אחד מכלי הפריצה החזקים בעולם: ממשל טראמפ חוזר לחברת הסייבר של ברק

חברת פאראגון, שאהוד ברק הוא מאנשי המפתח בה, תספק שירותים לסוכנות המכס וההגירה בארה"ב • ארגוני זכויות אדם מביעים חשש מתוכנת הריגול המתקדמת, המסוגלת להשתלט על כל טלפון נייד

אהוד ברק (ארכיון). צילום: הרצי שפירא

ממשל טראמפ אישר לאחרונה את המשך ההתקשרות עם חברת הסייבר ההתקפי "פאראגון פתרונות", שראש ממשלת ישראל לשעבר אהוד ברק הוא אחד מאנשי המפתח בה, כך פירסם הלילה ה"גארדיאן" הבריטי. 

פאראגון מייצרת את תוכנת הריגול המתקדמת Graphite, ועל פי התכנון סוכנות המכס וההגירה בארה"ב (ICE) תקבל לראשונה גישה לאחד מכלי הפריצה החזקים בעולם – המסוגל להשתלט על כל טלפון נייד, כולל יישומים מוצפנים כמו וואטסאפ וסיגנל.

אהוד שניאורסון, ממייסדי פאראגון., צילום: גידי בועז

כזכור, הקמת פאראגון על ידי מפקד יחידת 8200 לשעבר אהוד שניאורסון עוררה מחלוקת עמוקה בצבא ושאלות אתיות מורכבות. על פי פרסומים, החברה הוקמה תוך ניצול ידע ספציפי שרכש ביחידה הצבאית ולפיכך היה חשש לפגיעה משמעותיות ביכולות הביטחון הלאומי. עוד נטען כי היחידה איבדה מספר רב של מילואימניקים מעולמות הסייבר, שהידע שלהם היווה עמוד התווך של יכולות הצבא בתחום. 

צה"ל נאלץ לקדם מהלכים למניעת דליפת ידע צבאי לחברות פרטיות, כולל איסור על גיוס מילואים של עובדי חברות כמו פאראגון. 

בדצמבר 2024 דווח כי קרן ההון סיכון האמריקנית AE Industrial Partners רכשה את פאראגון תמורת כ-900 מיליון דולר, אך זמן קצר לאחר מכן פרסם משרד הביטחון כי טרם אישר את עסקת המכירה: "לאחרונה התקיים שיח בין חברת פאראגון לאגף הפיקוח על היצוא הביטחוני (אפ"י), בעניין שינוי צפוי בזהות בעל השליטה, אך דיווח רשמי בעניין לא התקבל באגף... ביחס להעברת השליטה מחברת פאראגון לבעל שליטה אמריקני, יש להדגיש כי העברת ידע ביטחוני ו/או טכנולוגי לגורמים זרים, לרבות לבעלי שליטה בחברות, מחייבת רישיון מתאים מאפ"י וכפופה לעמידה בתנאי הרישיון".

החוזה הראשוני של החברה, בשווי 2 מיליון דולר, נחתם עוד ב־2024 בתקופת ממשל ביידן, אך הוקפא לצורך בדיקה משפטית עקב צו נשיאותי שהגביל שימוש ממשלתי בתוכנות ריגול מסחריות. כעת, מסמכים פומביים מצביעים על כך שההקפאה הוסרה. 

האקר פורץ לטלפון חכם (אילוסטרציה). חשש לפגיעה בזכויות יסוד, צילום: Getty Images

על פי הפרסום, התוכנה מאפשרת למפעילים לאתר את מיקום המשתמש, לקרוא הודעות, לעיין בתמונות ואף להפעיל את מיקרופון המכשיר להאזנות נסתרות. ארגוני זכויות אדם הזהירו כי שימוש של סוכנות האכיפה וההגירה בטכנולוגיה מעלה חשש לפגיעה בזכויות יסוד, במיוחד על רקע טענות  שעלו בעבר נגד הסוכנות על הפרת הליכי משפט הוגנים.

מנגד, חברת פאראגון טוענת כי בניגוד לחברת NSO, היא פועלת אך ורק מול דמוקרטיות. עם זאת, החברה מסרבת לחשוף מי נמנה על לקוחותיה ואינה מספקת מידע על אופן השימוש בטכנולוגיה בפועל.

במקרים קודמים, בין השאר באיטליה, דווח על שימוש לרעה ב־Graphite נגד עיתונאים ופעילי זכויות אדם – אירוע שהוביל לניתוק הקשרים של פאראגון עם הרשויות במדינה.

נדין פאריד ג'ונסון, מנהלת מדיניות במכון Knight באוניברסיטת קולומביה, הזהירה כי "תוכנות ריגול כמו Graphite מהוות איום עמוק על חופש הביטוי והפרטיות", וקראה לקונגרס האמריקני להגביל בחקיקה את אופן השימוש בכלי כזה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר