מחקר שפורסם בכתב העת Antiquity מגלה כי צדפי ים ששימשו כחצוצרות היו יעילים מאוד לתקשורת למרחקים ארוכים בין קהילות פרהיסטוריות, אפילו בתנאי ראות לקויה.
בנובמבר 2024, החצוצרן המקצועי והארכיאולוג מיקל לופז גרסיה מאוניברסיטת ברצלונה הרים צדף עתיק במעבדת שימור, הצמיד את שפתיו לקצה החתוך והפיק צליל חזק ויציב. "הם מפיקים צליל דומה מאוד לכלי נשיפה מודרניים כמו החצוצרה והטרומבון; הצדפים הם אבותיהם הקדומים ביותר", הוא אמר.
במסגרת פרויקט המחקר זוהו 12 חצוצרות צדפים מהתקופה הניאוליתית ביישובים ובמכרות בקטלוניה. תיארוך פחמן ושימוש בעדויות מהסביבה אפשרו לתארך את הקונכיות לתקופה של בין סוף האלף החמישי לתחילת האלף הרביעי לפנה"ס - בערך לפני 6,000 שנה. לפי תארוך זה מדובר, ככל הנראה, בכלי הנשיפה הקדומים ביותר באירופה.
ארכיאולוגים מאוניברסיטת ברצלונה מצאו את הקונכיות בבורות אשפה, קברים, ובאופן בולט ביותר במכרות נטושים של קאן טינטורר ליד גאבה.
לופז גרסיה ומרגריטה דיאז-אנדרו, שותפתו לכתיבת המחקר, ניגנו בשמונה מהקונכיות המשומרות ביותר. בדיקות אקוסטיות הראו שכל קונכייה פולטת צלילים בעוצמה גבוהה המזכירים קרן צרפתית, וניתן לשמוע אותם למרחקים ארוכים.
תנועות שפתיים שונות ומיקום היד בפתח הקונכייה הורידו את גובה הצליל או שינו את גוון הצליל, טכניקה שהחצוצרן השווה לשימוש במנחת מודרנית. הקלטות של אלתורים קצרים אישרו כי הקונכיות יכלו להפיק מלודיות באמצעות שינוי גובה הצליל. "לא ניתן לשלול את האפשרות שקונכיות אלה שימשו גם ככלי נגינה למטרות הבעה", אמר לופז גרסיה, לפי Antiquity.
כל 12 הקונכיות היו שייכות ל-Charonia lampas, חילזון ים הנמצא כיום בסכנת הכחדה. ברובן היו סימני תולעים, חורים מספוגים וסימנים ביולוגיים אחרים, המעידים כי הן נאספו לאחר מותן הטבעי ולא נלקחו למאכל. בכל הדגימות הוסר בכוונה הקצה העליון, שינוי המעיד על השימוש בהן כחצוצרות. "הסימנים המבניים - במיוחד הסרת הקצה - מאפשרים לשקול את השימוש בהם ככלי נגינה", אמר דיאז-אנדרו, לפי דיווח ב-Marca.
הממצאים התגלו באזורים שנחשבו לכאלו שהיתה בהם אוכלוסייה צפופה בתקופת הניאולית. שש קונכיות הגיעו ממכרות קאן טינטורר, שם הופקו חומרים לייצור חרוזים שנסחרו ברחבי הים התיכון המערבי.
החוקרים העלו את ההשערה שהקונכיות היו יעילות לתקשורת למרחקים ארוכים במנהרות עם ראות נמוכה, ואפשרו לכורים לאותת זה לזה או ליצור קשר עם יישובים מעל הקרקע. מחוץ למכרות, ייתכן ששימשו לחיבור בין כפרים חקלאיים, לתיאום רעיית צאן או לכינוס קהילות.
בניסויים נמדדו רמות צליל חזקות מספיק כדי לשמש כאזעקות אזהרה, אך היכולת לשנות את גובה הצליל מרמזת על תפקיד אסתטי. "על ידי ביצוע פעולות שונות, אנו יכולים לעצב את צליל הקונכיות והתווים", אמר לופז גרסיה.
הדגימה השלמה היחידה הגיעה מבור בקאל פר פסטור בו היו גם כלי חרס ועצמות בעלי חיים, מה שמרמז על הטמנה טקסית. חצוצרות הצדף נעלמו מהתיעוד הארכיאולוגי האיברי לאחר התקופה הניאוליתית ולא הופיעו שוב עד לתקופת הברזל, עדות לטכנולוגיה שפרחה לזמן קצר ואז נותרה רדומה במשך אלפי שנים. "מבחינתי, זה אישי. כילד באלמריה, אבי השתמש בקונכיה כדי להזהיר את השכנים מפני שיטפונות מתקרבים", נזכר לופז גרסיה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו