בעוד ארגונים רבים מקדמים בברכה את הטמעת הבינה המלאכותית (AI) במקומות העבודה, מחקר חדש מצביע על בעיה מטרידה: עובדים שמשתמשים בכלים כמו ChatGPT, Claude או Gemini עלולים לסבול מפגיעה במוניטין המקצועי שלהם ולהיתפס כפחות מוכשרים.
המחקר, שפורסם אתמול (חמישי) בכתב העת היוקרתי PNAS, נערך על ידי צוות חוקרים מבית הספר למנהל עסקים פוקווה באוניברסיטת דיוק שבארה"ב. החוקרים ג'סיקה רייף, ריצ'רד לאריק וג'ק סול ביצעו סדרה של ארבעה ניסויים בהשתתפות יותר מ-4,400 נבדקים, במטרה לבחון כיצד נתפסים עובדים שנעזרים בכלי בינה מלאכותית.
התוצאות מצביעות על מגמה מדאיגה: עובדים המשתמשים בכלי AI נתפסים על ידי עמיתיהם וממוניהם כעצלנים יותר, פחות חרוצים, פחות מוכשרים, פחות עצמאיים ופגיעים יותר לפיטורים.
"הממצאים שלנו חושפים דילמה אמיתית עבור עובדים השוקלים לאמץ כלי בינה מלאכותית: למרות שהטכנולוגיה יכולה לשפר את הפרודוקטיביות, השימוש בה כרוך במחיר חברתי", כתבו החוקרים.
משפיע על החלטות עסקיות
מה שהופך את התופעה למדאיגה במיוחד הוא העובדה שהסטיגמה משפיעה על החלטות עסקיות ממשיות. באחד הניסויים, החוקרים ביצעו סימולציה של תהליך גיוס והראו כי מנהלים שאינם משתמשים בבינה מלאכותית נוטים פחות להעסיק מועמדים שמשתמשים בכלים כאלה באופן קבוע.
לעומת זאת, מנהלים שהם עצמם משתמשים תכופים בכלי AI נטו להעדיף מועמדים שמשתמשים בטכנולוגיה. ממצא זה מרמז על פיצול בתרבות הארגונית בהקשר של אימוץ טכנולוגיות חדשות.
בניסוי נוסף שביצעו החוקרים, המשתתפים התבקשו לדמיין שימוש בכלי AI או בכלי טכנולוגי קונבנציונלי במקום העבודה. התוצאות הראו שאלו שדמיינו שימוש בכלי בינה מלאכותית דיווחו על נכונות פחותה לחשוף את השימוש בפני עמיתים ומנהלים, מחשש לשיפוט שלילי.
ממצאים אלו מצטרפים לתופעה המכונה "סייבורגים סודיים" - עובדים שמשתמשים בבינה מלאכותית מבלי לדווח על כך למנהליהם. פרופ' איתן מוליק מאוניברסיטת וורטון, שאינו קשור למחקר הנוכחי, טבע מונח זה בשנה שעברה כשציין כי עובדים רבים פונים לשימוש חשאי בבינה מלאכותית בשל חשש מהסטיגמה או בשל מדיניות ארגונית האוסרת על שימוש ב-AI.
המחקר מציע שניתן להפחית את הסטיגמה השלילית כאשר השימוש בבינה מלאכותית הוא גלוי, ברור ומועיל למשימה הספציפית.
החוקרים מציינים גם שדאגות דומות ליוו טכנולוגיות חדשות לאורך ההיסטוריה - מימי אפלטון שהטיל ספק האם הכתיבה תפגע בחוכמה, ועד לדיונים מודרניים על שימוש במחשבונים בחינוך.
בהקשר הישראלי, שוק העבודה המקומי מאמץ במהירות טכנולוגיות בינה מלאכותית, אך טרם נערך מחקר דומה על הסטיגמות החברתיות המלוות את התהליך.
אגב, הפורום הכלכלי העולמי חוזה שעד 2030, הבינה המלאכותית תיצור 170 מיליון משרות חדשות ברחבי העולם, תוך כדי ביטול של 92 מיליון משרות קיימות - תוספת נטו של 78 מיליון משרות.
