"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הפדיחה של רשות העתיקות: "החרס הנדיר" בן ה-2,500 שנה - כתובת שנחרטה בטיול בי"ס

לאחר שיצאה בהודעה לתקשורת על כתובת נדירה של דריווש, אבי אחשוורוש, רשות העתיקות מכריזה כי הממצא "אינו אותנטי" • מדריכת תלמידים הנחשבת למומחית כתיבה קדומה חרטה את הכתובת על כלי חרס לפני מספר חודשים • הרשות: "מבחינה אתית-מדעית, האירוע חמור מאוד"

,עודכן
0השמעה
כתובת דריווש, צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות

לפני מספר ימים נשלחה (כנראה לכל כלי התקשורת המרכזיים בארץ) ידיעה מטעם רשות העתיקות על ממצא חרס נדיר בן 2500 שנה שנתגלה בתל לכיש - שעליו כתובת "חשובה ונדירה הנושאת את שמו של המלך הפרסי דריווש הראשון - אביו של אחשוורוש המוכר לנו ממגילת אסתר". כך לשון ההודעה.

כעת מסתבר כי מדובר באחת מהטעויות היותר מביכות של רשות העתיקות, שכן הממצא אינו נדיר ולמעשה מתוארך לחודש אוגוסט 2022, אז טיילה במקום - הגן הלאומי תל לכיש - קבוצת תלמידים. במסגרת טיול בית הספר שנערך במקום ביקשה המדריכה - חוקרת מומחית לכתיבה קדומה - להדגים לתלמידים כיצד נראית כתובת ארמית ישנה וחרטה את השם "דריווש" על חתיכת חרס שמצאה במקום.

הממצא הנדיר שלא היה מעולם. הכתובת שהפילה את רשות העתיקות בפח,צילום: שי הלוי, רשות העתיקות

בהודעת הבהרה ששלחה רשות העתיקות נכתב: "רשות העתיקות מודיעה כי החרס הקדום שנמצא על ידי מטיילים בתל לכיש, הנושא את הכיתוב 'דריווש שנת 24', אינו אותנטי. חוקרת מומחית לכתיבה קדומה, השאירה בתל לכיש את החרס בניגוד לאתיקה, דבר שיצר הטעיה. רשות העתיקות תרענן את הנהלים בקרב כל משלחות החפירה הזרות שפועלות בארץ".

ברשות מסבירים כי בעקבות הפרסום בכלי התקשורת, פנתה אתמול (חמישי) אל הרשות חוקרת מחו"ל, שהשתתפה באוגוסט האחרון בחפירות משלחת זרה בתל לכיש. חוקרת זו היא אחת מהבודדות בעולם המתמחות בתעתיקים של השפה הארמית הקדומה. החוקרת התוודתה כי הדגימה לקבוצת תלמידים את חריטת הכתובת על חרס קדום, ולאחר מכן השאירה את הממצא בתל, דבר שבדיעבד יצר הטעיה. החוקרת תושאלה, ולדבריה, לא הייתה לה כל כוונת זדון.

רשות התעתיקות בתל לכיש. מצטערים, "לא אותנטי",צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות

"רשות העתיקות לוקחת אחריות על האירוע", אומר פרופ' גדעון אבני, המדען הראשי של הרשות. "החרס נחקר על ידי ד"ר חגי משגב, מומחה בעל שם עולמי לכתב ארמי קדום, ועל ידי הארכיאולוג סער גנור, החוקר את תל לכיש, אבל מסתבר שנתקלנו ב'כתובת שהתחפשה'. בתור ארגון שהאמת המדעית היא נר לרגליו, אנחנו מחויבים בתיקון הטעות בפני הציבור. מבחינה אתית-מדעית, האירוע חמור מאוד. השארת הכתובת החרוטה באתר הייתה רשלנית, והדבר הוביל להטעיית החוקרים ולשיבוש האמת המדעית".

לדברי אבני, "אפשר לספור על יד אחת אירועים מסוג זה שקרו במחקר הארכיאולוגי. האירוע ממחיש את הסכנה שקיימת בהוספת כתב מודרני על גבי חפצים עתיקים - נושא שמעסיק את הקהילה המדעית מזה שנים רבות. במקביל לבדיקה הפליאוגרפית בידי מומחה עתיר ניסיון, החפץ נבדק במעבדות ונמצא כחרס עתיק. הדבר מוכיח פעם נוספת שרק חפץ שמתגלה בחפירה מסודרת ויוצא מהאדמה לעיניי הארכיאולוגים, הוא 100% אמיתי. כל חפץ אחר שמתגלה מעלה סימני שאלה״.

אבני מציין כאמור, כי רק חרס שנתגלה בחפירה רשמית ויוצא אל מול עיני הארכיאולוגים הוא אמיתי. אבל לא די בכך כדי לסכם את הפרשה. תקרית "הממצא הנדיר" היא תיק בוחן מצוין עבור הרשות. המהירות שבה כתובת שנחרטה לפני מספר חודשים הפכה ל"ממצא בן 2500" שנה מעלה תהייה מתבקשת על הנהלים המקצועיים של רשות העתיקות ומציבה אותה במצב מביך למדי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר