"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הטכנולוגיה מאחורי האפוד הקרמי: איך הוא מצליח לעצור קליעים?

אחד מאמצעי המיגון היעילים ביותר של החיילים בעשורים האחרונים • "האפודים המודרניים עמידים הרבה יותר מאלו שהיו פה לפני 30 שנים, יש התקדמות רצינית בתחום הזה" • אז מה עומד מאחוריו ומה מבדיל בין אפוד טוב לבין אחד לא תקני? • שאלנו את המומחה

,עודכן
0השמעה
שר הביטחון גלנט עם לוחמים. צילום: אריאל חרמוני / משרד הביטחון

מלחמת "חרבות ברזל"נמצאת בעיצומה, וכוחות החי"ר של ישראל מתאמנים בימים אלו לקראת הכניסה הקרקעית לרצועת עזה. כניסה כזו, שתיעשה תוך חילופי אש כבדים, מחייבת מיגון משמעותי עבור הלוחמים בשטח, כאשר אחד מסוגי המיגון האפקטיביים האלו הוא האפוד הקרמי.

אז מה היא הטכנולוגיה שמאחורי האפוד הקרמי, כיצד הוא בולם את הכדורים ומה ההבדל גם בין אפוד תקני לאפוד לא תקני?

בשיחה עם "ישראל היום", מסביר ד"ר מקסים סוקול, ראש המעבדה לקרמיקה מתקדמת באוניברסיטת תל אביב, העוסק בחקר חומרים קרמיים פונקציונליים בעלי מיקרו-מבנה ייחודי, כי "מטרתו של האפוד היא לעצור את הקליע, שעוצמתו הקינטית נובעת ממשקלו, מהמהירות שלו ומצורתו המחודדת. מבחינה זו, האפוד צריך לספוג את העוצמה של הקליע וגם למעוך את חוד הכדור כדי למזער את החדירה שלו".

הצורך הזה גרם להעדפה ברורה בעולם המיגון להשתמש בחומר קרמי - חומר חזק מאד שמצליח גם "לבלוע" היטב את האנגריה הקינטית של הכדור וגם למעוך את החוד שלו.נוסף על כך, החומר הקרמי קל בהרבה מכל מתכת אחרת ולכן מאוד נוח לתפעול.

"חומר קרמי הוא בעל קשיות גבוהה מאד", מסביר ד"ר סוקול. "אפוד קרמי מורכב מלוחות קרמיים שמחוברים אחד לשני. כך שגם אם כדור פוגע באפוד, הוא מוציא מכלל שימוש רק את הלוח שהוא פגע בו והאפוד יכול להמשיך לגונן היטב על החייל", כך לדבריו.

שוטרים עם אפודים,צילום: יואב ארי דודקביץ'

מה ההבדל בין אפוד קרמי טוב לאפוד קרמי לא תקני?

בניגוד לברזל, שיוצקים אותו אחרי שהמיסו אותו, בחומר קרמי אי אפשר לעשות זאת כי הוא נמס בטמפרטורות גבוהות שלא ניתן לעבוד איתן. לכן, את החומר הקרמי אופים כשהוא דחוס על מנת ליצור את הלוח שיגיע אחר כך לאפוד, והתהליך הזה יכול להשפיע מאד על התוצאה הסופית - עד כמה החומר היה דחוס בתהליך האפייה ואם נותרו בו סדקים או חללים.

"מעבר לעובדה שאפוד קרמי מתרסק רק בנקודה שבה פגע הכדור, האפודים המודרניים עמידים יותר ופגיעת הכדור בהם יוצרת נזק קטן משמעותית מהנזק שהיה נגרם לאפודים הקרמיים בעבר.אחת השיטות היא להדביק לוח דק של אלומיניום מאחורי הקרמיקה של האפוד. האלומיניום אמנם לא מתמודד עם אנרגיה קינטית, אבל הוא מונע מהסדקים של מקום הפגיעה להתרחב", מסביר ד"ר סוקול.

"בסופו של דבר, ניתן גם לערבב בחומר הקרמי חומרים נוספים כמו מתכת, שהופכת את החומר הסופי לחזק עוד יותר. בתחום הזה יש התקדמות רבה מאוד, לכן האפודים של היום חזקים וקלים הרבה יותר מאלו שהיו לפני 30 שנים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר