חרב ויקינגית נדירה, שככל הנראה יוצרה לפני יותר מ-1,000 שנים, התגלתה לאחרונה על ידי פועלים שביצעו עבודות באפיק נהר הוויסלה שבפולין.
הפועלים, שביצעו עבודות חפירה והעמקת אפיק הנהר ליד העיר ורוצלב, זיהו במים "חפץ מוארך ממתכת", שבלט בתוך משקעי הבוץ במקום. כשהתברר כי מדובר בחרב עתיקה מסוג "אולפברהט", הם העבירו אותה לחוקרי אוניברסיטת ניקולאוס קופרניקוס בטורון, שקבעו כי היא הוכנה בסביבות שנת 950 לספירה.
על החרב נמצא גם השם העתיק והאייקוני "אולפברהט", מה שמעיד על כך כי מדובר בחרבות יקרות ונדירות ביותר ובפולין, מכיוון שעד היום נמצאו בפולין 8 חרבות כאלו בלבד, מתוך 170 שנמצאו בסך הכל באירופה. הייחוד של חרב "אולפברהט" הוא בכך שיריבי הוויקינגים לא ידעו איך לייצר חרב חזקה כזו, שלה להב ארוך וחד, וגם שהיא גמישה למדי. למעשה, החרב נחשב באותה תקופה ליצירה פורצת דרך של ממש, מה גם שזו אחת החרבות הגדולות ביותר שיוצרו אי פעם, אותה הוויקינגים מאוד העריכו.
לדברי סמבור גאווינסקי ממשרד השימור הפולני, מדובר בחרב בעלת ערך רב מאוד. "מה שאנחנו יודעים עליהן זה את העובדה שהן יוצרו במרכז אירופה, אולם לא ידוע לנו המיקום המדויק שבו התקיים המפעל שיצר אותן", אמר.
המומחה הוסיף והסביר כי "החרב יוצרה בשיטה מאוד ייחודית תוך שימוש בפלדת פחמן (הוספת פחמן לפלדה יוצרת מתכת חזקה וגמישה יותר, א"ג). הכמות שהוספה אל הפלדה הייתה מדויקת מאוד, וכל הייצור היה קפדני ומיוחד, כך שנוצרה חרב חזקה וגמישה מאוד. ביטוי לייחודיות שלה הוא, בין השאר, בעובדה שהחרב שכבה בתוך הסחף במשך יותר מ-1,000 שנים, ובכל זאת היא השתמרה במצב מצוין".
השיוך של החרב לוויקינגים מתבסס על כך שכ-40 חרבות מסוג זה נמצאו בעבר בנורבגיה, דבר המעיד על כך שהן היו בשימוש נרחב בקרב הלוחמים האלו. עם זאת, גאווינסקי ציין כי "יש לחכות למחקר יותר מעמיק כדי לדעת למי הייתה שייכת החרב".
יצירה פורצת דרך. החרב הוויקינגית ברקע הנהר שבו נמצאה // צילום: מתוך עמוד הפייסבוק Ośrodek Sportu i Rekreacji Włocławek
המסתורין שמאחורי החרב
אחת השאלות המעניינות בקשר לחרבות מסוג "אולפברהט" קשורה לעובדה שאת הטכנולוגיה לייצור סוג הפלדה הזו הכירו רק במזרח התיכון, והיא הגיעה לאירופה מאות שנים מאוחר יותר, בסביבות שנת 950 לספירה. על פי החוקרים, אחת האפשרויות לכך שהוויקינגים ידעו לייצר חרב כזו נובעת מהעובדה שהם היו ספנים מעולים, שהגיעו בסיוריהם אל המזרח התיכון – ואף לאיראן. ראיות לכך נמצאו בקברים של לוחמים אלו בצורת חפצים מזרח תיכוניים.
יש להניח כי באותם סיורים הוויקינגים פגשו את הפלדה, המכונה פלדת דמשק, שיוצרה בכורים ושהייתה דומה מאוד לפלדה של חרבות ה"אולפברהט". לכן, ייתכן מאוד שבסחר שהתנהל בין הספנים הללו עם אנשי המזרח התיכון, הם קנו פלדה כזו – ואף למדו להשתמש בה. זו ככל הנראה גם הסיבה מדוע לא מוצאים חרבות כאלו מהמאה ה-11 ואילך, מכיוון שאז הנתיבים למזרח התיכון היו חסומים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו