בנוסף לדיבורים - צריך לתת גיבוי במעשים

שלוש תקריות ביטחוניות חמורות התרחשו בימים האחרונים. בתחילת השבוע, נמצא מטען חבלה על אוטובוס הומה אדם בלב אדם, אתמול נדקר שוטר בכניסה לכיכר אדם והיום ירה צלף פלשתיני משטח הרצועה והרג את סלאח אבו-לטייף, שעסק בעבודות על גבול הרצועה.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

העתיד, במייל שלכם

הירשמו עכשיו לניוזלטר טכנולוגיה, מדע וסביבה של היום

בהרשמה, אני מאשר/ת את תנאי השימוש

רשמו אותי

להערכתי, אין קשר בין המו"מ עם הפלשתינים לבין הפיגועים. הדיבורים על הפיגועים הם חדשים יחסית, אבל הפיגועים והפרות הסדר בגוש עציון, ביהודה ובשומרון חוזרים על עצמם בשבועות ובחודשים האחרונים. כשאין שיחות, יש פיגועים כי אין שיחות, וכשיש שיחות יש פיגועים במטרה למנוע כל התקדמות בהם. ובסופו של דבר - השטח בוער.

השוני היחיד מהתקופה האחרונה מתבטא ברמת הדיווח בעיתונות. זה לא בהכרח אומר שיש יותר תקריות, אבל כשמישהו מסיים "הפרת סדר" עם יתד שנעוץ בכלייתו - זו לא הפרת סדר. מי שחי בגוש עציון ובצירי השומרון מכיר את המקרים הללו מקרוב. האם שאר האוכלוסיה מוכנה לספוג אירועי טרור כדי לשפר את עמדותינו? מחד, לא בטוח שהתשובה חיובית. מאידך, לא בטוח שהתנסינו. המבחנים עוד לפנינו.

הממשלה עצמה מגיבה בצורה טובה לאירועים. אבל, לדיבורים התקיפים צריך לתת גיבוי של מעשים בשטח. ולגבי האזרחים? נדמה לי שכשעושים את "מאזני האימה", מבינים שהאלטרנטיבות לא זוהרות. פיגועים היו, ויהיו. זה חלק מהמאבק שלנו.

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו