שופטת פדרלית בארה"ב הוציאה צו מניעה זמני נגד OpenAI, האוסר על חברת הבינה המלאכותית להשתמש במילה האנגלית "Cameo" או בווריאציות שלה באפליקציית יצירת הווידאו Sora. מדובר בניצחון משמעותי לחברת Cameo, המאפשרת למשתמשים לרכוש סרטוני ברכה מותאמים אישית מידוענים.
המהפכה השלמה: כך הפכה OpenAI מסטארט-אפ לכלי שמשרת מיליארד משתמשים בשלוש שנים | יובל קחלון
הרקע
הסכסוך החל כאשר OpenAI השיקה בסוף ספטמבר את אפליקציית Sora, המאפשרת יצירת סרטוני וידאו באמצעות המודל המתקדם שלה Sora 2 ושיתופם במעין רשת חברתית ייעודית לסרטוני בינה מלאכותית. בין הפיצ'רים שהאפליקציה הציעה היה כלי בשם "Cameo", שאיפשר למשתמשים להעלות סריקה של עצמם לשימוש בסרטונים שלהם או של אחרים. השם של האפשרות הזו מבוסס על המילה המשמשת לתיאור הופעות של אנשים מוכרים בתפקידים שוליים מפתיעים בסדרים או סדרות – בעברית זה נקרא “הופעת קָמֵעַ”, או “קמאו”, כמו באנגלית.
אלא שחברת Cameo, שפועלת משנת 2017 ובנתה מותג סביב מכירת סרטונים אישיים מכוכבים, ראתה בכך פגיעה בסימן המסחרי שלה. לטענתה, השימוש בשם זהה עלול לבלבל צרכנים ולהרוס את המותג שבנתה. לפני הגשת התביעה באוקטובר, ניסתה החברה להגיע להסדר עם OpenAI מחוץ לכותלי בית המשפט, אך לדבריה ענקית הבינה המלאכותית סירבה להפסיק את השימוש בשם.
הפסיקה
השופטת הפדרלית יוּמי קים לי קיבלה את בקשת Cameo והוציאה צו מניעה זמני, האוסר על OpenAI להשתמש במילה "Cameo" או בווריאציות דומות כמו "Kameo" או "CameoVideo" באפליקציית Sora.
סטיבן גלניס, מנכ"ל Cameo, בירך על ההחלטה: "אנו שבעי רצון מהחלטת בית המשפט, המכירה בצורך להגן על צרכנים מפני הבלבול ש-OpenAI יצרה בשימוש בסימן המסחרי שלנו. למרות שצו בית המשפט זמני, אנו מקווים ש-OpenAI תסכים להפסיק להשתמש בסימן שלנו באופן קבוע".
OpenAI, מצידה, לא קיבלה את הטענות בשקט. דובר החברה מסר לתקשורת כי "אנו חולקים על הנחת היסוד בתלונה, לפיה מישהו יכול לטעון בעלות בלעדית על המילה 'cameo', ואנו מצפים להמשיך ולהציג את טיעונינו בפני בית המשפט".
מה יקרה עכשיו?
הצו הזמני תקף עד 22 בדצמבר, ודיון בשאלה האם להפוך אותו לצו קבוע נקבע ל-19 בדצמבר.
הפסיקה הזו מצטרפת לסדרה של אתגרים משפטיים עימם מתמודדת OpenAI בתקופה האחרונה, כולל תביעות בנושאי זכויות יוצרים על חומרי האימון של המודלים שלה, ותביעה מדוברת במיוחד בשאלת אחריותה על התאבדותו של נער שהשתמש בשירות שלה כדי לקבל תמיכה בהחלטתו לסיים את חייו.
עם זאת, המקרה הזה שונה מאחרים, משום שלא מדובר בשאלה אתית על התנהלות חברת הבינה המלאכותית, אלא בשאלה עקרונית ותיקה: האם לחברה מסחרית מותר לטעון לבעלות על מילה כלשהי. המוני תביעות מסוג זה נידונו בעבר בפורומים שונים במדינות שונות, כאשר מקרה בולט במיוחד היה אפל, שנתבעה פעמיים על ידי הביטלס על כך ש"גנבה" את שם חברת התקליטים שלהם, Apple Corps.
מחקר שפורסם בעלון הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת הרווארד ב-2018 מצא שכמעט כל המילים הנפוצות ביותר בשפה האנגלית (81% מ-1,000 המילים הנפוצות ביותר) נרשמו כסימנים מסחריים בארה"ב – בניגוד מוחלט לכללי רישום הפטנטים, שדורשים מילים ייחודיות שאינן מקושרות עם שום דבר מלבד המותג שמבקש לרשום אותן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו