מפנסיה התקציבית לצוברת: פרישה נכונה במגזר הציבורי

שינויי השיטה הפנסיונית במגזר הציבורי הפכו את תכנון הפרישה למשימה אישית מורכבת. כדי להימנע מטעויות, חשוב לבדוק את רכיבי השכר, להבין את ההבדלים בין סוגי הפנסיה ולהתייעץ עם מומחים. הליווי האישי והסדנאות של מנורה מבטחים מסייעים לעובדים לבנות תוכנית נכונה וליהנות מפרישה בראש שקט

פרישה נכונה במגזר הציבורי . צילום: shutterstock

בשיתוף מנורה מבטחים

פרישה לגמלאות היא אחד הצמתים המשמעותיים בחיים, רגע שבו מסתיים פרק תעסוקתי של עשרות שנים ומתחיל שלב חדש, בהיבט האישי והכלכלי. ההחלטות שנלקחות בתקופה הזו משפיעות ישירות על איכות החיים לשנים רבות קדימה ולכן תכנון נכון של הפרישה במגזר הציבורי הוא תנאי הכרחי לביטחון פיננסי ולשקט נפשי.

בישראל מועסקים מאות אלפי עובדים במגזר הציבורי - עובדי משרדי הממשלה, בתי החולים הממשלתיים, עובדי משרד החינוך, הרשויות המקומיות והתאגידים הסטטוטוריים, כמו גם אנשי כוחות הביטחון (שב"ס, משטרה ועוד). חלקם נהנים עדיין מפנסיה תקציבית, אך רובם כבר כפופים לשיטה החדשה - הפנסיה הצוברת. כדי להבין איך נכון להיערך לפרישה, חשוב לעמוד תחילה על ההבדל המהותי בין שתי השיטות ועל המשמעויות הכלכליות הנגזרות מכל אחת מהן.

דני צדוק, מפקח מרחב פיתוח עסקים ופרישה במנורה מבטחים ולשעבר סגן מנהל אגף פרישה וגמלאות בנציבות שרות המדינה, צילום: מנורה מבטחים

האחריות משתנה, ואיתה גם אופי הפרישה

דני צדוק, מפקח מרחב פיתוח עסקים ופרישה במנורה מבטחים ולשעבר סגן מנהל אגף פרישה וגמלאות בנציבות שרות המדינה, מסביר כי במגזר הציבורי הונהג במשך עשרות שנים הסדר ייחודי שנקרא פנסיה תקציבית: "מדובר במנגנון ותיק שלפיו לא מתבצעות כלל הפרשות במהלך שנות העבודה - לא מצד העובד ולא מצד המעסיק. הקצבה המשולמת לגמלאי לאחר הפרישה מגיעה ישירות מתקציבו השוטף של הגוף שבו הועסק - המדינה, רשות מקומית, חברה ממשלתית או מוסד ציבורי".

היתרון היה ברור: העובד קיבל התחייבות מלאה מהמעסיק (המדינה) לתשלום קצבה קבועה ומלאה עד סוף חייו. אלא שבמהלך השנים, עם העלייה בתוחלת החיים והתרחבות היקף המועסקים במגזר הציבורי, ההתחייבויות התקציביות תפחו לממדים שהכבידו על תקציב המדינה והרשויות.

משנת 2002, בתום תהליך הדרגתי שנמשך מספר שנים, נקבע כי כל עובד חדש שנקלט לשירות המדינה מבוטח בפנסיה צוברת בלבד. למעשה, העובד והמעסיק מפרישים מדי חודש אחוזים מהשכר לקרן פנסיה אישית, והקצבה לעת פרישה משולמת מתוך הסכומים שנצברו בה. בשיטה זו, עברה האחריות לניהול החיסכון ולעמידה ביעדי ההפרשות מהמדינה אל העובד עצמו. היום, לפי אומדן גס, כ-15 עד 20 אחוזים מהעובדים במגזר הציבורי עדיין נהנים מהסדר פנסיה תקציבית, אך בקרב הפורשים שיעורם גבוה הרבה יותר - כשני שלישים - אם כי המספר הזה הולך ופוחת משנה לשנה.

 לא לחכות לרגע האחרון

בפנסיה התקציבית, כאמור, האחריות היא בידי המעסיק ואותו גוף שהנפיק לעובד תלוש שכר לאורך השנים ממשיך להנפיק לו גם את תלוש הקצבה. לעומת זאת, בפנסיה הצוברת המעסיק "מסיים את תפקידו" ביום סיום העבודה, ומרגע זה האחריות למימוש הזכויות עוברת לעובד מול קרן הפנסיה או חברת הביטוח. ההבדל הזה, מסביר צדוק, משנה לחלוטין את אופי תכנון הפרישה: "עובד בפנסיה צוברת נדרש לוודא לאורך כל תקופת עבודתו שכל רכיבי שכרו מבוטחים ומדווחים כראוי לקרן. חשוב שיבין את מבנה החיסכון שלו ויתכנן בהתאם מבעוד מועד את שלבי הפרישה - כולל מועד המשיכה והאופן שבו יומר החיסכון לקצבה חודשית.

"מאמצע שנות ה-90' כמעט כל רכיבי השכר במגזר הציבורי מבוטחים פנסיונית - המשכורת הבסיסית, תוספות ושעות נוספות, ואפילו החזרים כמו נסיעות וכלכלה. עם זאת, העובדה שכל השכר מבוטח אינה משמשת ערובה לכך שהכול נרשם ומדווח כראוי. הרבה עובדים מגלים סמוך לפרישה שחלק מהרכיבים לא דווחו נכון או לא הופרשו כספים בהתאם אליהם, וזה יוצר פערים משמעותיים בקצבה".

כמי שמנוסה בעבודה עם פורשים מהמגזר הציבורי, מספר צדוק כי אחת הטעויות המרכזיות שעובדים עושים היא דחייה של תהליך ההיערכות עד סמוך למועד הפרישה. "תכנון פרישה צריך להתחיל מוקדם - לא לחכות לרגע האחרון. חשוב להבין את הזכויות, לבדוק את הנתונים מול המעסיק או הקרן, ולוודא שכל רכיבי השכר מבוטחים כמו שצריך".

טעות נוספת היא חוסר התאמה בין תכנון הפרישה לבין תוכניות החיסכון הקיימות. רבים, למשל, מתחילים למשוך כספים מקרנות השתלמות או חיסכון פנסיוני כבר בגיל 55 או 60, אף שהם מתכננים להמשיך לעבוד עד גיל 67, והמשיכה המוקדמת עלולה לפגוע ברצף הזכויות ובחיסכון העתידי. בתכנון מושכל ניתן להוסיף ולעבוד ובמקביל לקבל קצבה חלקית.

העלייה בתוחלת החיים מחייבת גם היא התאמה של אסטרטגיית הפרישה, כפי שמסביר צדוק: "אנשים חיים כיום שנים רבות לאחר גיל הפרישה הרשמי, ולכן חשוב לבחון את מבנה הקצבה והחיסכון כך שיספיקו לכל שנות החיים הצפויות".

 אפשר לתקן - אם פונים בזמן

חברת מנורה מבטחים, אחת מקבוצות הביטוח והפנסיה הגדולות בישראל, מפעילה מערך ליווי ומאפשרת פגישה אישית עם איש מקצוע לעובדים לקראת פרישה. "המטרה שלנו היא לוודא שאף עובד לא יגלה מאוחר מדי שחסרות לו זכויות", אומר צדוק, ומדגיש כי במנורה מכירים את תנאי הפרישה והתנאים הייחודיים של כל אחת מהקבוצות השונות במגזר הציבורי. "הסיוע שאנחנו מעניקים כולל פגישות אישיות שבהן נבחנים כלל נתוני השכר וההפרשות, נבדקים פערים או טעויות אפשריות, ונבנית תוכנית פרישה המותאמת לצרכים האישיים של העובד ולמצבו הכלכלי. בנוסף, מנורה מציעה הדרכות קבוצתיות וסדנאות להבנת זכויות פנסיוניות, מיסוי פרישה, שימוש בקרנות השתלמות, והיבטי תכנון מס נכונים לשלב הגמלאות".

בנוסף, מעניקה מנורה ליווי פרטני למימוש קצבאות בפועל בפרישה. צדוק מוסיף כי הקבוצה גם שמה דגש מיוחד על איתור מוקדם של טעויות, לדוגמה - רכיבי שכר שלא דווחו נכון, או עובדים שמושכים כספים לא בזמן. “"יש עובדים שמגלים רק ברגע האחרון שחלק מהשכר שלהם כלל לא הופרש לקרן. זה דבר שאפשר לתקן אם פונים בזמן, אבל קשה מאוד לתקן כשמגיעים כבר לסף הפרישה. לכן אנחנו מדגישים את החשיבות של בדיקה עצמית אחת לכמה שנים והגעה לפגישה עם מומחה מקצועי עוד לפני גיל 60".

לדבריו, מנורה גם מסייעת בהבנת ההבדלים בין סוגי הפנסיות ובמיפוי נכון של המסלולים: "אנחנו רואים לא מעט עובדים שמבלבלים בין רכיבי השכר - בסיס, תוספות, שעות נוספות והחזרים - ולא תמיד יודעים מה באמת נכלל בקצבה העתידית שלהם. תפקידנו הוא לעשות סדר, לוודא שכל שקל מבוטח, ולבנות תרחישים כלכליים שונים כדי להבין מה המשמעות של פרישה מוקדמת או מאוחרת".

הפגישות עם המומחים של מנורה, מדגיש צדוק, אינן מוגבלות רק למועד הפרישה עצמה: "אנחנו ממליצים לעשות זאת כבר בשנות החמישים לחיי העובד, כדי להספיק לתקן ליקויים ולבצע התאמות. מי שמתכונן נכון - מגיע לפרישה בראש שקט ועם ביטחון כלכלי".

הפרישה מהמגזר הציבורי, שבעבר נחשבה תהליך כמעט אוטומטי, הפכה בשנים האחרונות למורכבת ודינמית יותר. כדי להתמודד נכון עם המציאות הזו נדרש שילוב של ידע מקצועי, תכנון מוקדם וליווי מאנשי מקצוע. חשוב שכל עובד ציבורי - בין אם הוא במסגרת פנסיה תקציבית ובין אם בצוברת - יכיר היטב את זכויותיו, יבצע בדיקות תקופתיות של ההפרשות לקרנות, וישתמש בשירותי התכנון המוצעים לו על ידי הקרנות וחברות הביטוח. בסופו של דבר, פרישה נכונה איננה רק עניין של גיל, אלא בעיקר של תכנון.

מכיוון שההיערכות והליווי לפרישה דורשים מיומנות מקצועית גבוהה והיכרות גם עם סוגיות מיסוי מורכבות, הקימה מנורה מבטחים את מערך הפרישה הגדול והמקצועי ביותר בתחום לטובת הפורשים. חשוב מאוד כבר מגיל 60 לתאם פגישה עם מומחי הפרישה של מנורה מבטחים לטובת מיצוי האפשרויות העומדות בפני הפורש. בקבוצה מבוטחים עשרות אלפי עובדים במגזר הציבורי ומשכך היא פיתחה כלים ומיומנות גבוהה והכרה מעמיקה של ההסדרים הייחודיים למגזר הציבורי גם בליווי לפרישה לעובדים.

תכנון נכון, ביחד עם הכלים שמעמידה מנורה מבטחים ובעיקר פגישת תכנון פנסיוני אישית ללא עלות לכל אחת ואחד, יובילו אתכם טוב יותר להשגת רווחה כלכלית בגיל הפרישה.

בשיתוף מנורה מבטחים

כפתור מעקב Google News

כדאי להכיר