מלחמות עוברות אבולוציה. בעבר עשו אותן עם אבנים וחרבות, אחר כך נכנסו חומרי הנפץ, המטוסים והטילים. כיום המלחמה תוקפת אותנו כמעט בכל מקום - לא רק בשדה הקרב או במנהרות מתחת לקרקע אלא גם בעורף, בטלפונים הניידים שלנו.
"ב־7 באוקטובר מחבלי חמאס הסתערו עלינו עם טלפונים, בטריות מוטענות ומצלמות חזה", מסביר אחיה שץ, מנכ"ל מיזם התחקירים העצמאי "פייק ריפורטר". "תוך דקות, לפעמים אפילו בלייב, הם מייד הפיצו את התעמולה שלהם לכל פלטפורמה אפשרית ברשת. ההתקפה הזאת הפתיעה אותנו לא רק בשטח אלא גם ברשתות".
בכל מקרה, המצב לא השתפר בהרבה מאז, כי הישראלים אמנם התחילו להפגיז את הזירה הווירטואלית בהרבה מידע חיוני על המלחמה, אבל גם בכמויות של מידע כוזב ומוטעה שהפצתו רק גרמה נזק, כאוס וחרדות.
לפי נתוני "פייק ריפורטר", מתוך 309 מקרים ויראליים שנחשדו כפייק ניוז, 205 היו ניתנים לבדיקה - ומתוכם %50.2 הופרכו לחלוטין והוכחו כדיסאינפורמציה (הטעיה מכוונת) או מיסאינפורמציה (שגיאה בתום לב).
ערביי ישראל במוקד
את הפייקים המגוונים חילקו במיזם לתתי־נושאים, כשהקטגוריה הפופולרית היתה "חשש ובהלה בציבור בעקבות האירועים". זו הצמיחה 34 פייקים שונים. הזכור ביותר היה גל פרסומים ברשתות על אזרחים ערבים שמצלמים בתים. פוסטים מחולון ומפתח תקווה ועד נינט טייב הביעו דאגה מהתופעה המתפשטת: "הם משחקים אותה מנקים את הבניין, אבל מצלמים וסורקים את השטח". המשטרה חקרה, שללה פעילות חבלנית עוינת וביקשה מהציבור להפסיק לייצר תבהלה. דרך אגב, כ־%55 מכל הפייקים שעוררו בהלה הצביעו על מעורבות של ערבים אזרחי ישראל.
ומי "בגד מבפנים"?
קטגוריות אחרות, בסדר יורד, שתפסו תאוצה היו אלה שחיזקו את תעמולת "הבגידה מבפנים", היבטים על תפיסת המלחמה בעיני העולם, מידע כוזב על החטופים, על השלטון, על צה"ל, על מתקפת חמאס או הכחשת הטבח.
פייק "הבגידה מבפנים" היה הראשון שהתפשט ברשת. שעות לאחר תחילת המלחמה פרסמו גולשים - כולל משפיענים כמו מאור בוזגלו וגיא הוכמן - על אפשרות שחמאס קיבל סיוע מגורמים ישראליים לביצוע הטבח. מי סומנו? לרוב אנשי שמאל ופעילי מחאה (%53.6) וגם כוחות הביטחון (%28.6) ואנשי תקשורת (%14.3). בסופו של דבר, "הבוגד עם החולצה התכלת" התגלה כגיבור שנפל בהגנה על המולדת.
גם פייקים על השלטון היו - והרבה. %45.5 ביקרו גופי ממשל, %27.3 הפיצו פייק על רה"מ נתניהו ו־%18.2 עסקו בנפוטיזם של בעלי תפקידים ציבוריים: כך, למשל, הופצו שמועות שלפיהן אסתר חיות שלחה את יאיר גולן לחלץ את בנה מהמסיבה בנובה, והבת של מירי רגב נמלטה מהמסיבה בגלל "התרעה".
גם פייקים על חטופים היו בשפע, כשהנפוץ מכולם טען כי החיילת שחולצה מהשבי, אורי מגידיש, כלל לא נחטפה בגלל שפרסמה פוסט בפייסבוק בזמן שהותה בשבי. המקור לטעות: מישהי עם שם זהה העלתה פוסט, אבל ככה הרי תמיד מתחילות שמועות שקריות.
"מלחמה לכל דבר"
"העובדה שהכי הרבה פייק מיוחס לענייני בהלה וחשש מעידה על שבר בתחושת הביטחון של אנשים", מנתח שץ. "ברגע שנפלה הקונספציה, יותר קל להכניס במקומה את הקונספירציה כדי לייצר באמצעותה נרטיב מחודש. זו זירה מלחמתית לכל דבר: היא משפיעה על הלחימה, על הלוחמים, על העורף ועל היכולת לשאת את המלחמה בעולם. בסופו של דבר, ב־7 באוקטובר התקבלו כאן ההחלטות על בסיס מידע מוטעה, וראינו מה קרה.
"מה עלינו לעשות? כשנתקלים במידע סנסציוני ברשתות חברתיות - כדאי לעצור, לקרוא שוב ולבדוק את המידע או את הפרופיל שהפיץ אותו. הכי כדאי להיצמד לתקשורת הממוסדת או לערוצי בדיקת עובדות. מדינת ישראל חייבת לתת את הדעת על הממד הדיגיטלי כזירת מלחמה ולתכנן כיצד ניתן לשמור בה על ישראל ועל אזרחיה בעיתות חירום גם בשגרה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
