אנשים שנולדו בתקופה מאוחרת יותר נוטים פחות לפתח דמנציה בגיל זהה להוריהם או סביהם, כך לפי מחקר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open. המחקר הובל על ידי הכלכלנית שיאושואה דו מאוניברסיטת קווינסלנד באוסטרליה.
המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) מתארים דמנציה כמצב בו פעילויות יומיומיות משתבשות עקב חוסר יכולת לזכור, לחשוב או לקבל החלטות. התסמינים עשויים לכלול אובדן זיכרון, בעיות תקשורת, ירידה ביכולת החשיבה, וירידה ביכולת קבלת ההחלטות. תסמינים אלה עשויים להתבטא באופן שונה בכל אדם.
המחקר אימץ גישה תצפיתית חתך, תוך ניתוח נתוני סקרי בריאות מארצות הברית, אירופה ואנגליה. נבחנו נתונים מ-62,437 אנשים בני 70 ומעלה. המשתתפים חולקו לשש קטגוריות גיל ושמונה קבוצות המייצגות תקופות לידה, תוך התמקדות באנשים בני 71 ומעלה.
הממצאים הצביעו על כך שהסבירות לפתח דמנציה פחתה עם כל דור. למשל, בקרב אנשים בגילאי 81 עד 85 בארצות הברית, 25.1% מאלה שנולדו בין 1890 ל-1913 הושפעו מדמנציה. לעומת זאת, רק 15.5% מאלה שנולדו בין 1939 ל-1943 פיתחו את המצב. מגמה זו נצפתה בכל שלושת האזורים שנחקרו.
שיעורי השכיחות הספציפיים כללו 21.2% עבור משתתפים אמריקאים, 38.9% עבור משתתפים אירופאים, ו-28.3% עבור משתתפים אנגלים. החוקרים ציינו כי הירידה בסיכון לדמנציה הייתה בולטת יותר בקרב נשים, במיוחד באירופה ובאנגליה. "חתכי תקופות לידה מאוחרות יותר נוטים פחות לפתח דמנציה בכל שלושת האזורים, אם כי בשיעורים שונים", ציינו החוקרים, על פי Science Alert.
למרות הירידה הכללית בסיכון, המחקר הדגיש כי המספר הכולל של אנשים החיים עם דמנציה צפוי לעלות בשל הזדקנות האוכלוסייה העולמית. בשנת 2021, 57 מיליון אנשים ברחבי העולם חיו עם מחלות ניווניות של המוח תחת מטריית הדמנציה, ומספר זה צפוי להגיע ל-153 מיליון עד שנת 2050.
צוות המחקר הזהיר כי הנתונים שלהם עשויים לא לשקף במדויק את המתרחש בקבוצות מיעוט. הם הדגישו את חשיבות המעקב המתמשך וההשקעה במחקרים למניעה וניהול הסיכונים למחלה. "הירידה הדורית בסיכון לדמנציה יש לה השלכות חשובות על תכנון שירותי הבריאות, מדיניות טיפול ארוך טווח, ודרישות כוח האדם באוכלוסיות מזדקנות", כתבו מחברי המחקר, כפי שדווח ב-Science Alert.
מספר גורמים עשויים להיום הגורמים שתורמים לירידה בסיכון לדמנציה בקרב הדורות הצעירים יותר. טיפול טוב יותר במחלות המובילות לדמנציה, כגון מחלות לב, סוכרת ואובדן שמיעה, הזכות לחינוך עבור נשים וזמינות אוניברסלית של השכלה גבוהה נחשבים לגורמים התורמים לירידה בסבירות לדמנציה.
זיהוי מוקדם של דמנציה יכול לסייע בטיפול במחלות פיזיות הקשורות אליה, הבנת שינויים באישיות, ומתן מידע חיוני למטפלים. זה חיוני לשיפור אסטרטגיות מניעה וטיפול. דמנציה משפיעה לא רק על החולים אלא גם על המטפלים, המשפחות והקהילות, מה שמדגיש את הצורך במאמצים מתמשכים בטיפול במצב זה.
