מנכ”ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה, הצהיר לאחרונה ש־30 אחוז מהקוד בחברה כבר נכתב על ידי בינה מלאכותית. לא מדובר בעוד הצהרה טכנולוגית שגרתית, גם אם לחלקנו כבר נראה שכן - זו עוד אחת מרעידות המשנה שהחלו עם תחילת התזוזות הטקטוניות כאשר ה־LLMs (מודלי השפה הגדולים) התחילו לכתוב עבורנו קוד.
התחזיות של קווין סקוט, מנהל הטכנולוגיה הראשי של מיקרוסופט, שלפיהן עד שנת 2030 כמעט כל הקוד ייווצר בסיוע AI, רק מחזקות את התחושה: אנחנו כבר עמוק בתוך מהפכה, לא בעתיד - עכשיו.
כמנהל פיתוח ב-Zenity, אני חווה את השינויים האלה מקרוב. כל כמה חודשים יוצא דור חדש של מודלים שמביא קפיצת מדרגה באיכות, במהירות וביכולת לחולל תוצרים כמעט שלמים "בעצמו". כיום, כבר אפשר לראות תהליכי פיתוח שלמים: מאפיון הפיצ’ר, דרך יצירת טיקט ועד קוד מלא עם טסטים – המתבצעים באמצעות בינה מלאכותית תוך דקות.
החיבור בין סביבת הפיתוח למנועי החלטה מבוססי הקשר (MCP) הופך את התהליך לאוטונומי כמעט לחלוטין. מה שפעם נראה כמו מדע בדיוני, הוא כעת שגרת העבודה. מי בכלל העלה על דעתו מציאות כזו לפני חמש שנים?
אבל בתוך ההתרגשות, חיוני גם לשמור על ערנות. רק לאחרונה הדגמנו בכנסי RSA ו־BlackHat כיצד סוכני AI עלולים לתפקד כסוכנים עוינים לכל דבר - לאסוף מידע רגיש מהמערכת ומהמשתמשים ולהעבירו לגורם זר. זהו איום ממשי על פרטיות, אבטחת מידע, שלמות המוצר ולעתים על יציבותה של החברה כולה.
יש בעיות מהותיות נוספות שמחייבות התייחסות: המודלים לעיתים "ממציאים" עובדות או קטעי קוד שאינם מבוססים על כל מקור אמין, מה שמוכר כ"הזיות". הקוד שמופק עלול להיות מסורבל, קשה לקריאה ולתחזוקה, כזה שכלל לא ברור ״למה התכוון המשורר״.
בנוסף, המודלים לרוב חסרים את ההבנה של ההקשר העסקי - כלומר, הם יודעים מה נדרש לבצע, אך לא מבינים לעומק למה זה חשוב, מה שעלול להוביל לפתרונות שטחיים או שגויים.
השימוש המוגזם באוטומציה גם שוחק את ההון האנושי. כשמפתחים ומנהלי מוצר מסתמכים יתר על המידה על AI, הם עלולים לאבד את הסקרנות, את החשיבה הביקורתית, ואת היכולת לנתח בעיות לעומקן ולהציע פתרונות יצירתיים באמת.
אז האם הבינה המלאכותית תחליף אותנו? לדעתי הבינה המלאכותית לא תחליף את המפתחים הטובים או את מנהלי המוצר היצירתיים, אך היא כן תשנה את אופי תפקידם. העתיד שלנו טמון בפיקוח, איפיון, בהכוונה, בעיצוב מערכות ובהבאת ההקשר העסקי והאנושי - ולאו דווקא בהקלדת שורת הקוד או כתיבת ה-user story ב-PRD.
היצירתיות, החזון, החשיבה האינטגרטיבית וההבנה של תהליכים בין־אישיים וארגוניים – אלו מקומות שבהם ל-AI עדיין אין מענה אמיתי ומלא.
המהפכה כאן, ואין ממנה חזרה. אבל תפקידה של ההובלה האנושית חשוב מתמיד. עלינו לאמץ את הבינה המלאכותית, אבל לא בעיניים עצומות. רק כך נוודא שהיא תשרת אותנו, ולא להפך.
אז איך ממשיכים מכאן?
משלבים בקרות. חשוב להגדיר מנגנוני בקרה על תוצרים שנכתבים על ידי AI: סקירות קוד אנושיות, בדיקות עומק והתראות לאירועים חריגים.
משקיעים בהקשר ובהנחיות. יוצרים הקשר מפורט והוראות ברורות, משלבים את ה-AI בתוך תהליך קיים שכולל הבנה של היעדים העסקיים, ובטח לא במקום השיקול האנושי.
הכותב הוא Software Engineering Manager בחברת Zenity
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו