גלאי שקר, הדור הבא: במקום עינויים, במשטרה ההודית "קוראים מחשבות"

טכנולוגיה חדשנית המשמשת לזיהוי פושעים על ידי קריאת הפעילות המוחית שלהם נמצאת בשימוש נרחב על ידי רשויות האכיפה בהודו, וזאת למרות העובדה שאמינותה שנויה במחלוקת - כך עולה מתחקיר מקיף שפורסם בכתב העת המדעי Science.

כך לדוגמה, בשנת 2021, תלמידה הודית בתחילת גיל העשרה התלוננה במשטרה על אונס. לטענתה, גבר בשנות ה-20 לחייו קרא לה לכיתה ריקה בבית הספר ואנס אותה תחת איומי סכין. החשוד, סורג'אראם, הכחיש את כל ההאשמות וביקש שחרור בערבות. להוכחת חפותו, הוא ביקש לעבור שלוש בדיקות פורנזיות, ובהן הטכנולוגיה המדוברת, הממפה את התנודות החשמליות במוח - בשם BEOS, קיצור ל-Brain Electrical Oscillation Signature profiling.

במהלך הבדיקה, סורג'אראם ישב בחדר ריק כשהוא מרכיב קסדת EEG (מכשיר עם אלקטרודות המוצמדות לראש ומודדות פעילות חשמלית במוח) והקשיב לסדרת משפטים קצרים בגוף ראשון המתארים את זירת הפשע - כמו "קראתי לנערה לחדר", "סגרתי את הדלת", ו"שלפתי סכין". בזמן ההאזנה, המכשיר הקליט את הפעילות החשמלית במוחו וחיפש תבניות של אותות המעידות על "ידע התנסותי" (experiential knowledge) באירועים המתוארים. התוצאות תמכו בגרסתו: דפוסי המוח שלו הצביעו על כך שאין לו זיכרון או התנסות באירועים אלה, ולכן הוא לכאורה חף מפשע.

בהתבסס במידה רבה על בדיקת ה-BEOS ושתי בדיקות נוספות - גלאי שקר ו"נרקואנליזה" (הזרקת חומרים המכונים "סם אמת" שאמורים להפחית עכבות ולגרום לאדם לדבר בחופשיות) - השופט שחרר את סורג'אראם ממעצר.

מקרה זה הוא רק אחד מתוך לפחות 700 חקירות משטרתיות בהודו מאז ראשית שנות ה-2000, שבהן חשודים בפשעים חמורים כמו רצח, אונס וטרור עברו בדיקות BEOS. הטכנולוגיה נמצאת בשימוש למרות שמשנת 2010, בעקבות פסיקת בית המשפט העליון בהודו, תוצאות הבדיקה אינן קבילות באופן ישיר כראיה בבתי משפט.

המדע מאחורי הטכנולוגיה

טכנולוגיית ה-BEOS פותחה על ידי צ'מפאדי ראמאן מוקונדן, פסיכולוג קליני ידוע בהודו, בהמשך לטכנולוגיה אמריקנית דומה בשם "טביעת אצבע מוחית" (Brain Fingerprinting). בניגוד לגלאי שקר מסורתיים המודדים תגובות פיזיולוגיות כמו דופק ולחץ דם, BEOS מתמקדת ישירות בפעילות המוח.

הטכנולוגיה מבוססת על התיאוריה שהרגשות והתחושות הפיזיות הקשורות לחוויה משאירות חותם (Signature) במוח, מסבירה ל-Science פריאנקה קאקר, חוקרת מדעי התנהגות פורנזיים באוניברסיטה הלאומית למדעים פורנזיים (NFSU) בהודו. שחזור חוויה כרוך בהפעלה מחדש של אותם חותמים - ושל אזורי המוח האחראים לקידוד שלהם. לטענת מוקונדן, מערכת ה-BEOS יכולה להעריך אם לאדם יש ניסיון אישי באירוע מסוים על ידי מעקב אחר שינויים באזורים אלה.

"המדענים הפורנזיים מסתכלים על רצף של תגובות. אם יש תגובה המעידה על 'ידע התנסותי' למשפט כמו 'לקחתי סכין', זה כמובן לא יכול להתפרש כאילו אותו אדם רצח", מסבירה לכתב העת דיפטי פורניק, מדענית פורנזית שערכה מאות בדיקות BEOS במהלך שני העשורים האחרונים. "צריך להסתכל על הרצף".

תומכי הטכנולוגיה טוענים שהיא מדויקת כמעט לחלוטין. "זה מאוד מועיל", אומרת אשה סריבסטבה, דיקנית ה-NFSU בהודו, שמעידה כי ביצעה בעצמה בדיקות BEOS על אלפי חשודים. היא רואה בכך דרך אובייקטיבית והומנית יותר להשיג מידע מאשר עינויים, נוהג שהמשטרה ההודית ידועה בו. "אנחנו במשימה להפוך את המשטרה לידידותית יותר", אמרה.

אולם מדענים רבים מטילים ספק במהימנות הטכנולוגיה. "בהחלט לא הייתי תומך בשימוש בזה במקרה אמיתי", אומר ל-Science נאראיאנן סריניבאסן, מדען קוגניטיבי במכון הטכנולוגי ההודי בקאנפור. לטענתו, המחקרים המעטים שנערכו על BEOS לא עומדים בסטנדרטים מדעיים מקובלים. אנתוני וגנר, פסיכולוג מאוניברסיטת סטנפורד בארה"ב, מוסיף כי זיכרונותינו גמישים מאוד, והמדע הנוכחי מתקשה להבחין בין זיכרונות אמיתיים, מדומיינים או שקריים ברמת הסמנים הנוירולוגיים.

למרות הספקנות המדעית, השימוש ב-BEOS בהודו אינו מראה סימני האטה. מערכת המשפט ההודית ממשיכה להסתמך על הטכנולוגיה, ובמקביל זו מתחילה להתפשט מחוץ לגבולות הודו. מדענים פורנזיים מאוניברסיטת NFSU קידמו את הטכנולוגיה בהרצאות ואימונים בפני גורמי אכיפה רשמיים במדינות כמו גיאנה, בנגלדש, רואנדה וטנזניה. ארגונים מחו"ל כבר רכשו ציוד הקשור ל-BEOS, בהם חברת אבטחה פרטית בסינגפור.

"הסיכונים גבוהים מאוד", מזהיר פרופ' אואן ג'ונס מאוניברסיטת ואנדרבילט בארה"ב. "גילוי אמין מפעילות מוחית עשוי לשנות את מערכת הצדק בצורה חיובית, אבל קבלת ראיות בלתי אמינות הנושאות מראית עין של מדע תשיג את ההפך".