חוקרים מאוניברסיטת טורונטו גילו כי תינוקות וילדים קטנים עשויים לספוג או לנשום חומרים שנקראים פתלאטים, מעכבי בעירה וחומרים מסוכנים אחרים ממזרניהם במהלך השינה.
צוות המחקר מדד את איכות האוויר בחדרי השינה של ילדים בגילאי שישה חודשים עד ארבע שנים. "מדדנו כימיקלים באוויר של חדרי השינה של 25 ילדים ומצאנו רמות מדאיגות של יותר מתריסר פתלאטים, מעכבי בעירה ומסנני קרינה", אמרה החוקרת מרים דיאמונד. הריכוזים הגבוהים ביותר נמצאו ליד מיטות הילדים, מה שמצביע על כך שמזרנים הם מקור עיקרי לפליטות הכימיקלים המזיקות.
במחקר שני, הצוות בחן 16 מזרני ילדים חדשים שנרכשו ואישר כי הם כנראה המקור העיקרי לכימיקלים מזיקים בסביבת השינה של ילדים. החוקרים צפו בפליטות של תרכובות אורגניות חצי נדיפות (SVOCs) מהקצף והכיסויים של המזרנים, שמשתחררות יותר במהלך השינה בשל מגע פיזי ממושך ואינטנסיבי. המחקר דימה את טמפרטורת הגוף ומשקל הילד על המזרנים, ואישר כי הדבר גורם לעלייה בשחרור תרכובות נדיפות.
בין הכימיקלים שזוהו היו פתלאטים ומעכבי בעירה, הקשורים למגוון רחב של בעיות בריאות, כולל הפרעות התפתחות נוירולוגיות, מחלות נשימה ושיבוש הורמונלי. לפי המחקר, "הכימיקלים האלו קשורים לאסטמה וסרטן בילדות, אך הם אינם מפוקחים בכל המוצרים למרות הרעילות הידועה שלהם".
ילדים צעירים פגיעים במיוחד לחשיפות אלה בשל הפיזיולוגיה וההתנהגויות המתפתחות שלהם. יש להם יותר מפי שלושה שטח פנים של עור ביחס למשקל גופם בהשוואה למבוגרים, מה שמגדיל את הפוטנציאל לספיגת כימיקלים. בנוסף, יש להם קצב נשימה גבוה יותר ומעורבות רבה יותר במגע יד-פה, מה שמעלה עוד יותר את הסיכון עבורם.
החוקרים ממליצים להפחית את כמות החומרים בחדר השינה שעלולים להכיל SVOC, כולל כריות, שמיכות וצעצועים, וממליצים לפנות את אזור השינה כאמצעי הגנה. כיבוס מצעים ופיג'מות בתדירות גבוהה יכול להגביל חשיפה. בחירה בבדים שלא הולבנו או בצבעים ניטרליים עשויה להיות אפשרות בטוחה יותר, מכיוון שצבעים עזים דורשים שימוש במסנני UV ובתוספים שעלולים להיות מזיקים.
"הורים צריכים להיות מסוגלים להשכיב את ילדיהם לישון בידיעה שהם בטוחים ומוגנים", אמרה ד"ר ארלין בלום. "הורים יכולים למתן את הבעיה, אבל אם התקנות רופפות או לא נאכפות, החשיפה נשארת במידה מסוימת בלתי נמנעת", אמרה דיאמונד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו