"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

עכברים שהו חודש בחלל - ואלה התוצאות

חוקרי נאס"א גילו חורים בעצמות הירך של העכברים וקבעו כי היעדר כבידה, ולא קרינה קוסמית, הוא הגורם העיקרי לנזק

,עודכן
0השמעה
עכברים בחלל. צילום: NASA/Christina Koch

חוקרי נאס"א גילו נזקים מבניים בעצמותיהם של עכברים ששהו 37 ימים בתנאי מיקרו-כבידה בתחנת החלל הבינלאומית. המחקר התמקד בעצמות הירך של העכברים, שנושאות את העומס העיקרי של משקל הגוף.

העכברים ששהו למעלה מחודש בחלל הראו נזק בעצמות הירך שלהם, כולל חללים פנימיים בקצוות העצמות ליד מפרקי הירך והברך.

החוקרים גילו שמיקרו-כבידה השפיעה בעיקר על עצמות נושאות משקל. עצמות שאינן נושאות משקל, כמו חוליות עמוד השדרה, נשארו ברובן ללא פגע. "במיקרו-כבידה, עצמות שבדרך כלל נושאות משקל עשויות להראות הידרדרות מכיוון שהן אינן נתונות ללחץ מספיק ואינן בשימוש" אמרה רוקמני קהיל, המהנדסת הביולוגית שהובילה את המחקר.

צפיפות העצם החיצונית נשארה שלמה למרות הנזק הפנימי, מה שמצביע על כך שהנזק לא נגרם ככל הנראה מחשיפה לקרינה.

"הנתונים מראים בבירור שמנגנון של פריקת עומס מכני הוא הגורם העיקרי לאובדן עצם" קבעו החוקרים. הם הסבירו שאם קרינה או גורם מערכתי היו אחראים לנזק היה סביר יותר למצוא אותו באזורים נרחבים בשלד.

מחקרים קודמים הראו שאסטרונאוטים אנושיים חווים אובדן מסת עצם וצפיפות בזמן שהותם בתחנת החלל הבינלאומית - עד 1% או יותר מצפיפות העצם בחודש. אסטרונאוטים במשימות של שישה חודשים יכולים לאבד עד 10% ממסת העצם, מה שמגביר את הסיכון לשברים לאחר החזרה לכדור הארץ. חלק גדול מאובדן העצם הזה עשוי לא להשתקם לעולם.

במשימות עתידיות למאדים אובדן עצם עשוי להוות סיכון משמעותי. לפי המדענים מכשירים שמדמים כבידה יכולים למתן את ההידרדרות. נאס"א בוחנת פתרונות כמו הליכונים עם רתמות או מערכות התנגדות מכניות במטרה להאט את אובדן מסת העצם במשימות ממושכות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר