עכברים שהו חודש בחלל - ואלה התוצאות

חוקרי נאס"א גילו נזקים מבניים בעצמותיהם של עכברים ששהו 37 ימים בתנאי מיקרו-כבידה בתחנת החלל הבינלאומית. המחקר התמקד בעצמות הירך של העכברים, שנושאות את העומס העיקרי של משקל הגוף. 

העכברים ששהו למעלה מחודש בחלל הראו נזק בעצמות הירך שלהם, כולל חללים פנימיים בקצוות העצמות ליד מפרקי הירך והברך. 

החוקרים גילו שמיקרו-כבידה השפיעה בעיקר על עצמות נושאות משקל. עצמות שאינן נושאות משקל, כמו חוליות עמוד השדרה, נשארו ברובן ללא פגע. "במיקרו-כבידה, עצמות שבדרך כלל נושאות משקל עשויות להראות הידרדרות מכיוון שהן אינן נתונות ללחץ מספיק ואינן בשימוש" אמרה רוקמני קהיל, המהנדסת הביולוגית שהובילה את המחקר.

צפיפות העצם החיצונית נשארה שלמה למרות הנזק הפנימי, מה שמצביע על כך שהנזק לא נגרם ככל הנראה מחשיפה לקרינה. 

"הנתונים מראים בבירור שמנגנון של פריקת עומס מכני הוא הגורם העיקרי לאובדן עצם" קבעו החוקרים. הם הסבירו שאם קרינה או גורם מערכתי היו אחראים לנזק היה סביר יותר למצוא אותו באזורים נרחבים בשלד. 

מחקרים קודמים הראו שאסטרונאוטים אנושיים חווים אובדן מסת עצם וצפיפות בזמן שהותם בתחנת החלל הבינלאומית - עד 1% או יותר מצפיפות העצם בחודש. אסטרונאוטים במשימות של שישה חודשים יכולים לאבד עד 10% ממסת העצם, מה שמגביר את הסיכון לשברים לאחר החזרה לכדור הארץ. חלק גדול מאובדן העצם הזה עשוי לא להשתקם לעולם. 

במשימות עתידיות למאדים אובדן עצם עשוי להוות סיכון משמעותי. לפי המדענים מכשירים שמדמים כבידה יכולים למתן את ההידרדרות. נאס"א בוחנת פתרונות כמו הליכונים עם רתמות או מערכות התנגדות מכניות במטרה להאט את אובדן מסת העצם במשימות ממושכות.