"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שעון החול מתהפך: הבשורה שכל שומרי השבת חיכו לה מתחילה

היום חל יום היפוך הקיץ, היום הארוך ביותר בשנה ומבחינה אסטרונומית - שיא העונה • לפי סוכנות החלל הישראלית, בעוד שהטמפרטורות בחוץ רק עולות, שעות האור יתקצרו בהדרגה

,עודכן
0השמעה
שדות ניר עוז בשקיעה. צילום: שחר והב

יום היפוך הקיץ שחל היום (ראשון) מביא איתו את היממה בעלת שעות האור הרבות ביותר בשנה בחצי הכדור הצפוני. המשמעות המיידית עבור כולנו, ובעיקר עבור שומרי השבת, היא דרמטית - החל ממחר בבוקר, שעון החול הרשמי מתהפך ושעות האור יילכו ויצטמצמו בהדרגה.

מדובר באירוע שנתי קבוע שמעוררת עניין רב בקרב חובבי אסטרונומיה ומדע ברחבי העולם. בעוד שהקיץ הישראלי רק מתחיל להעלות הילוך ומזג האוויר בחוץ מתחמם, מבחינה אסטרונומית אנחנו מתחילים בדיוק עכשיו את הצעד המדורג והאיטי בחזרה לכיוון החורף.

אז איך המנגנון הקוסמי הזה באמת עובד? נתוני סוכנות החלל הישראליתשופכים אור על התופעה המרתקת, ומסבירים כיצד נטיית כדור הארץ משפיעה על חלוקת השעות ביממה שלנו.

למה שעות האור משתנות?

התופעה הייחודית הזו מתרחשת הודות לנטייה הקבועה של ציר כדור הארץ, העומדת על זווית של 23.5 מעלות. ביום ההיפוך, חצי הכדור הצפוני פונה בצורה המקסימלית שלו לעבר השמש, מה שגורם לכך שאנו סופגים את כמות הקרינה הגבוהה ביותר ולמשך הזמן הממושך ביותר.

"הזווית המדויקת הזו היא מה שמייצב את עונות השנה ואת המערכת האקולוגית המוכרת לנו", מסבירים מומחי סוכנות החלל הישראלית. הם מדגישים כי בניגוד אלינו, בכוכבי לכת אחרים כמו מאדים, זווית הציר משתנה בצורה קיצונית לאורך הזמן, דבר שהופך את האקלים שם לבלתי יציב לחלוטין.

מקור המילה הלטינית לתופעה פירושו "עמידת שמש". בצהרי היום הזה, השמש מגיעה לנקודה הגבוהה ביותר שלה בשמיים ונראית כאילו תנועתה אטית כל כך עד שהיא כמעט נעצרת במקומה, רגע לפני שהיא מתחילה במסלול הירידה ההדרגתי שלה.

ככל שעולים צפונה בקווי הרוחב, התופעה הופכת לקיצונית הרבה יותר. באזור הקוטב הצפוני, השמש פשוט אינה שוקעת כלל מתחת לקו האופק לאורך כל חודשי הקיץ, בתופעה מרהיבה המוכרת במחקר הגיאוגרפי והאסטרונומי בשם "שמש חצות".

מתי נתחיל להרגיש שהימים מתקצרים בפועל?

למרות שהימים מתחילים להתקצר כבר ממחר, השינוי ביומיום הוא הדרגתי מאוד וכמעט בלתי מורגש בשבועות הקרובים. בכל יום נאבד שניות בודדות בלבד של אור, אך ככל שנתקרב לעונת הסתיו, קצב תהליך התקצרות הימים יילך ויגבר באופן משמעותי.

לפי הנתונים האסטרונומיים, תהליך ההתקצרות הרשמי יגיע לשיאו ב-21 בדצמבר - יום היפוך החורף, שיהיה היום הקצר ביותר בשנה (והלילה הארוך ביותר). מיד לאחר מכן, הגלגל יתהפך פעם נוספת ושעות האור יחזרו להתארך לקראת האביב והקיץ הבאים.

בני אדם עוקבים אחר התאריך האסטרונומי הזה ומחשבים אותו כבר אלפי שנים באופן מדע ומדויק. אתרים היסטוריים מפורסמים, כמו אתר סטונהנג' באנגליה שנבנה לפני כ-4,000 שנה, תוכננו במיוחד כדי להצביע על כיוון זריחת השמש ביום הארוך בשנה ושימשו כללוח שנה קדום.

השמש תשקע בקרוב בשעה יותר מוקדמת,צילום: ליאת נעמי שירית
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר