מדענים חשפו את זהותו האמיתית של קרוב משפחה קדום של האדם שכונה "איש הדרקון" באמצעות ניתוח DNA מתקדם. הגולגולת הכמעט שלמה בת 146 אלף שנה, שהתגלתה ליד חרבין בצפון-מזרח סין, זוהתה כשייכת לדניסובים, קבוצה מסתורית של בני אדם ארכאיים הקרובים לניאנדרטלים.
בשני מחקרים שפורסמו לאחרונה בכתבי העת Science ו-Cell, חוקרים הציגו ראיות מולקולריות המאשרות כי הגולגולת מחרבין מייצגת מאובן דניסובי מובהק. חלבונים עתיקים שהופקו מהגולגולת מציגים מבנה מולקולרי המקשר אותה לדוגמאות קודמות של שרידי דניסובים.
מאובן חרבין סווג תחילה כמין חדש, הומו לונגי, או איש הדרקון, בשל השילוב הייחודי של מאפייניו. הגולגולת מתאפיינת בתיבת מוח ארוכה ונמוכה, גבה עבה, אף רחב וארובות עיניים גדולות. הגולגולת ארוכה ופחות כיפתית מזו של בני אדם מודרניים, ויש לה טוחנות גדולות הדומות לאלה של מינים קדומים יותר כמו הומו ארקטוס או הומו היידלברגנסיס.
מדענים שחזרו DNA מיטוכונדריאלי מאבנית שיניים על אחת הטוחנות של גולגולת חרבין, שתאם את הגנום הדניסובי הידוע. החוקרים גם חילצו חלבונים עתיקים מעצם הפטרוס באוזן הפנימית של הגולגולת. הם מצאו קשר לדניסובים הקדומים, תוך התאמה לדניסובים בשלושה חלבונים ספציפיים.
"המחקרים החדשים הופכים את זה ליותר ויותר סביר שהגולגולת של חרבין הוא המאובן השלם ביותר של דניסובי שנמצא עד כה", אמר כריס סטרינגר, פלאואנתרופולוג במוזיאון הטבע בלונדון, על פי Live Science.
עד עכשיו, הדניסובים היו ידועים רק משיניים, שבר גולגולת, חלקי לסת, ומספר חלקי גוף אחרים, כשמראה פניהם נותר לא ידוע.
סיפורה של גולגולת חרבין מרתק כמו המאובן עצמו. ב-1933, פועל סיני שעבד בעיר חרבין במהלך הכיבוש היפני גילה את הגולגולת בזמן בניית גשר מעל נהר סונגהואה. כדי למנוע את נפילתה לידי כוחות הכיבוש, הוא החביא אותה בבאר, שם נשארה ללא הפרעה במשך 85 שנים. רק ב-2018, לפני מותו, הוא חשף את מיקומה בפני משפחתו, שתרמה את הגולגולת לאוניברסיטת חביי GEO.
זיהוי גולגולת חרבין כאדם דניסובי מחייב מומחים לשקול מחדש את מה שחשבו שידעו על התפתחות האדם באסיה, במיוחד במהלך תקופת הפלייסטוקן התיכון, לפני כ-789 אלף עד 126 אלף שנה. במהלך תקופה זו, אירואסיה הייתה ביתם של לפחות שלושה הומינינים - בני אדם מודרניים, ניאנדרטלים ודניסובים - שהתרבו ביניהם לעתים קרובות.
הדניסובים היו קבוצה נכחדת של בני אדם ארכאיים שנקראו על שם מערת דניסובה בסיביר, שם הם התגלו לראשונה באמצעות ניתוח DNA ב-2010. עד עכשיו, קבוצת הדניסובים הייתה ידועה בעיקר מה-DNA שלהם ומקומץ מאובנים, שהיו ברובם שברים שלא חשפו הרבה על מראם.
"במשך 15 שנה, מדענים התמודדו עם תעלומה יסודית לגבי הדניסובים: הם תהו כיצד נראו הדניסובים. הודות לגולגולת חרבין השמורה היטב, אנחנו סוף סוף יודעים כיצד נראו הדניסובים המסתוריים", כתבו החוקרים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו