תופעה מדאיגה מתפשטת בקמפוסים הבריטיים: שימוש נרחב בכלי בינה מלאכותית כדי לרמות במטלות אקדמיות. נתונים בלעדיים שהשיג עיתון "הגרדיאן" מצביעים על עלייה דרמטית במספר הסטודנטים שנתפסו עושים שימוש פסול ב-ChatGPT ובכלים דומים, בזמן שדווקא מקרי הפלגיאט הקלאסי נמצאים בירידה חדה.
המספרים מדברים בעד עצמם: בשנת הלימודים האקדמית 2023-24 תועדו באוניברסיטאות בריטניה כ-7,000 מקרים של הונאה אקדמית באמצעות טכנולוגיות AI - נתון המייצג 5.1 מקרים לכל אלף סטודנטים. מדובר בקפיצה משמעותית לעומת השנה הקודמת, שבה נרשמו רק 1.6 מקרים לכל אלף.
המגמה צפויה להחריף: נתונים ראשוניים מהשנה הנוכחית מעידים על המשך העלייה, עם תחזית של כ-7.5 מקרים מוכחים לכל אלף סטודנטים. אלא שהמציאות, כך סבורים החוקרים, חמורה בהרבה מהנתונים הרשמיים.
המהפכה הטכנולוגית משנה את כללי המשחק באקדמיה. עד לפני כמה שנים, העתקה ישירה של טקסטים היוותה את עיקר ההפרות האקדמיות - כשני שלישים מכלל המקרים ב-2019-20. תקופת הקורונה האיצה את התופעה כשמטלות רבות עברו למתכונת מקוונת. אך עם הופעת כלי הבינה המלאכותית המתקדמים, דפוסי ההונאה עוברים טרנספורמציה מהותית.
הממצאים מבוססים על מידע שנאסף מ-131 מוסדות אקדמיים מתוך 155 שאליהם פנה "הגרדיאן" במסגרת חוק חופש המידע. מעניין לציין שיותר מרבע מהמוסדות שהשיבו טרם הגדירו שימוש לא ראוי ב-AI כקטגוריה נפרדת של עבירה אקדמית - עדות לכך שהמערכת עדיין מתקשה להדביק את קצב השינוי.
בו בזמן שמקרי הרמאות החדשים מזנקים, הפלגיאט המסורתי דווקא בנסיגה: מ-19 מקרים לאלף סטודנטים לפני שנתיים, ל-15.2 בשנה החולפת, עם צפי לירידה נוספת ל-8.5 בשנה הנוכחית.
מאבק כמעט אבוד מראש
האתגר שמציבה הבינה המלאכותית שונה מהותית מזה של הפלגיאט המסורתי. בעוד שטקסט מועתק ניתן לאיתור וזיהוי יחסית בקלות, עבודות שנכתבו בסיוע AI מציבות אתגר מורכב לאין ערוך.
ד"ר פיטר סקארף מאוניברסיטת רידינג, שערך ניסוי מעניין בנושא, מסביר את הבעיה: "המקרים שמתגלים הם ככל הנראה רק חוד החנית. שלא כמו פלגיאט רגיל שבו ניתן לאתר את המקור המועתק, כאן המצב שונה לחלוטין. גם כשיש חשד חזק לשימוש בבינה מלאכותית, ההוכחה כמעט בלתי אפשרית. מרצים גם חוששים מהאשמות שווא כלפי סטודנטים".
המחקר שערך סקארף וצוותו בשנה שעברה הדגים את חומרת הבעיה: הם הצליחו להגיש עבודות שנוצרו כולן על ידי AI למערכות הבדיקה של האוניברסיטה שלהם, ו-94 אחוז מהן לא זוהו כבעייתיות.
"המעבר הגורף של כל המבחנים והמטלות למתכונת פיזית אינו ריאלי", מוסיף סקארף. "מצד שני, המערכת חייבת להכיר במציאות - סטודנטים ימשיכו להשתמש בכלים אלה גם אם יתבקשו שלא, ורובם לא ייתפסו".
סקר שנערך בפברואר האחרון על ידי המכון למדיניות בהשכלה גבוהה מחזק את החששות: 88 אחוז מהסטודנטים דיווחו על שימוש כלשהו ב-AI במטלות אקדמיות.
הרשתות החברתיות מלאות בהדרכות לעקיפת המערכת. חיפוש קצר בטיקטוק מעלה עשרות סרטונים המדריכים סטודנטים כיצד להשתמש בכלים ל"האנשת" טקסטים שיצר ChatGPT, כך שיעברו את מסנני הזיהוי האוטומטיים.
ד"ר תומאס לנקסטר מאימפריאל קולג' לונדון מציין: "סטודנט מיומן שיודע לערוך נכון את התוצר של ה-AI יכול להפוך את הגילוי לכמעט בלתי אפשרי. אני מקווה שלפחות בתהליך העריכה הזה מתרחשת למידה כלשהי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו