זוהי השנה ה-16 שבה מציינים ברחבי העולם את יום עדה לאבלייס, שהייתה מתמטיקאית והמתכנתת הראשונה שחיה במאה ב-19. היום הקרוי על שמה נועד כדי לחגוג את ההישגים של נשים במקצועות ה-STEM (מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה), לעודד מודעות ולעודד נשים צעירות נוספות להיכנס לתחומים אלו. ארבע נשות טכנולוגיה בכירות מספרות כיצד הן ממשיכות את דרכה בעידן שבו הבינה המלאכותית משנה את חוקי המשחק.
מחלקות הפיתוח בחברות ההייטק חווים את השינוי הזה מקרוב. עדי זליגסון, חוקרת סייבר וראש צוות במחלקת המו"פ של פורטינט, מעידה כי "הכלים של הבינה המלאכותית שינו לחלוטין את צורת העבודה שלי כמפתחת. היום אני יכולה לכתוב סקריפטים ולפתור בעיות שתמיד דרשו שעות – בתוך דקות. אני משתמשת בכלים האלה כדי לייעל משימות טכניות, לייצר קוד ראשוני או לנסח מסמכים בצורה מהירה וברורה יותר. מצד שני, השימוש בכלי AI גם יצר אתגרים חדשים: צריך לדעת לשאול את השאלות הנכונות, להבין את המגבלות של המודלים ולבדוק היטב כל תוצאה. בעיניי, היתרון האמיתי מגיע כשמשלבים בין החשיבה האנושית ליכולות של הכלים – לא במקום, אלא יחד".
"כלי הבינה המלאכותית משפרים מאוד את ההתמודדות עם תקלות ובאגים", מוסיפה קטי רוטמן, מפתחת תוכנה בכירה ומובילת צוות באקווה סקיוריטי. "מה שהיה לוקח לי שעות ארוכות של חיפוש כדי להתמודד עם הבעיה המסוימת בתצורה המסוימת. היום, אני יכולה לפתור את רוב הבעיות האלה בקלות ובמהירות, מה שמשאיר יותר זמן לחלקים המעניינים בעבודה – פיתוח של פיצ׳רים חדשים, תיקון באגים שמפריעים לחוויית הלקוח, למידה והתנסות בטכנולוגיות חדשות. האתגרים החדשים הם הצד השני של אותו המטבע, כשכמות גדולה של קוד נכתבת במהירות על ידי כלי הבינה המלאכותית, יש סיכון גדול מהרגיל שבאגים וסכנות אבטחה יתנגבו לתוצר הסופי. לוקח זמן ונכונות להתנסות כדי לעבוד בצורה יעילה עם כלי הבינה המלאכותית השונים".
גם שירן באום-מילוא, מובילת צוות תוכנה בחטיבת ה-R&D של אברא, מספרת על השינוי המשמעותי שהביאו עמם כלי ה-AI: "העבודה שלי אכן השתנתה מאוד, בעיקר באופן שבו אנחנו ניגשים למשימות. כלי AI הפכו לחלק אינטגרלי מארגז הכלים שלנו ומאפשרים לנו לייעל משימות טכניות רבות, כמו כתיבת Boilerplate, סיוע באיתור באגים או יצירת טיוטות ראשונות לדיאגרמות ארכיטקטורה. השינוי המשמעותי הוא לאו דווקא בקיצור זמנים, אלא בהעמקת המיקוד המקצועי שלנו.
"במקום להשקיע אנרגיה במשימות שגרתיות שניתן להאיץ, אני מפנה את המומחיות והניסיון שלי לאתגרים חשובים יותר ויכולה להקדיש יותר זמן לפתרון בעיות מורכבות, לחשיבה אסטרטגית ולהבטחת איכות ואבטחת מידע ברמה הגבוהה ביותר. השינוי הזה במיקוד דורש יותר חשיבה ביקורתית. הוא מחייב לנהל דיאלוג נכון עם הכלים, לבחון את התוצאות שלהם בעין מקצועית ולקחת אחריות מלאה על הפתרון שאנחנו מספקים".
מירב דין, מנהלת פיתוח בכירה בחטיבת ה-AI של רד האט מעידה כי גם המשימות המנהלתיות לוקחות פחות זמן: "הבינה המלאכותית הביאה איתה מהפכה שעדיין מתרחשת ומהר מאוד התחילה לקצר תהליכי פיתוח, אבל גם משימות מנהלתיות. לדוגמה, אם בעבר הכנת תוכנית אסטרטגית או בניית מצגת הייתה לוקחת שעות רבות של איסוף וארגון חומר, היום אני יכולה להזין את הרעיון הראשוני למודל שפה והוא מספק מבנה בסיסי וחומר גלם משמעותי תוך דקות. זה פשוט מאיץ הכל. מדובר בשותף חכם לעבודה. עם זאת, האתגר המרכזי הוא הצורך המתמיד בעין האנושית כדי לוודא את הדיוק, להתאים את התוצר לקונטקסט העסקי הייחודי ובעיקר, לשמור על ביקורתיות מול הפלט ולמנוע טעויות".
ה-AI בפעולה: מכתיבת מסמכים ועד לסיוע בסביבת הפיתוח
כלי ה-AI השונים כבר משמשים רבים מאיתנו כחלק מהעבודה השוטפת ובקרב המרואיינות נרשם קונצנזוס בנוגע לכלים הפופולריים ביותר, בין אם מדובר ב-ChatGPT ,Claude ו-Gemini לביצוע מגוון משימות יום-יומיות או Cursor לצורך כתיבת קוד.
רוטמן משתפת כי "בעבודה אני משתמשת ב-Cursor ולטובת פרויקטים שאני עושה בזמני הפנוי ולמידה עצמאית אני משתדלת להתנסות בכלים השונים. למשל, בניתי עם בתי המתבגרת משחק לימודי באמצעות Base44. אני משתמשת בעיקר ב-Claude ו-Vs Code Insiders, שזו הגרסה של סביבת הפיתוח Vs Code אליה מגיעים ראשונים הפיצ׳רים הכי חדשים.
"התועלת הממשית היא גם היכולת לבצע מטלות 'משעממות' – אך הכרחיות – בצורה מהירה יותר ואף לעיתים אוטומטית וגם האפשרות לשלב כלים אחרים מהעבודה היומיומית בתוך סביבת הפיתוח לטובת ייעול העבודה. מה שהפתיע אותי לרעה זה שבגלל טיבם המשתנה של כלי הבינה המלאכותית, לפעמים שיטה או צורת עבודה שעבדו לפני כן ב-100 אחוז, פתאום לא עובדים וצריך להתאים את צורת העבודה. מצד שלישי, זה גם חלק מהכיף כי אין סיכוי להשתעמם ולהיכנס לשגרה".
באום-מילוא: "באברא אנחנו שמים דגש עצום על חדשנות ועל שילוב חכם של כלי AI. יש לנו צוות AI ייעודי שתפקידו לבחון באופן שוטף את הכלים הקיימים בשוק ולגבש נהלים ושיטות עבודה שיאפשרו לנו לשלב אותם בצורה נכונה, יעילה ובטוחה. גישה זו מאפשרת לנו לעודד שימוש בכלים, אבל תחת מסגרת מסודרת והנחיות ברורות שמונעות סיכונים מיותרים.
"אני משלבת כלים ייעודיים בתהליך הפיתוח: GitHub Copilot ו-Claude מסייעים לי ישירות בסביבת הקוד להאצת הכתיבה, בעוד שמודלי שפה אחרים כמו ChatGPT ו-Gemini משמשים אותי למחקר, ניתוח טכנולוגיות ופתרון בעיות מורכבות יותר. ידוע שלפעמים הכלים האלה נשמעים בטוחים בעצמם ומתברר שהם טועים, אך היתרון הכולל שלהם עצום. השילוב המוסדר הזה חוסך לי זמן, מרחיב את היכולות שלי ונותן לי תחושה שאני יכולה לקחת על עצמי משימות מגוונות ומאתגרות יותר".
זליגסון: "אני משתמשת בכלי AI נפוצים בעיקר בשביל תיקון ניסוחים ועזרה בכתיבת מסמכים, תוך כדי שאני מוודאה שאני לא משתפת במהלך תהליך זה מידע רגיש באף פלטפורמה חיצונית. כמו כן, ישנם כלים נוספים שעוזרים לי ביצירת מצגות מפורטות או בכתיבת קוד. התועלת המיידית היא בזמן – אני מספיקה הרבה יותר ובו-זמנית, גם לומדת תוך כדי. מה שהפתיע אותי לטובה הוא עד כמה הכלים האלה יכולים לשמש כשותף אמיתי לחשיבה ולא רק לביצוע. מצד שני, למדתי גם לא לסמוך עליהם בעיניים עצומות, לפעמים הם 'נשמעים' בטוחים בעצמם גם כשהם טועים".
אימוץ טכנולוגיות חדשות: הפער בין נשים לגברים
מחקרים מסוימים מראים כי נשים מאמצות לאט יותר טכנולוגיות חדשות. האומנם? לפי זליגסון: "הניסיון שלי דווקא מראה את ההפך – נשים מאוד סקרניות, אוהבות ללמוד ותמיד רוצות להבין מה חדש. אני רואה סביבי נשים שמובילות חדשנות ולא מפחדות להתנסות בכלים חדשים. בתחום שלי, מחקר סייבר, אני מתעדכנת דרך בלוגים מקצועיים, ניוזלטרים טכנולוגיים ואנשי מקצוע שאני עוקבת אחריהם ברשתות. כך אני מקפידה להישאר עם היד על הדופק בכל מה שקשור לחולשות חדשות, נוזקות או טכניקות תקיפה מתקדמות. מעבר לזה, אני מקפידה לשמור על כשירות מקצועית. כלומר, לקחת קורסים, להשתתף בכנסים וללמוד באופן מתמשך. בעיניי, סקרנות ולמידה מתמדת הן המפתח להישאר רלוונטית בעולם שמתקדם כל כך מהר".
"אני אישית לא מרגישה שאני מאמצת טכנולוגיות לאט יותר", מוסיפה באום-מילוא. "הסקרנות הטבעית שלי תמיד מושכת אותי להתנסות בכלים חדשים ולשלב אותם בעבודה. הגישה שלי היא 'ללמוד דרך הידיים' – וברגע שכלי חדש נכנס לפרויקט אמיתי, תהליך הלמידה מואץ באופן משמעותי. כדי להישאר בקצב, אני משלבת כמה שיטות: אני מקפידה לקרוא על עדכונים, לעקוב אחרי אנשי מקצוע מובילים בלינקדאין ומעל הכל – לשתף ידע ולהתייעץ עם הקולגות. זו תרבות ארגונית שאנחנו מאוד מטפחים אצלנו, עם מרכזי ידע פנימיים ושיח פתוח בין הצוותים. לפעמים שיחה קצרה עם מפתחת אחרת או צוות ה-AI יכולה לחסוך שעות של תסכול ולקצר משמעותית את הדרך".
לפי דין, התחום מתפתח במהירות האור וכולם מנסים להדביק את הקצב: "באופן אישי, אני מקפידה על חצי שעה יומית של למידה ממוקדת. זו יכולה להיות קריאת בלוגים מקצועיים רלוונטיים, צפייה בוובינרים קצרים או פשוט לנסות את הכלים החדשים בעצמי. ההמלצה שלי היא לעקוב אחרי אושיות ומומחים ברשתות מקצועיות כמו לינקדאין שמפרסמים תכנים עדכניים, לנצל קורסים חינמיים ואיכותיים המוצעים על ידי חברות טכנולוגיה מובילות והכי חשוב זה להתנסות. אין תחליף לבדיקה בשטח של הטכנולוגיה החדשה".
"אני מכירה גם גברים וגם נשים מהתחום ששמחים להתנסות ולהיחשף לחידושים בתחום ולחלופין, נשים וגברים שמעדיפים להתמקצע ולהישאר בשטח המוכר והידוע", מסכמת רוטמן. "אם פעם אלה היו ספריות חדשות, אז היום הצטרפו גם כלי הבינה המלאכותית ובסוף, צריך למצוא את האיזון בין החדש לבין הכלים שכבר עובדים איתם, להתנסות וללמוד, אך גם לתת את המקום למוכר. אני מאוד אוהבת טכנולוגיה וחשוב לי להתעדכן בחדשות בתחום – אני קוראת בלוגים טכנולוגיים, חברה בקבוצות מקצועיות כמו קבוצת 'באות' וגם מגיעה לכנסים ומפגשים מקצועיים ככל שמתאפשר לי כדי לדבר ולהתנסות פנים אל פנים בחידושים בתחום".
מי מפחד מ-AI?
"אני חושבת שהחשש מהחלפה על ידי AI הוא חשש גלובלי שקיים אצל הרבה אנשים, גברים ונשים כאחד", מעידה דין. "הגישה שלי היא: מי שלא עובד עם כלי AI, יתקשה מאוד למצוא עבודה בתחום תוך שנים ספורות. לכן, במקום לפחד, צריך להתיידד עם הטכנולוגיה הזו, להכיר אותה ולמנף אותה. עלינו להבין שאנחנו עוברות מלהיות 'כותבות קוד' ל'מנצחות על תזמורת AI'. האינטליגנציה האנושית שלנו, שכוללת חשיבה ביקורתית, אתיקה ויכולת פתרון בעיות מורכבות, היא זו שתמיד תהיה הנדרשת כדי לכוון את ה-AI".
רוטמן מוסיפה כי: "אתגרים טכנולוגיים הם משהו שיצא לי לשמוע ממפתחות ומפתחים כאחד – לכולנו יש מחשבות על עתידו של התחום ומקומנו בו. הקצב – שתמיד היה מהיר – נראה שהופך למהיר עוד יותר. המלצתי היא לא לחשוש, אלא להתנסות, להיחשף וללמוד. גם להתנדב להרצות על נושא חדש בעבודה או בקהילה זו דרך נהדרת ללמוד את הנושא ואפשר גם לעשות פרויקט בזמן הפנוי או משימה חדשה בעבודה באמצעות כלי חדש. הכי חשוב לא לתת לתחושה של ה-FOMO שכל יום יוצאים חמישה כלים חדשים לעצור בעדנו מלהתנסות ב'רק' כלי אחד חדש".
"אני חושבת שהחשש מהחלפה על ידי בינה מלאכותית קיים אצל כולם – נשים וגם גברים", מסכימה זליגסון. "עם זאת", היא מוסיפה, "לפעמים נשים נוטות להיות זהירות יותר או לבטא פחות ביטחון ולכן התחושה הזו יכולה להיות חזקה יותר. דווקא בגלל זה, אני מאמינה שנשים רבות בוחרות לשמור על היתרון שלהן – לחשוב בצורה יצירתית, להביא רגישות אנושית ולהבין לעומק את ההקשרים שהטכנולוגיה עדיין לא מצליחה להבין. ההמלצה שלי היא לא לברוח מה-AI, אלא לחבק אותו וללמוד איך להשתמש בו בצורה מאובטחת כדי להשתפר, להתייעל ולהיות תמיד צעד אחד קדימה. כך נוודא שאנחנו אלה שמובילות את השינוי ולא נגררות אחריו".
באום-מילוא מציעה זווית נוספת: "לפעמים יש תחושה שנשים צריכות להוכיח שהן 'בעניינים' יותר מגברים, אבל אני חושבת שהשיח סביב הפחד ש-AI יחליף אותנו הוא הזדמנות לשנות את התפיסה הזו. אני רואה בזה הזדמנות אדירה. אם אנחנו מאמצות את הכלים האלה מוקדם והופכות אותם לחלק אינטגרלי מהעבודה שלנו, אנחנו יכולות להראות ערך חדש ולהיות אלו שמובילות את השינוי, במקום לפחד ממנו".
הזדמנות או מחסום נוסף עבור נשים?
"אני מאוד אופטימית. אני חושבת שהבינה המלאכותית לא סוגרת דלתות, אלא להפך – פותחת המון דלתות חדשות", אומרת באום-מילוא. "ה-AI יאפשר ליותר נשים להשתלב בפרויקטים גדולים ומשמעותיים, גם אם הן לא מגיעות עם כל הידע הטכני מהיום הראשון. ברור שיהיו אתגרים, אבל מי שתאמץ את הכלים החדשים מוקדם, תמצא את עצמה בצד שמוביל את השינוי ולא בצד שרודף אחריו".
גם דין אופטימית: "אני רואה הזדמנות גדולה, אך כזו שמגיעה עם אחריות. מצד אחד, מי שתשכיל לשלוט בכלי AI ולמנף אותם בעבודתה, תגדיל דרמטית את סיכויי ההצלחה וההתפתחות שלה. מצד שני, אי אפשר להתעלם מהסיכון המובנה. מודלי שפה גדולים (LLMs) משקפים הטיות מגדריות ואחרות שקיימות בנתונים שהם אומנו עליהם, מה שעלול להחריף פערים קיימים. לכן, דווקא בעידן ה-AI, הצורך בנשים מובילות הוא קריטי: אנחנו צריכות להיות שם כדי לזהות, לתקן ולמנוע את ההטיות האלה. עלינו לוודא שהטכנולוגיה שאנו מפתחים היא הוגנת, אתית ומייצגת את כלל האוכלוסייה. זה הופך את התפקיד שלנו למשמעותי ואסטרטגי יותר מאי פעם".
"אני מקווה שבעוד חמש עד עשר שנים כבר לא יהיה צורך בראיונות כאלה, שנשים יהיו חלק טבעי ומרכזי מהתעשייה, יובילו צוותים ויוזמות וימשיכו לפתוח דלתות לאחרות אחריהן", מאחלת זליגסון. "אני מאמינה שהבינה המלאכותית דווקא יוצרת הזדמנויות חדשות לנשים להיכנס לעולם הטכנולוגיה, להשפיע על הדרך שבה הכלים האלה מתפתחים ולוודא שהם מייצגים מגוון רחב יותר של קולות ונקודות מבט".
רוטמן: "אני לא חושבת שמישהו היום יודע להגיד מה יוליד העתיד – בוודאי ייווצרו מקצועות חדשים שאנחנו לא מדמיינות היום, כמו שלפני 50 שנה היו מעט מאוד מתכנתים או מתכנתות והרבה קלדניות. אני חושבת שהבינה המלאכותית לא תחליף את בני האדם, אבל העולם ישתנה כמו שכבר השתנה רבות עד כה".
ראשית הדרך בתחום: טיפים לנשים צעירות
לכבוד יום עדה לאבלייס, המרואיינות חלקו כמה טיפים חשובים עבור נשים צעירות שמתחילות היום בתחום הטכנולוגיה. לדברי באום-מילוא, "העולם משתנה כל כך מהר וזה יכול להיות מבהיל, אבל כל שינוי הוא גם הזדמנות. כדי להישאר רלוונטיות, אני ממליצה להשקיע בשלושה דברים עיקריים: בסיס מקצועי חזק – להבין לעומק איך טכנולוגיה עובדת, ולא רק איך 'להשתמש' בה; גמישות ופתיחות ללמידה – הסקרנות היא המפתח למצוא את הדרך שלך בעולם שמשתנה כל הזמן; וסביבת עבודה מקצועית ותומכת – למצוא מקום שמאמין בך, שמאפשר לך לגדול, לחלום וגם לטעות בדרך. זו בדיוק התחושה שמצאתי באברא, מקום מקצועי שנותן מרחב אמיתי ליצור, להתפתח ולהיות חלק מהעתיד שאנחנו בעצמנו בונות".
הטיפ העיקרי של דין הוא "ללמוד ולשמור על סקרנות בלתי נגמרת. ידע הוא הכוח המניע שלכן בעולם שמשתנה כל כך מהר. מעבר לידע הטכני, חשוב מאוד לפתח את המיומנויות הרכות. תקשורת, עבודת צוות ופתרון בעיות יצירתיות. אלו היכולות שה-AI עדיין מתקשה מאוד להחליף והן מבטיחות שתמיד תהיו רלוונטיות. כמו כן, אני ממליצה בחום לא לפחד לטעות או לשאול שאלות. הסביבה הטכנולוגית משתנה כל הזמן וכולנו לומדות תוך כדי תנועה. זו הדרך היחידה להתקדם. ולבסוף, מצאו מנטורית או מנטור שיכולים לכוון אתכן ולספק לכן תמיכה מקצועית ורשת קשרים, זה קריטי להצלחה לאורך זמן".
גם זליגסון טוענת ש"צריך להישאר כל הזמן מעודכנות ופתוחות לדברים חדשים. העולם משתנה בקצב מהיר מאוד וזה מביא איתו אינסוף הזדמנויות – צריך רק לדעת לזהות ולנצל אותן. למשל, ללמוד להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לעבוד בצורה יעילה וחכמה יותר, במקום לחשוש מהטכנולוגיות החדשות. בנוסף, אני אומרת לנשים בתחילת הדרך – אל תפחדו ותחשבו שאתן 'לא מספיק טובות'. יש מספיק אנשים שינסו לגרום לכן לחשוב כך. תהיו בטוחות בעצמכן, תאמינו ביכולות שלכן ותזכרו שיש לכן מקום בעתיד של הטכנולוגיה".
לדברי רוטמן, "הנשים הצעירות שאני פוגשת בתחום הטכנולוגיה הן בהחלט גרסה משודרגת של מי שהיו בנות דורי בתחילת הדרך: הן לא חוששות לטעות, פתוחות להתנסות ומקימות קהילות ומיזמים כדי לתמוך בעצמן ובאחרות בדרך. אני מאחלת להן ולכולנו להמשיך להתקדם ולהתפתח יחד עם התחום – אני סקרנית לראות לאן עוד נגיע, השמיים בהחלט אינם הגבול".
עדה לאבלייס: "מסמלת את הכוח של חשיבה מקורית"
רוטמן מספרת כי נחשפה לקיומה של עדה לאבלייס לראשונה בלימודי התואר "כשהיה לי מרצה שסיפר לנו על ניסיונו בשפת Ada ועל שם מי השפה נקראת. כמי שלמדה לתכנת בתיכון כשלמדתי במגמת אלקטרוניקה, והיו גם מי שגם חשבו ש'אלקטרוניקה זה לא מתאים לבנות' – היה יכול להיות נחמד מאוד לגלות את קיומן של עדה לאבלייס ודמויות משמעותיות אחרות מתחום הטכנולוגיה כבר בתחילת דרכי בתחום. אני יודעת מילדיי שכיום יש הרבה יותר חשיפה לכך – החל מספרי ילדים וכלה בחשיפה במערכת החינוך.
"דמויות מופת היסטוריות וגם דוגמאות מהחיים, שמראות לנו נשים 'רגילות' שעושות דברים מרתקים וגדולים בתחומים טכנולוגיים, משפיעות לטובה על ילדים וגם על ילדות. זה מרחיב לכולם את החשיבה לגבי מה אפשרי. מיזמים כמו שיחות עם נערות בסוף כיתה ו' לקראת בחירת חטיבת הביניים שהן הולכות ללמוד בה, עם תיכוניסטיות לפני בחירת המגמות לבגרות – הכל תורם וגורם לנשים נוספות להגיע לתחומי הטכנולוגיה וזה, בתורו, תורם לתחום".
"עבורי, עדה לאבלייס היא יותר מאשר המתכנתת הראשונה, היא ההוכחה ההיסטורית לכך שגם נשים הן מייסדות של הטכנולוגיה", אומרת דין. "היא מסמלת את הכוח של חשיבה מקורית על פני מגבלה חברתית. כדי לעודד יותר נשים צעירות להיכנס למקצועות ה-STEM, אנחנו חייבות לפעול בשני מישורים: ראשית, עלינו לשבור את הסטריאוטיפים בבתי הספר ולהראות שהטכנולוגיה היא לא רק מתמטיקה יבשה, אלא כלי ליצירתיות, לפתרון בעיות חברתיות ולעיצוב העתיד. שנית, עלינו לחשוף מודלים נשיים לחיקוי. כשילדות רואות נשים שהצליחו בתפקידים משפיעים בתעשייה המקומית, הן מבינות שזהו נתיב בר השגה, מושך ורלוונטי עבורן".
באום-מילוא מוסיפה: "בשבילי, זה יום שמזכיר לנו שנשים היו חלק מהטכנולוגיה מההתחלה. זה נותן השראה ומראה שאין באמת תקרת זכוכית, אלא בעיקר תפיסות שצריך לשנות. כדי לעודד יותר נערות בישראל להיכנס לתחומי ה-STEM, אנחנו צריכות להתחיל מוקדם, כבר בבתי הספר. לחשוף אותן לדוגמאות של נשים מצליחות בתחום, ליצור פרויקטים טכנולוגיים יצירתיים ולתת להן סביבה בטוחה להתנסות, לשאול ולהרגיש בנוח גם אם הן לא בטוחות בעצמן בהתחלה".
"מבחינה אישית, עדה לאבלייס סללה את הדרך לנשים להיכנס לעולם הטכנולוגיה ובעקיפין, גם אפשרה לי למצוא את מקומי בו", מעידה זליגסון. "אני מאמינה שכדי לעודד נשים צעירות בישראל לבחור במקצועות ה-STEM, צריך קודם כל לעזור להן לבנות ביטחון בעצמן וביכולות שלהן, ולעזור להן להבין שאלו תחומים שבהם הן יכולות להצליח, להשפיע, ולתרום גם לעצמן וגם לחברה כולה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו