או באיום על רפיח, חמאס גם מקשיח עמדתו בנוגע לחטופים.