יותר ממחצית מהסרטונים הפופולריים ביותר בטיקטוק תחת ההאשטאג #mentalhealthtips מכילים מידע שגוי – כך עולה מחקירה מקיפה שפרסם ה־Guardian. מהבדיקה עולה כי יוצרי תוכן משפיעים מציפים את הרשת החברתית בעצות שטחיות על בסיס מדעי דל, שיטות ריפוי מהירות וסרטונים שמטשטשים בין מצוקה רגשית יומיומית להפרעות נפשיות חמורות.

לצורך החקירה נותחו מאה הסרטונים הפופולריים ביותר בנושא "טיפים לבריאות הנפש" והועברו להערכה של פסיכיאטרים, פסיכולוגים ואנשי אקדמיה. מהניתוח עולה כי 52 מתוך 100 סרטונים כללו מידע שגוי, בעוד רבים אחרים תוארו כ"כלליים מדי" או "בלתי מועילים". בין היתר נמצאו המלצות לא מבוססות כמו אכילת תפוז במקלחת להפחתת חרדה, שימוש בצמחי מרפא כמו בזיליקום ומגנזיום גליצינאט, והבטחות לריפוי טראומה בתוך שעה אחת בלבד.

ד"ר דייוויד אוקאי, פסיכיאטר מבית־הספר לרפואה של קינגס קולג' בלונדון, הסביר כי רבים מהסרטונים עושים שימוש מוטעה בשפה טיפולית, יוצרים בלבול בין בריאות הנפש לרווחה כללית, ומטשטשים את ההבדל בין תחושת חרדה לבין הפרעה קלינית. לדבריו, "הסרטונים מקדמים תובנות כלליות שמבוססות על חוויה אישית, אך אינן תקפות לכל אדם, ולעיתים מחליפות את העומק הטיפולי האמיתי בסיסמאות שטחיות".

מזיק לגולשים

ד"ר דן פולטר, פסיכיאטר לשעבר ושר הבריאות הבריטי בעבר, ציין כי רבים מהתכנים הופכים חוויות אנושיות רגילות לאבחנות פסיכיאטריות. "הדבר גם מזיק לגולשים הרגישים וגם עלול לזלזל באנשים הסובלים באמת מהפרעות נפשיות חמורות", אמר.

הפסיכולוגית אמבר ג'ונסטון, שסקרה את סרטוני הטראומה, הדגישה כי "רוב הסרטונים מכילים גרעין אמת, אך מפשטים יתר על המידה את המורכבות של הפרעת דחק פוסט־טראומטית". לדבריה, הגולשים עלולים להרגיש כישלון כששיטות ה"טיפול המהיר" שמוצגות לא עוזרות להם.

בטיקטוק מסרו בתגובה כי הם מסירים 98% מהתכנים המזיקים עוד לפני שמתקבלת עליהם תלונה, ומפנים את המשתמשים למידע רפואי מוסמך. עם זאת, דוברת מטעם החברה טענה כי "למחקר יש מגבלות מהותיות", וכי הוא מציג שיתוף אישי לגיטימי כבעיה.