"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מחקר חלוצי מגלה: איך ילדים מפענחים הבעות פנים?

מחקר חושף כיצד ילדים בגילאי 5-10 עוברים מזיהוי חזותי של הבעות פנים להבנה עמוקה של משמעותן הרגשית

,עודכן
0השמעה
פענוח רגשות הוא קריטי ליצירת קשרים חברתיים. צילום: Gettyimages

מחקר חלוצי בהובלת פרופ' שיֵה ואנזה מבית הספר למדעים פסיכולוגיים וקוגניטיביים של אוניברסיטת פקינג, יחד עם פרופסור סת' פולק מאוניברסיטת ויסקונסין, גילה כי ילדים צעירים טועים לעיתים קרובות בפענוח הרגשות שמסתתרים מאחורי הבעות המבוגרים עקב שינוי קוגניטיבי המתחולל במהלך הילדות. הממצאים, שפורסמו ב-Nature Communications, מתארים כיצד בנים ובנות בני חמש עד עשר עוברים מ״ראיית״ הבעות פנים להבנת המשמעות של אותן הבעות.

פענוח רגשות הוא קריטי ליצירת קשרים חברתיים, אך ילדים מתקשים לעיתים קרובות לפענח את תחושות המבוגרים. על פי המחקר, התהליך שילדים עוברים כולל תפיסה של מאפייני הפנים ולאחר מכן החלת ידע מושגי כדי להבין את המשמעות הרגשית. המחקר בוחן כיצד מנגנונים קוגניטיביים אלו מתפתחים, ובכך ממלא פער בידע לגבי מסלול ההתפתחות של זיהוי רגשות. ככל שהילדים גדלים, יכולתם לנווט בסביבות חברתיות מורכבות נסמכת על הבנה מדוייקת יותר של רגשות.

הפרויקט התבסס על שלושה ניסויים בתחומים שונים - פעילות עצבית, הבנה מושגית והתנהגות - כדי למפות את השינוי. את הפעילות העצבית בחנו בבדיקות EEG באמצעותן הראו החוקרים כי אפילו בני חמש מסוגלים להבחין אוטומטית בין ארבע הבעות פנים בסיסיות - אושר, כעס, פחד ועצב - באמצעות תגובות עצביות באזור הטמפורו-אוקסיפיטלי. יכולת תפיסתית זו נותרה יציבה בכל קבוצות הגיל.

את ההבנה המושגית בדקו באמצעות מטלת דמיון-מילים שבחנה כיצד ילדים קושרים שפה לרגשות. משתתפים מבוגרים יותר הפגינו אסוציאציות רגשיות מעודנות יותר, וחיברו את המילה ״בכי״ למספר רגשות, מה שמעיד על מורכבות רגשית מתפתחת.

את ההתנהגות בדקו במשימות מיון והתאמה, בהן נטו ילדים צעירים יותר לקבץ הבעות לפי חלוקה רחבה של חיובי לעומת שלילי. ילדים מבוגרים יותר הבחינו בין רגשות שליליים ספציפיים כגון כעס ופחד.

התוצאות של ניתוח סטטיסטי מורכב של שלושת המחקרים חשפו שינוי התפתחותי מובהק: ילדים צעירים נסמכים יותר על רמזים תפיסתיים, בעוד ילדים מבוגרים נשענים במידה גוברת על ידע מושגי. המעבר מ״לראות פנים״ ל״להבין רגשות״ מדגיש את יחסי הגומלין הדינמיים בין תפיסה לידע מושגי בהתפתחות הרגשית של ילדים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר