על פי דיווח ב"ניו יורק טיימס", בפיצוץ העז בנמל שהיד רג'אי באיראן אתמול (שבת) התלקח משלוח גדול של נתרן פרכלורט, מרכיב עיקרי בדלק מוצק של טילים. פרכלורט היא סוג של תרכובת מליחה, המכילה כלור וארבע אטומי חמצן. פרכלורטים, כמו נתרן פרכלורט, אמוניום פרכלורט ומגנזיום פרכלורט, משמשים בתעשיות שונות כמו חקלאות, פארמה, תעשייה - וגם ביישומים צבאים כמו חומרי נפץ ודלק טילים.
דלק טילים כולל חומר דליק וחומר מחמצן. בערה זקוקה תמיד לחמצן, אך בהנעת טילים לא די בחמצן המצוי באוויר - ותפקידו של החומר המחמצן הוא להעצים את הבערה ולשמרה לאורך זמן. נתרן פרכלורט נחשב ל"מחמצן חזק", מאחר שבמולקולה שלו יש ארבעה אטומי חמצן – כלומר, ריכוז גבוה של חמצן. חמצן זה משתחרר בתוך הדלק כאשר הדלק בוער, ולמעשה "שופך שמן על המדורה".
הבערה מתרחשת בתא הדקל במנוע. בחום הגבוה נפלטים גזים דחוסים המנסים להתפשט ולהשתחרר דרך פתח צר. בעקבות כך, נוצרת תנועה חזקה בכיוון ההפוך, ש"דוחפת" את הטיל קדימה, ממש כפי שבלון נע קדימה בזמן שהאוויר מנסה להשתחרר באחת מפתחו האחורי.
בדלק טילים, החומר המחמצן מהווה בדרך כלל 80%-70% ממשקל הדלק. החומר המחמצן הנפוץ ביותר בדלק טילים הוא אמוניום פכלורט. חומר זה זול יותר, קל יותר ויעיל יותר, אך מרבית היצרניות המובילות של חומר זה פועלות במדינות מערביות, שאינן סוחרות עם איראן (ואכן, באחד הדיווחים על הפיצוץ באיראן נטען שמדובר במשלוח שהגיע מסין). נתרן פרכלורט הוא חומר כבד יותר, פחות יעיל, יקר יותר ואפילו עשוי לפגוע בתפקוד המנוע בשל היווצרות של שאריות נתרן מוצקות. משום כך, נתרן פרכלורט משמש יותר בחומרי נפץ, מטעני חבלה ואפילו בזיקוקי דינור אזרחיים, כאשר אין צורך לשמר בערה לאורך זמן, אלא רק לייצר פיצוץ עוצמתי.
תהיה אשר תהיה הסיבה לפיצוץ שהחריד את איראן, פיצוץ של מאגר גדול של נתרן פרכלורט הוא אירוע מסוכן מאוד, בשל העובדה כי זהו חומר שמעצים את עוצמת הפיצוץ ועשוי להביא לדליקה של חומרים דליקים נוספים באזור (מה שעשוי להסביר את הפיצוצים המשניים בנמל). כמו כן, בעת הפיצוץ נפלטים גזים רעילים כמו גזי כלור, תחמוצות חנקן ופחמן חד-חמצני ושאריות נתרן, שרעילים לאדם ויוצרים זיהום סביבתי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו