"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"ברוך אתה בבואך": מנזר בן 1,500 שנים נחשף ליד קרית גת

מנזר עם רצפת פסיפס צבעונית וכתובת ביוונית, גת משוכללת ומבנים נוספים, התגלו בחפירה של רשות העתיקות • "זהו האתר הגדול והמשמעותי ביותר שנחשף באזור מהתקופות הרומית והביזנטית"

,עודכן
0השמעה
מעיין מרגוליס ושירה ליפשיץ מרשות העתיקות מנקים את הפסיפס. צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

"בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ" (דברים כח: ו). כך נכתב על רצפת מנזר צבעונית בת כ-1,500 שנה, שנחשפה בחפירה גדולהשמנהלת רשות העתיקות עבור רשות מקרקעי ישראל. זאת, במסגרת עבודות הפיתוח להקמת שכונת כרמי גת צפון, שם מתוכננות להיבנות כ-5,600 יחידות דיור.

צלמית (פסלון) סוס דוהר מהתקופה הביזנטית אשר שימשה כצעצוע,צילום: שירה ליפשיץ, רשות העתיקות

בחפירה נחשפו שרידים של לפחות עשרה מבנים, בהם המנזר, גת ומבנה מחסנים גדול. המנזר מתוארך לתקופה הביזנטית (מאות 6-5 לסה"נ) והוא חלק מאתר קדום, שהתקיים עוד בתקופה הרומית במשך כ-600 שנים. הממצאים שנחשפו במנזר ובסביבתו כוללים כמות גדולה של כלים מיובאים, מטבעות, פריטי שיש, כלי זכוכית וכלי מתכת, המעידים על יישוב עשיר ומשמעותי שפעל במקום.

ברצפת הפסיפס של המנזר שולבו צלבים, אריות, יונים, אמפורה, פרחים ודגמים גיאומטריים. במרכזו הוצב הפסוק ביוונית עתיקה. בדגמים הגיאומטריים שבפסיפס שולבו אבני פסיפס קטנות מאוד, במטרה להבליט את עיטורי צורות הצלב. מומחי מנהל השימור של רשות העתיקות יעתיקו את רצפת הפסיפס לשטח פתוח בעיר, על מנת שזו תוצג לציבור.

בנוסף למנזר, נחשפה גם גת משוכללת להכנת יין, שנבנתה ותוקנה כמה פעמים. בפסיפס המרצף את תאי התסיסה ואת בור האיגום, שולבו אבנים בצבעי לבן וכחול. על גבי הטיח של בורות האיגום, ניתן לראות שרידי צבע אדום. רצפתו של בור האיגום הצפוני בנוי לוחות שיש, שעל חלקן ניתן לראות אותיות יווניות ששימשו כסימנים לבוני הגת. כל אלה מעידים כי בבניית ופיתוח גת זו הושקעו זמן, כסף ומאמצים רבים.

הפסיפס ששימש כרצפת המנזר,צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

לדברי שירה ליפשיץ ומעיין מרגוליס, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, "היישוב הקדום ממוקם על ציר דרכים מרכזי, המקשר בין ההר למישור החוף, וככל הנראה שירת את היישובים הקטנים יותר באזור, כמו גם את עוברי הדרך שעברו בו. זהו האתר הגדול והמשמעותי ביותר שנחשף באזור מהתקופות הרומית והביזנטית. הממצאים מעידים על רצף יישובי, החל מהתקופה הרומית הקדומה (המאה ה-1 לספירה) ועד לסוף התקופה הביזנטית (סוף המאה ה-6 לספירה).

"בתקופה הביזנטית, ניתן לראות התרחבות משמעותית של היישוב, אשר כללה את בניית המנזר והגת. בנוסף, יש במקום עדויות רבות לייצורכלי חרס מקומי, כמו פסולת בית יוצר, בורות אשפה, כלים מעוותים, ואף מספר כלים הייחודיים לאתר זה".

בחפירה התגלו נרות חרס רבים מהתקופות הרומית והביזנטית,צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

ינקי קוינט, מנהל רשות מקרקעי ישראל: "חשיפת המנזר במהלך עבודות הפיתוח להקמת שכונה חדשה מדגישים את הקשר בין העבר לעתיד ובין שימור לפיתוח. רשות מקרקעי ישראל משקיעה עשרות מליונים בשנה בחפירות הצלה בפרויקטים שונים ברחבי הארץ שנועדו לחשוף ולתעד את ההיסטוריה והארכיאולוגיה העשירה שמתחת לשכונות העתיד".

מחסן ולידו טאבון מהתקופה הביזנטית.,צילום: שירה ליפשיץ, רשות העתיקות
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר