"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לאחר שבץ: טורקי בן 67 שכח את שפתו - והחל לדבר רק דנית

התופעה הנדירה התרחשה יומיים אחרי שהמטופל עבר ניתוח בברך • הרופאים מקווים שיוכל לשוב ולדבר טורקית

,עודכן
0השמעה
מוח בסריקת MRI (אילוסטרציה). צילום: Getty Images/iStockphoto

רחמי קרדמיר בן השישים ושבע, שעבר ניתוח ברך בבית החולים האוניברסיטאי סלצ'וק בטורקיה, החל באופן בלתי צפוי לדבר דנית לאחר שסבל משבץ שהוביל לקריש דם במוחו.

יומיים לאחר ניתוח בברך, קרדמיר חווה חולשה פתאומית בזרוע וברגל הימנית, יחד עם קשיי דיבור. הערכות רפואיות מהירות גילו שאחד מהעורקים הראשיים בחלק השמאלי של מוחו נחסם על ידי פקק דם. פרופסור ד"ר גוקהאן אוזדמיר, ראש מחלקת הנוירולוגיה בבית החולים האוניברסיטאי סלצ'וק, ביצע צנתור דחוף להסרת הקריש.

"לקחנו במהירות את המטופל שלנו לצנתור וניקינו את הקריש. לאחר ההליך, השיתוק בזרוע וברגל הימנית של המטופל השתפר במהירות, והוא החל להשתמש בהם שוב", אמר אוזדמיר, על פי סוכנות הידיעות אנדולו.

לאחר ההליך, משפחתו של קרדמיר הופתעה לגלות שהוא אינו יכול עוד לדבר טורקית אלא מתקשר אך ורק בדנית. לאחר שחי בדנמרק במשך 20 שנה לפני שהתיישב בקוניה לפני עשור, הוא לא השתמש בדנית באופן קבוע במשך שנים רבות.

"הוא מבין טורקית אבל לא יכול לדבר אותה. אני מקווה שהוא יתאושש במהירות. הוא מאוד עצוב כי הוא חושב שהוא איבד את השפה שלו", אמרה בתו, מראל. "כשהוא התחיל לדבר דנית, היינו מאוד מופתעים. למזלנו, אחיותיי ואני יודעות את השפה, אז אנחנו יכולות לתקשר איתו בקלות יותר".

אוזדמיר הסביר שאצל אנשים רב-לשוניים, אירועים נוירולוגיים מסוימים יכולים לגרום להתעוררות מחדש של שפה שלא הייתה בשימוש בעבר תוך פגיעה בשפה הפעילה. "בספרות הרפואית מתוארים מקרים נדירים בהם אנשים שמדברים מספר שפות מאבדים שפה אחת ושפה אחרת מופעלת באופן בלתי צפוי כתוצאה משבץ", הוא ציין.

הוא הדגיש את חשיבות ההתערבות המוקדמת במקרים כאלה, וציין כי שימור של כל שפה מספק יתרון בתהליך השיקום. "היכולת לדבר לפחות שפה אחת לאחר שבץ היא יתרון חשוב לשיקום העוקב", הוסיף אוזדמיר. "אנחנו מצפים לחזרה. זה יכול לקרות תוך מספר ימים, מספר שבועות, או מספר חודשים, אבל אנחנו רואים שחלק גדול מהם משיגים מחדש את היכולת הזו".

"אני מבין טורקית אבל לא יכול לדבר אותה. אני מאמץ את הזיכרון שלי. בתקווה, זה ישתפר. דנית נמצאת אצליח בראש - טורקית בכלל לא", אמר קרדמיר.

הרופאים מאמינים שעם המשך הטיפול והשיקום, קרדמיר עשוי לשוב ולדבר טורקית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר