"בוא נישאר ביחד": חוקרים יצרו "מילון" לצלילים שמפיקים קופי הבונבו 

מחקר חדש שפורסם בכתב העת Nature חושף שקופי בונובו מתקשרים באמצעות קריאות קוליות המאורגנות במבנים סמנטיים מורכבים המשקפים מאפיינים מרכזיים של השפה האנושית, ומציגים הרכבים דומים לאלו שבונים בני האדם. המחקר מראה שקופי הבונובו, קרובי המשפחה החיים הקרובים ביותר שלנו יחד עם השימפנזים, משלבים קריאות כדי להעביר משמעויות שלא ניתן לבטא באמצעות קריאות בודדות בלבד.

על פי New Scientist המחקר מראה שהקריאות של קופי הבונובו משנות את המשמעות של קריאות אחרות - - ממצא שביולוגים לא יכלו לאשר בעבר בשל היעדר ראיות חד-משמעיות.

צוות החוקרים, ביניהם מליסה ברטה, סיימון טאונסנד ומרטין סורבק, ניתחו את קוד התקשורת המשמש את קופי הבונובו וקבעו שהוא מורכב יותר ממה שהאמינו בעבר.

הצוות הקליט קולות של קופי בונובו תוך תיעוד שיטתי של ההקשר, כולל גורמים כמו נוכחות של קבוצות שכנות וזמינות מזון. הם אספו מעל 700 הקלטות וזיהו יותר מ-300 מאפיינים של הקשר הקשורים לכל קריאה.

"פיתחנו את השיטה הזו, השתמשנו בה על קופי בונובו, ומצאנו תוצאות מגניבות מאוד. אולי אפשר לעשות את זה על חיות אחרות" אמרה ברטה, חוקרת תקשורת בעלי חיים באוניברסיטת ציריך, על פי Scientific American.

קופי בונובו משתמשים במגוון קריאות, כולל ציוצים, שריקות, נהמות וצווחות. החוקרים התמקדו בשבע הקריאות הנפוצות ביותר ברפרטואר שלהם. הם גילו שהקופים משלבים קריאות אלה בדרכים משמעותיות, ויוצרים משמעויות שאינן פשוט סכום חלקיהן.

כך, למשל, ציוץ שאחריו שריקה יוצר ציוץ-שריקה, הרכב לא טריוויאלי שמשמש באינטראקציות חברתיות רגישות כמו הזדווגות או הפגנות דומיננטיות. הציוץ נראה כמביע "אני רוצה...", בעוד השריקה מבטאת משהו כמו "בוא נישאר ביחד". יחד, הם מקבלים משמעות חדשה.

על ידי ניתוח הקורלציות בין הקריאות וההקשרים שלהן, החוקרים הצליחו לזהות דפוסים ולהסיק את המשמעויות הפוטנציאליות של קולות שונים. גישה שיטתית זו אפשרה להם לבנות "מילון" של הצלילים שקופי הבונובו משמיעים והמשמעויות הקשורות אליהם.

"כמעט כל ה'דיבור' של הבונובואים היה על תיאום הקבוצה" אמרה ברטה. השילובים שימשו לעתים קרובות לתיאום תנועות קבוצתיות או לקריאה לתמיכה כאשר פרט אחר הפחיד אותם.

הממצאים מרמזים שהיכולת להרכבתיות לא טריוויאלית אינה ייחודית לבני אדם ועשויה להיות עתיקה יותר מבחינה אבולוציונית ממה שחשבו בעבר.

"זה באמת מרגש. זה מאפשר לנו לחזור אחורה בזמן ולהבין מה האב הקדמון המשותף האחרון שלנו - שחי לפני שבעה מיליון שנים ביערות אפריקה - עשה", אמר החוקר סיימון טאונסנד.