"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מחקר ענק: הפעילות הזאת מאטה את קצב הזדקנות המוח

ניתוח נתונים של יותר מ-86 אלף איש גילה ששימוש שגרתי בשתי שפות או יותר מגן מפני הידרדרות הקשורה להזדקנות • אז כמה שפות כדאי לדבר?

,עודכן
0השמעה
מוח (אילוסטרציה). צילום: GettyImages

שימוש שגרתי בשתיים, שלוש או ארבע שפות נראה כמאט את קצבהזדקנותהמוח והגוף, כך דיווחו חוקרים בכתב העת Nature Aging. צוות בינלאומי בהנהגתו של אגוסטין איבניז מטריניטי קולג' בדבלין ניתח נתונים על בריאות ואורח חיים של 86,149 אירופאים בגילאי 51 עד 90. הצוות השווה את הגיל הכרונולוגי של כל אדם עם נתונים מ"שעון הזדקנות ביו-התנהגותי" מבוסס בינה מלאכותית.

השעון העריך את הגיל הביולוגי על סמך גורמי סיכון כגון יתר לחץ דם, סוכרת וירידה בחושים, וכן על סמך גורמי הגנה כגון השכלה, פעילות גופנית ומעורבות חברתית. ציון ביולוגי נמוך יותר הצביע על הזדקנות מאוחרת, ואילו ציון גבוה יותר הצביע על הידרדרות מואצת.

אנשים שחיו בסביבה שבה שיחות רב-לשוניות היו נפוצות היו בסיכון נמוך פי 2.17 להזדקנות מואצת בהשוואה לבני גילם שחיו בסביבה שבה שפה אחת הייתה הדומיננטית. דוברי שתי שפות היו בסיכון נמוך פי 1.3 בערך, דוברי שלוש שפות הפחיתו את הסיכון כמעט בחצי, ואלה שדיברו ארבע שפות היו בעלי ההגנה החזקה ביותר. כל שפה נוספת הפחיתה את הסיכוי להזדקנות מוקדמת בכ-15 אחוז.

"תוצאות המחקר שלנו מספקות ראיות חזקות לכך שרב-לשוניות מהווה גורם מגן להזדקנות בריאה. ככל שאנשים דיברו יותר שפות, כך גדלה ההגנה שלהם מפני הידרדרות הקשורה להזדקנות", אמר איבנייס, לפי Nature.

הקשר נותר בעינו גם לאחר שהחוקרים לקחו בחשבון את רמת ההשכלה, ההכנסה, היסטוריית הגירה, סוגי ממשל ואיכות האוויר. "מחקר כה נרחב מחזק את הפרשנות לפיה רב-לשוניות, ולא גורמים אחרים, מגנה עלינו במהלך ההזדקנות", אמרה סוזן טובנר-רודס, פסיכולוגית קוגניטיבית מאוניברסיטת אובורן, לפי Nature.

מדענים ייחסו את ההשפעה ל"עתודה קוגניטיבית" - היכולת העצבית הנוספת שנבנית באמצעות שליטה בשפה לאורך החיים. "בכל פעם שדובר דו-לשוני בוחר מילה, הוא מדחיק מילה אחרת", אמר ג'ייסון רוטמן, פרופסור לבלשנות. לוסיה אמורוסו, נוירוביולוגית במרכז הבאסקי לקוגניציה, מוח ושפה, חזרה על דעה זו: "זה קשור לשמיעה, דיבור ואינטראקציה עם השפה במצבים אמיתיים. רק באמצעות מעורבות פעילה המוח מתאמן ביעילות", אמרה ל-ORF Science.

מחברי המחקר ב-Nature Aging אמרו כי שיעורי שפה צריכים להיות משולבים בתוכניות בריאות הציבור כדי לחזק את החוסן הקוגניטיבי, וכי הם מתכננים לבצע מחקר המשך כדי לבדוק אם לימוד שפות חדשות בגיל מבוגר מביא יתרונות דומים לאלה שמפיקים דוברי שפות רבות לאורך כל חייהם.



טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר