בחזרה לעתיד: איך הטלפון "הטיפש" יציל את המוח שלנו

האם אנו עדים למהפך? נראה שהמרוץ אחר הסמארטפון החדיש והנוצץ ביותר עומד בפני התפכחות גורפת, דווקא בקרב הדור הצעיר. המגמה העולמית של אימוץ טלפונים פשוטים, או "דאמפונים", היא הרבה יותר מטרנד חולף - היא ביטוי למאבק בשחיקה הדיגיטלית, וניסיון מודע להציל את היכולות הקוגניטיביות שלנו. 

המושג המרכזי שמוביל את השינוי הזה הוא עומס קוגניטיבי. חיינו הדיגיטליים, הרוויים בהתראות, עדכונים אינסופיים ואפליקציות, מציפים את המוח בכמות עצומה של מידע שצריך לעבד בו-זמנית.

"זיכרון העבודה הוא מנגנון מוחי שמאפשר לנו לעבד ולהחזיק את המידע במודעות בזמן אמת בטווח זמן של כעד שלוש דקות, והוא מוגבל מבחינת נפח האחסון שלו", מסביר איתי עניאל, חוקר מוח וזיכרון ודוקטורנט באוניברסיטת בר אילן. "זיכרון העבודה נחשב לאחד מהתפקודים הניהוליים של המוח והוא מקושר לכל מצבי התודעה השונים שלנו, לרבות מחשבות, רגשות והחלטות. בהקשר לכך את 'מסך' זיכרון העבודה ניתן לכנות 'מסך החיים שלנו בזמן אמת'".

לפי עניאל, "נפח האחסון שלו מוגבל לעד כשבעה פריטי מידע בזמן נתון ולכן כשאנו חשופים לגירויים שונים במקביל - כגון הודעות וואטסאפ, שיחות, מיילים ומשימות שונות - הוא מצוי בעומס שמלווה בתחרות בין הגירויים מי מהם יקבל עדיפות גבוהה יותר. כל מעבר בין משימה אחת לאחרת דורש מהמוח משאבים ומאלץ אותו "לאתחל" מחדש את מערכות הקשב והעיבוד.

"בהקשר לכך, את הקשב ניתן לדמות ל'צוואר הבקבוק' של זיכרון העבודה. כשזה קורה שוב ושוב, נוצר עומס קוגניטיבי מתמשך שעלול לפגוע ביכולת הריכוז שלנו ולגרום לעייפות מנטלית לאורך זמן, בדומה לשריר שפועל ללא הפסקה".

לדברי עניאל, בעידן שבו המוח נדרש לעבד כמויות עצומות של מידע במקביל, הוויסות הקוגניטיבי הוא המפתח לשמירה על תפקוד מנטלי תקין. "הוויסות הקוגניטיבי כולל חזרה מכוונת למצבי שקט, איזון ונשימה מודעת, המאפשרים למוח להימנע מעיבוד של מספר גירויים במקביל, להפחית את רמת הקורטיזול המופרש במצבי לחץ ולשמור על בהירות וחדות", הוא מסביר. "אפשר לראות בו כסוג של דיאטה מוחית שמסייעת לנו לשחזר ואף לחזק את יכולת הקשב, הריכוז והעיבוד היעיל של מידע".

אך הוויסות הקוגניטיבי אינו משפיע רק על רמות המתח והריכוז, אלא גם על אחת המערכות הרגישות והחשובות ביותר במוח שהיא מערכת הזיכרון. עניאל מסביר כי כאשר המוח נמצא בעומס חושי מתמשך, הוא מתקשה לבצע את תהליך הקונסולידציה (consolidation), שמתמקד במעבר של מידע מזיכרון העבודה לזיכרון לטווח הארוך.

"תהליך זה מתרחש כאשר המוח מצוי במרווחי מנוחה וקשב ממוקד, שמאפשרים להיפוקמפוס ולעיבוד העצבי ליצור קישורים יציבים בין פיסות מידע חדש לפיסות מידע קיימות המקודדות בזיכרון לטווח הארוך. כך למעשה אנחנו הופכים מידע לידע", הוא אומר. "כאשר אנחנו קוראים טקסט ומוסטים כל כמה דקות על ידי התראה, תהליך הקידוד נקטע שוב ושוב, והמוח אינו מצליח לעבד ו'לתייק' את המידע כראוי".

לדבריו, ההשלכות של מצב זה חורגות הרבה מעבר לשכחה רגעית. "כאשר המוח מאבד את היכולת לשמור על רמת קשב גבוהה לאורך זמן, גם תהליכים גבוהים יותר כמו גמישות קוגניטיבית, חשיבה יצירתית ויכולת לפתור בעיות מורכבות עלולים להיפגע", הוא מדגיש. "שיפור הזיכרון אינו נובע רק מאימון של הזיכרון עצמו, אלא בראש ובראשונה מהחזרת השליטה במנגנוני הקשב שהיא למעשה היכולת להיות נוכחים באופן ממוקד ברגע אחד, במשימה אחת ובמחשבה אחת".

עניאל מסכם: "בעומס החושי שבו אנו מצויים בחיי היומיום, המוח זקוק להפעלה יזומה של מנגנוני ויסות שיאפשרו לו לא רק לנוח, אלא גם לסנכרן מחדש את מערכות הקשב והזיכרון. כאשר הקשב מתייצב והמוח מתמקד מתוך בחירה מודעת במידע חשוב, תהליכי הקידוד, העיבוד והשמירה בזיכרון מאפשרים לו ללמוד באופן יעיל יותר, ומסייעים לו להפוך את המידע החדש והחולף לידע קיים ויציב לאורך זמן".

ה"ג'ומו" של הדור הצעיר: הקלה בניתוק

נתוני המכירות החדשים מצביעים בבירור על שינוי משמעותי: למרות הקידמה והטכנולוגיה המתקדמת, ברבעון הראשון של 2025 נמכרו כ-3.2 מיליון מכשירים "טיפשים" ברחבי העולם, עלייה של 15 אחוז לעומת 2023. הנתונים הגלובליים לשנת 2024 מצביעים על מהפכה של ממש, ובבריטניה למשל היא אף צפויה להתעצם: לפי ההערכות, ב-2025 יירשם שם גידול של כ-21 אחוז לעומת 2024. הדור שגדל לתוך הטכנולוגיה מצביע ברגליים, או ליתר דיוק, במכשירים.

הפסיכולוגיה מאחורי המעבר הזה מתארת תהליך של התפכחות עמוקה. צעירים רבים מזהים את הקשר בין הסמארטפון לבין שחיקה, ירידה בתפוקה ופגיעה בבריאות הנפשית. הם עוברים מחרדת ההחמצה המפורסמת, פומו (FOMO - Fear of Missing Out), לשמחה של הניתוק, ג'ומו (JOMO - Joy of Missing Out), ואפילו רומו (ROMO - Relief of Missing Out) - ההקלה שבניתוק.

הטלפון הפשוט מספק כלי תקשורת יחיד וממוקד. הוא מחייב אותם להפנות קשב, ליצור אינטראקציות אמיתיות, ולחיות את הרגע במקום לצלם אותו. הדבר מתיישב גם עם שיטות לניהול עומס קוגניטיבי כמו "סילוק המוח" (Brain Dump), שבהן המוח משחרר מחשבות ומידע החוצה, ובכך מפנה משאבים קוגניטיביים. הטלפון הפשוט מתפקד כגרסה יומיומית של "סילוק המוח" - הוא מסלק את ההפרעות ומאפשר למוח לנקות את עצמו.

הדרך ל"מכשירי דיטוקס"

ההתעוררות הזו ניכרת בשוק מוצרי החשמל. אסי ארביב, מבעלי קבוצת קלינטון סחר יבואנית מותגי חשמל, מסביר: "אנחנו רואים שהצרכן העדכני לא מחפש רק עוד גאדג'ט עם המון פיצ'רים; ובעיקר הצרכנים הצעירים שהפכו למודעים מאוד להשפעות הטכנולוגיה על הבריאות המנטלית והפיזית שלהם. הדרישה היא למוצרים שמשרתים אותם, במקום לכאלה ששולטים בהם.

"בחודשים האחרונים ניתן לראות עלייה במכירות של מכשירים ש'מחזירים עטרה ליושנה' - ומדגישים פונקציונליות בסיסית ואיכותית, ומעודדים שימוש מכוון ומינימליסטי. אם עד לא מזמן הטלפונים האלו נרכשו בעיקר עבור הקהל החרדי ובני הגיל השלישי - הרי שהיום אנחנו רואים הרחבה לקהלים חדשים כאשר דווקא הקהל הצעיר גם מתעניין במכשירים האלו".

נראה שהתפכחות זו אינה נחלתם של יצרני הטלפונים המסורתיים בלבד. סטארטאפים חדשניים מזהים את הפוטנציאל שבשוק הניתוק ויוצרים מכשירים שמתוכננים במיוחד כדי לענות על הצורך בוויסות קוגניטיבי. טלפונים אלה מכונים  "מכשירי דיטוקס", מושג הלקוח מעולם הרפואה והבריאות שמתייחס לתהליך של ניקוי רעלים מהגוף. בהשאלה, טלפונים אלו נועדו לסייע ב"ניקוי" המוח מהרעלים הדיגיטליים, שהם עומס המידע והגירויים הבלתי פוסקים.

חברות כמו Light Phone ,Punkt ,Mudita ו- TIN CAN  מובילות את המגמה, ומייצרות מכשירים סלולריים וקוויים שנועדו לשמש "כמה שפחות". הם מצוידים במסכים פשוטים בגווני אפור, נטולי דפדפן, אפליקציות חברתיות או כל הסחת דעת אחרת. המטרה היא להחזיר למשתמש את השליטה על הקשב והמיקוד.