כמה ואיך כדאי ללכת כדי לשפר את תפקוד המוח? התשובה תפתיע אתכם

מחקר חדש מגלה שאפילו תוספת קטנה של פעילות גופנית המאיצה את קצב הלב, כמו הליכה מהירה או שחייה, יכולה לשפר משמעותית את תפקוד המוח של מבוגרים.

המחקר, שפורסם בכתב העת האקדמי Age and Ageing, נערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת דרום אוסטרליה בשיתוף עם מכון המחקר AdventHealth בארה"ב. החוקרים בחנו 585 מבוגרים בני 65 עד 80 בשלושה מרכזים בארה"ב: אוניברסיטת פיטסבורג, המרכז הרפואי של אוניברסיטת קנזס ואוניברסיטת נורת'איסטרן בבוסטון.

רוב המשתתפים (70 אחוז) היו נשים, וכולם היו אנשים שהגדירו את עצמם כבעלי רמת פעילות גופנית נמוכה - כלומר, ביצעו פחות מ-20 דקות של פעילות גופנית מובנית ביום, לפחות שלוש פעמים בשבוע.

החוקרים בחנו כיצד המשתתפים מקצים את זמנם בין שינה, התנהגות יושבנית, פעילות גופנית קלה ופעילות גופנית בעצימות בינונית עד גבוהה לאורך יממה שלמה, וכיצד דפוסים אלה קשורים לביצועים קוגניטיביים. הם זיהו קשר דו-כיווני: יותר פעילות גופנית קשורה לבריאות מוח טובה יותר, ופחות פעילות קשורה לירידה בתפקוד המוחי. נמצא קשר ברור בין פעילות גופנית בעצימות בינונית-גבוהה לבין שיפור ביכולות קוגניטיביות - כולל מהירות עיבוד מידע, זיכרון עבודה ותפקוד ניהולי.

הממצא המעניין במחקר: השיפור המשמעותי ביותר נצפה אצל אנשים שלא ביצעו כלל פעילות בעצימות בינונית-גבוהה והחלו לבצע אפילו רק חמש דקות של פעילות כזו ביום. המעבר מאפס לחמש דקות הראה את השינוי הגדול ביותר בתפקודי המוח.

"במחקר זה, בחנו איך חלוקת הזמן היומיומי שלנו בין שינה, ישיבה ופעילות גופנית משפיעה על תפקודי המוח", מסבירה ד"ר מדיסון מלו מאוניברסיטת דרום אוסטרליה. "מצאנו שרמות גבוהות יותר של פעילות גופנית בעצימות בינונית עד גבוהה - פעילות שמגבירה את קצב הלב והנשימה - קשורה לתפקוד קוגניטיבי טוב יותר".

בריאות המוח והדרך שבה אנחנו בוחרים לבלות את הזמן

"פעילות גופנית בעצימות בינונית-גבוהה, כמו פעילות אירובית, קשורה לשיפור במהירות העיבוד (כמה מהר המוח חושב), בתפקוד ניהולי (היכולת לתכנן, להתמקד ולבצע ריבוי משימות), ובזיכרון עבודה (היכולת לאחסן מידע לפרקי זמן קצרים)," מוסיפה ד"ר מלו.

ד"ר אודרי קולינס, חוקרת שותפה במחקר, מסבירה כי הבנת יחסי הגומלין בין פעילויות שונות יכולה להעצים אנשים מבוגרים לבצע שינויים בריאותיים חיוביים.

"יש רק 24 שעות ביום, לכן בכל יום אנחנו מקבלים החלטות לגבי איך אנחנו מבלים את הזמן שלנו. למשל, אם אנחנו ישנים שמונה שעות, אז נותרו 16 שעות להתנהגויות ערנות כמו פעילות גופנית או התנהגות יושבנית; זו המציאות הבסיסית", אומרת ד"ר קולינס.

"התוצאות שלנו מראות כי איך שאנחנו בוחרים לבלות את הזמן שלנו לאורך היממה עשוי להיות קשור באופן דיפרנציאלי לבריאות המוח שלנו. הבנה שעלינו לתת עדיפות לפעילות גופנית, כמו פעילות גופנית שמעלה את קצב הלב שלנו, על פי הממצאים שלנו, היא המפתח".

מעניין לציין שהממצאים היו עקביים בקרב רקעים גנטיים ודמוגרפיים שונים. עם זאת, הממצאים לא התרחבו לזיכרון אפיזודי (פרטי המה, איפה ומתי של אירוע) או לתוצאות תפקוד מרחבי-חזותי (היכולת לזהות מקומות ולנווט במרחבים).

עם אחד מכל שישה אנשים בעולם שצפויים להיות בני 60 ומעלה עד 2030, החוקרים מקווים שממצאיהם יעזרו לאנשים להזדקן בצורה בריאה יותר. "במקרה זה, אנו מקווים שהידע הוא כוח: הגבירו את הפעילות הגופנית שלכם והגבירו את בריאות המוח שלכם כדי להישאר כשירים ובמצב טוב כשאתם מזדקנים", מסכמת ד"ר קולינס.