ריח גופרית באוויר: הר הגעש הרדום באיראן מתעורר לחיים אחרי יותר מ-700 אלף שנה

מעמדו של ההר טפטאן השתנה מ"כבוי" ל"רדום" בעקבות ממצאי מחקר חדש, שזיהה התרוממות של כ-9 סנטימטרים בפסגתו • "הנתונים הראו תנועה ברורה מתחת לפני השטח ולחץ חדש שנבנה מתחת לסלע"

הר הגעש טפטאן בדרום-מזרח איראן. מתעורר לחיים?. צילום: Tripper92

מחקר חדש מצביע על כך שהר הגעש טפטאן בדרום-מזרח איראן מתעורר לחיים. "תוצאותינו מראות כי טפטאן פעיל יותר ממה שחשבו בעבר", נכתב במחקר שפורסם ב-Geophysical Research Letters.

עשן וענן אפר קל ריחפו מעל ההר בדרום-מזרח איראן בסוף מאי 2024, ותושבי חאש, המרוחקת כ-50 קילומטר משם, דיווחו על ריח חריף של גופרית שנישא ברוח המדברית.

בעזרת נתוני מכ"ם מלוויינים של סוכנות החלל האירופית, מדדו מדענים התרוממות של כ-9 סנטימטרים בפסגת הר הגעש בין יולי 2023 למאי 2024. הם פירשו את ההתנפחות כסימן לעלייה בלחץ והגיעו למסקנה שהר הגעש התעורר מחדש לאחר כ-710,000 שנות רגיעה.

הר טפטאן, שמתנשא לגובה 3,941 מטר, ממוקם במחוז סיסטאן באיראן. ההתפרצות האחרונה שלו שתועדה אירעה לפני מאות אלפי שנים. העניין בהר התעורר מחדש בשנת 2020, כאשר הדוקטורנט מוחמד חוסיין מוחמדניה סקר תמונות ארכיוניות של Sentinel-1 והבחין בתנועה קלה בקרקע. בדיקה מחודשת של תמונות משנת 2023 גילתה בליטה בולטת מתחת לפסגה.

"אין סימנים להתפרצות קרובה, אך הנתונים הראו תנועה ברורה מתחת לפני השטח ולחץ חדש שנבנה מתחת לסלע", אמר הוולקנולוג פבלו גונזלס, לפי Live Science. הוא ועמיתיו איתרו את מקור ההתרוממות בעומק של כ-490-630 מטר, הרבה מעל מאגר המגמה העיקרי, שנמצא ככל הנראה בעומק של יותר מ-3.5 קילומטרים.

בעשרת החודשים האחרונים פלט הר הגעש אדי מים, פחמן דו-חמצני, דו-חמצני גופרית, מימן גופרתי ומימן פלואורי. החוקרים העריכו שכ-20 טון של דו-חמצני גופרית נפלטים מדי יום והריח הגיע עד לערים האיראניות חאש וזאהדן, 160 ק"מ צפונית משם. "בשלב מסוים, הלחץ הזה יצטרך להשתחרר – באופן אלים או עדין", אמר גונזלס.

תמונות לוויין זיהו תזוזות בצדדים המזרחי והמערבי ללא שקיעה לאחר מכן, מה שמרמז שהלחץ הפנימי המשיך לעלות. הצוות שלל גשמים, רעידות אדמה אזוריות והשפעות עונתיות כגורמים לכך. לאור הממצאים החדשים, מעמדו של טפטאן השתנה מ"כבוי" ל"רדום". גונזלס דחק ברשויות האיראניות להתקין מכשירים קרקעיים באזור מקראן המרוחק, שבו תנאי השטח הקשים ושיקולים ביטחוניים מקשים על העבודה בשטח; כיום, המדענים מסתמכים כמעט אך ורק על חיישנים לוויניים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר