נשמרה מאז תקופת בית שני: נחשפת מחצבת הענק בירושלים

מחצבת הענק מסוף תקופת ימי הבית השני נחשפה בהר חוצבים שבירושלים. המחצבה נחשבת לאחת מהגדולות ומהידועות. החפירה של רשות העתיקות חושפת טפח מתולדותיה של ירושלים בתקופת הזוהר שלה, זמן קצר לפני שנחרבה בידי הרומאים בשנת 70 לפני הספירה.

במחצבה התגלו כלי אבן אשר לפי ההלכה, לא טומאו, ומאפיינים את האוכלוסייה היהודית. הכלים יוצגו לקהל בקריה הלאומית לארכיאולוגיה של ארץ ישראל בירושלים, שנפתחה לביקורי ציבור בקיץ. מחצבת ענק, אחת מהגדולות והידועות בירושלים, שמתוארכת לתקופת סוף ימי הבית השני, הולכת ונחשפת בשבועות האחרונים בחפירה שמנהלת רשות העתיקות באזור התעשייה הר חוצבים שבירושלים, במימון חברת ויתניה. האזור הנחפר משתרע על שטח של כ-3,500 מ"ר, ובמהלך החפירה חשפו הארכיאולוגים עשרות אבני בנייה בגדלים שונים, וכן תעלות חציבה וניתוק, המעידות על גודלם של גושי הסלע שנחצבו במקום.

"מרבית אבני הבנייה שנחצבו מכאן היו לוחות סלע עצומים, שהגיעו לאורך של כ-2.5 מטרים, לרוחב של כ-1.2 מטרים ולעובי של כ-40 ס"מ", אומרים מיכאל טשרנין ולרה שילוב, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות. "משקלו של כל גוש חצוב כזה עמד על כ-2.5 טון. גודלן המרשים של האבנים שנחצבו מכאן במחצבה עשוי להעיד על כך שהן נועדו לשמש כאבני בנייה באחד ממפעלי הבנייה הממלכתיים הרבים שהתבצעו בירושלים של סוף ימי הבית השני, החל מימיו של המלך הורדוס הגדול (שמלך בין השנים 4-37 לפנה"ס)".

לפי מקורות היסטוריים, מפעלי הבנייה של הורדוס בירושלים כללו, בראש ובראשונה, את הרחבת שטח הר הבית ובית המקדש. נוסף על כך, בימי שלטונו ברחבי העיר נבנו שורה של מבני ציבור מרשימים - ארמונות וביצורים, שדרשו כמות עצומה של אבני בנייה איכותיות. מפעלי בנייה מונומנטליים נמשכו בעיר גם בימי יורשיו של הורדוס: החשוב מבין הפרויקטים האלה היה הקמת "החומה השלישית" של העיר על ידי נכדו של הורדוס – המלך אגריפס הראשון (שמלך בין השנים 37 – 44 לפני הספירה). עוד נכתב: "ניתן לשער בזהירות, שלפחות חלק מאבני הבנייה שנחצבו מכאן נועדו לשמש כלוחות ריצוף בשביל רחובות ירושלים של אותה התקופה", אומרים טשרנין ושילוב.

"בחפירה אחרת של רשות העתיקות, שמתנהלת בשנים האחרונות בעיר דוד, הארכיאולוגים גילו רחוב מרוצף (הרחוב המדורג - "דרך עולי הרגל") המתוארך אף הוא לסוף ימי הבית השני. התברר שאבני הריצוף של הרחוב זהות בגודלן, בעוביין ובהרכבן הגיאולוגי, ללוחות האבן שהונפקו במחצבה הנחשפת עתה בהר חוצבים״. באחת מפינות המחצבה, הופתעו הארכיאולוגים לגלות כלי אבן תמים (שלם).

הכלי, שנחבא בפינה במשך אלפיים שנים, התגלה כמעט במקרה על ידי הארכיאולוג אלכס פצ'ורו. "מדובר בכלי טהרה מאבן מסוג ששימש את היישוב היהודי בימי הבית השני", אומרת לרה שילב. "ייתכן שהוא עוצב במקום, בשטח המחצבה, או שהוא הובא במיוחד לאתר כדי לשמש את החוצבים". החפירה הנוכחית חושפת היבט נוסף מתולדותיה של ירושלים בתקופת הזוהר שלה זמן קצר לפני חורבנה בידי הרומאים בשנת 70 לפני הספירה.

ד"ר עמית ראם, ארכיאולוג מרחב ירושלים ברשות העתיקות: "אנחנו פועלים ללא לאות, יחד עם היזם, כדי להציג את המחצבה ולשלב אותה במתחם המסחרי המתוכנן לקום כאן. כך, הציבור כולו יוכל להתרשם מהמפעל האדיר הזה של חציבת האבנים לירושלים של ימי הבית השני".

אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות, הוסיף: ״חשיפת המחצבה העצומה, רגע לפני תשעת הימים ותשעה באב, סמלית ומרגשת מאוד. כלי האבן המיוחדים שהתגלו כאן, יוצגו למשפחות בקריה הלאומית לארכיאולוגיה ע"ש ג'יי וג'יני שוטנשטיין בירושלים, שפתוחה הקיץ לראשונה לקהל. אני מזמין את כולם לסיורים שלנו, ולפגוש פיסת עבר שממש עכשיו יצאה משטח".