בחודשים האחרונים עצם נדיר במיוחד גונב את ההצגה בשמי הגלקסיה שלנו: 3I/ATLAS, אובייקט בין-כוכבי שהתגלה ביולי השנה במערכת הסריקה ATLAS בצ’ילה, הפך בתוך חודשים ספורים לאחד הגופים המסקרנים ביותר שחלפו אי פעם ליד מערכת השמש שלנו.
לפי נאס"א וה-ESA (סוכנות החלל האירופית), זהו העצם השלישי שמקורו מחוץ למערכת השמש שלנו, אחרי ʻOumuamua (2017) ו-2I/Borisov שנחשף בידי האסטרונום החובב גנאדי בוריסוב (2019). מהירות השיא שלו, כ-210 אלף קמ"ש, והמסלול ההיפרבולי מעידים כי הוא הגיע, חולף - ועתיד לעזוב אותנו בתוך זמן לא ארוך. וכך - חלון חד פעמי לעולם הבין כוכבי נפתח בפנינו.
העצם אותר לראשונה במרחק של כ-4.5 יחידות אסטרונומיות מהשמש, מחוץ למסלול צדק. ניתוח הנתונים הראה כי מהירותו והמסלול החריג שלו לא תואמים מקור בענני השביטים המקומיים.
בגודל מנהטן: האורח הבין-כוכבי הענק 3I/ATLAS צולם על ידי ESA בזמן שחלף ליד מאדים | רויטרס
היום (רביעי) הוא צפוי להגיע לפריהליון (מונח אסטרונומי שפירושו הנקודה במסלול של עצם כלשהו סביב השמש שבה הוא נמצא הכי קרוב אליה, ש.ש) - 1.36 יחידות אסטרונומיות מהשמש, בין מסלול כדור הארץ למסלול מאדים.
מה זה אומר? המסלול של 3I/ATLAS כמעט מקביל למסלול שבו נעים כוכבי הלכת סביב השמש, אבל הוא מגיע מכיוון הפוך לגמרי, כאילו נכנס אל התנועה הסולרית "בנתיב הנגדי". הזווית בין מסלולו לבין מישור כוכבי הלכת כמעט ישרה - רק 5 מעלות מהיפוך מוחלט (175°). ב-29 באוקטובר הוא יתקרב לשמש יותר מתמיד, במרחק של בערך 200 מיליון קילומטר, כלומר בין המסלול של כדור הארץ לזה של מאדים.
מה לא נראה בתצפיות הראשונות?
ב-3 באוקטובר עבר 3I/ATLAS במרחק של כ-29 מיליון קילומטרים ממאדים, והמצלמה HiRISE שעל חללית ה-Mars Reconnaissance Orbiter תיעדה אותו. מדובר בתצפית נדירה על עצם בין כוכבי מגוף פלנטרי אחר. ביולי 2025 הוא תעד על ידי טלסקופ החלל האבל. הצילומים לא הראו זנב שביטי טיפוסי; תחת זאת נראתה הילה עמומה ללא הארכה בכיוון הנגדי לשמש. המסקנה: פליטה דלה של חלקיקי אבק ננומטריים, האחראים בדרך כלל לזנב.
העדר הזנב, עם גוון אדמדם בתצפיות ספקטרליות (נתונים או צפייה בתופעות שמתרחשות בתוך ספקטרום, בדרך כלל ספקטרום אלקטרומגנטי כמו אור וקרינה, ש.ש), מצביעים על החזר אור מפני שטח מוצקים. לפי החישובים, הקוטר המשוער שלו הוא כ-20 קילומטרים. מנגד, מדידות SPHEREx מאוגוסט מציעות קוטר גדול בהרבה, כ-46 קילומטרים. אם אכן כך, מסת האובייקט גדולה פי מיליון מזאת של Borisov - פער מפתיע שמעלה שאלות על שכיחותם של גופים עצומים במרחב הבין כוכבי.
כלומר, תוצאות המדידות מפתיעות את המדענים מאוד, כי הן מעלות את השאלה האם ייתכן שיש בחלל שבין הכוכבים עוד הרבה גופים ענקיים כאלה ואנחנו פשוט לא מצליחים לראות אותם?
הילה, מים ושחיקה איטית
המדידות של טלסקופ החלל SPHEREx הראו גם שסביב 3I/ATLAS יש ענן עצום של גז פחמן דו־חמצני - ענן שקוטרו כמעט כמו המרחק בין כדור הארץ לירח (כ-348 אלף קילומטר). הגז הזה משתחרר מהאובייקט בקצב של בערך 70 קילוגרם בכל שנייה.
חוקרים גם גילו שהוא פולט גרגירי אבק גדולים וכבדים (בערך בגודל של שערת אדם) שנעים לאט מאוד. זה רמז לפעילות "רכה", כלומר אידוי עדין של קרח ופחמן דו-חמצני ולא לפיצוצים או גזים עוצמתיים כמו בשביטים שמכילים הרבה קרח מים.
לכן, המדענים אומרים ש-3I/ATLAS הוא מין "שביט ביניים". לא חסר פעילות לגמרי כמו ʻOumuamua, אבל גם לא מתפרץ וגועש כמו Borisov. הוא נמצא בדיוק באמצע - שביט חריג ושקט, שמתנהג קצת אחרת מכל מה שראינו קודם
כימיה מפתיעה
צוות בינלאומי בראשות ד"ר דריל סליגמן ממישיגן גילה בעזרת טלסקופ הענק VLT בצ'ילה סימנים מפתיעים סביב 3I/ATLAS: קווי ספקטרום של אדי ניקל, זאת למרות שהאובייקט נמצא ב,מרחק של כמעט ארבע יחידות אסטרונומיות מהשמש - אזור קר מאוד שבו מתכות אינן אמורות להתאדות כלל. ההסבר הסביר הוא שהניקל קשור במולקולות אורגניות שמתפרקות כאשר קרני השמש פוגעות בהן, ולא כתוצאה מהתכה של מתכת ממשית.
בהמשך התגלו גם סימנים של גז ציאנוגן (CN) - חומר שכיח בשביטים - ויחסים יוצאי דופן בין פחמן דו חמצני למים. הנתון הזה אושר גם על ידי טלסקופ החלל ג’יימס ווב, והוא מרמז שהחומרים מהם נוצר האובייקט נוצרו בתנאים שונים מאוד מאלה של שביטי מערכת השמש שלנו, אולי במערכת כוכבים עתיקה בהרבה.
לפי הערכות החוקרים, 3I/ATLAS נושא עמו חומר קדום בכמה מיליארדי שנים ממערכת השמש עצמה. במובן זה הוא משמש כמו "קפסולת זמן קוסמית" - שריד שמאפשר הצצה להרכב החומר ולתהליכים הכימיים שהתרחשו במקומות רחוקים בזמן ובמרחב, ויכול לשפוך אור על האופן שבו נוצרו כוכבי לכת ואולי גם מרכיבי החיים הראשונים בגלקסיה.
מלאכותי או טבעי?
ומה לגבי הטענות על ביקור של חברים מכוכב אחר? ככל שנאספו עוד נתונים, עלו גם רעיונות נועזים. קבוצת חוקרים בראשות האסטרונום מאוניברסיטת הרווארד, פרופ' אבי לואב פרסם ב-16 ביולי מאמר המעורר מחלוקת, שבו נטען כי ייתכן שהאובייקט הבין כוכבי 3I/ATLAS הוא חפץ חוצני - ואולי אפילו טכנולוגיה בעלת כוונות עוינות. פרופ' לואב טען כי יש "סיכוי של 30-40 אחוזים" שהעצם איננו טבעי, אלא שריד של טכנולוגיה זרה שנשלח בכוונה אל מערכת השמש.
הוא מצביע על כך שמסלולו תואם כמעט במדויק את מישור כוכבי הלכת - דבר נדיר מאוד - ועל היעדר זנב אבק למרות חשיפה חזקה לשמש. "כדאי לקחת חופשה לקראת 29 באוקטובר - מי יודע מה יקרה אז", התבדח לואב.
המאמר מציע לבחון מחדש את מקורו של האובייקט . בין מחבריו גם שני חוקרים בריטיים מהמכון Initiative for Interstellar Studies, שמדגישים כי מדובר ב"תרגיל מחשבתי" ולא בהצגת ראיות ישירות לקיומה של טכנולוגיה חוצנית. עם זאת, הם טוענים כי הבהירות המשתנה, המסלול החריג והעובדה שהזנב של השביט פונה לעיתים לעבר השמש ולא ממנה עשויים להעיד על עצם מתמרן באופן מלאכותי.
התגובות לא איחרו לבוא. מדענים בכירים דחו את ההשערות בחריפות. האסטרונומית סמנתה לולר, מאוניברסיטת רג'יינה, הוסיפה כי מדובר בגוף טבעי שנזרק ממערכת כוכבים אחרת. "כפי שמתרחש עם מיליארדי שביטים אחרים".
גם ד"ר כריס לינטוט מאוקספורד, שביצע סימולציות למקור הגלקטי של העצם, דחה את האפשרות שמדובר בחפץ מלאכותי. "הרעיון שמדובר במשהו מעשה ידי חוצנים הוא חסר שחר ומעליב את העבודה המדעית שנעשית סביבו", אמר.
זו לא הפעם הראשונה שפרופ' לואב מעורר סערה סביב אובייקט בין כוכבי. כבר ב-2017 טען כי העצם ʻOumuamua עשוי היה להיות "שליח חוצני" בשל צורתו החריגה ותנועתו הלא רגילה. למרות שרוב החוקרים הפריכו את ההשערה, לואב עומד על דעתו ומוביל כיום את פרויקט "גליליאו", שמטרתו חיפוש "חתימות טכנולוגיות" ביקום. כלומר, סימנים אפשריים לטכנולוגיה שאינה אנושית.
כאמור, רוב הקהילה המדעית אינה משתכנעת. לדבריהם, כל ה"חריגות" ניתנות להסבר טבעי לחלוטין. יחס גבוה של פחמן דו חמצני למים עשוי להצביע על אזור היווצרות קר במיוחד; הצורה המאורכת יכולה להיות תוצאה של סיבוב לא אחיד ושל אידוי, תופעה שנראתה גם בשביטים כמו Hale-Bopp ו-Encke; והמסלול החריג עשוי להיות פשוט חלק מהמגוון הסטטיסטי של גופים בין כוכביים שאנו רק מתחילים להכיר.
מחקר חדש שהתבסס על נתוני טלסקופ החלל Gaia (של סוכנות החלל האירופית) חושף רמז משמעותי למקורה של 3I/ATLAS. צוות בינלאומי של אסטרונומים ניתח את תנועתן של כ-30 מיליון מערכות כוכבים כדי לאתר כוכבים שעשויים להיות ה"מקור" שממנו נזרקה הקומטה. לפי דיווחים זרים, חוקרים מצאו כי בהסתברות של יותר מ-96%, האובייקט הגיע מהדיסקה הדקה של שביל החלב - אזור שבו מצויים כוכבים דמויי שמש בצפיפות גבוהה, ולא מההילה העבה של הגלקסיה.
במהלך הבדיקה אותרו 25 כוכבים שהתקרבו בעבר למסלול השביט למרחק של פחות מפארסק אחד (היא יחידת אורך המשמשת באסטרונומיה, ש.ש), אך אף אחד מהם לא התאים כמקור אפשרי. מהירויות ההתקרבות הגבוהות, למעלה מ-20 קילומטרים לשנייה, אינן תואמות מנגנונים מוכרים של פליטה ממערכות פלנטריות.
ההשפעה המשמעותית ביותר נמדדה מצד מערכת כפולה של ננסים אדומים, שאותה חלפה שביט לפני כ-1.64 מיליון שנה במרחק של כ-0.24 פארסק בלבד. גם מפגש זה כמעט שלא שינה את מסלולה או את מהירותה הנוכחית, העומדת על כ-58 קילומטרים לשנייה. החוקרים מסבירים כי האובייקט נזרק ממערכתו המקורית כבר במהירות עצומה, עדות לכך שמדובר בנווד גלקטי ותיק במיוחד.
בהשוואת נתוני התנועה עם הדינמיקה של מרכיבי שביל החלב, נמצא כי 3I/ATLAS מתנהג בדיוק כמו גופים שמקורם בדיסקה הדקה. המסקנה נותרה עקבית גם תחת הנחות שונות לגבי גילו. לדבריהם, השילוב בין נתוני GAIA לשיטות סימולציה מתקדמות פותח לראשונה אפשרות אמיתית למפות את מוצאם של גופים בין כוכביים, גם בלי לדעת מאיזה כוכב ספציפי הם הגיעו ומרמז כיצד נולדות מערכות פלנטריות במרחבי הגלקסיה.
באוקטובר 2025 פתחה הרשת הבינלאומית לאזהרת אסטרואידים (IAWN) בקמפיין תצפיות רחב בהובלת NASA. עשרות טלסקופים קרקעיים וחלליים, בהם JWST, האבל, SOHO, ExoMars, Mars Express ו-TGO, משתפים פעולה בניסיון למדוד במדויק את מסלולו והרכבו. גם אסטרונומים חובבים הוזמנו להשתתף במדידות, כחלק ממאמץ עולמי לשפר את היכולת לזהות ולעקוב אחרי עצמים מהחלל הבין כוכבי.
נאס"א הדגישה כי חרף ההשערות, 3I/ATLAS אינה מהווה כל איום על כדור הארץ: העצם צפוי לחלוף במרחק של כ-270 מיליון קילומטרים, רחוק בהרבה ממסלול מאדים, ב-19 בדצמבר 2025, ולהמשיך אל מחוץ למערכת השמש בדרכו הארוכה בחלל האפל.
כך או כך, 3I/ATLAS מזכיר לנו כמה מעט אנחנו יודעים על מה שמרחף בין הכוכבים - וכמה פלא טמון בכל מפגש קצר עם הבלתי מוכר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו