חברות לכל החיים: גורילות ההרים מחפשות פנים מוכרות בקבוצות חדשות

מחקר חדש, שהתבסס על יותר מ-20 שנות תצפית בפארק הלאומי של הרי הגעש ברואנדה, בחן כיצד נקבות גורילות ההרים יוצרות ושומרות על קשרים חברתיים. החוקרים עקבו אחר פיזורן של 56 נקבות שעזבו את הקבוצות שבהן נולדו - לעיתים יותר מפעם אחת - ומצאו כי חיפשו בעקביות בקבוצות החדשות נקבות מוכרות, במיוחד כאלה שטיפחו או שיחקו איתן בשנתיים שקדמו לעזיבתן.

הצוות הסתמך על הרישומים היומיים של ה-Dian Fossey Gorilla Fund, קרן דיאן פוסי, שהחלו ב-1967. "בטבע זה חשוב מאוד אבל היה קשה ביותר לחקור זאת, משום שברגע שהפרטים עוזבים קבוצה קשה לעקוב אחריהם", אמרה ויקטואר מרטיניאק, דוקטורנטית מאוניברסיטת ציריך.

מרגע שהנקבות נכנסו לקבוצה חדשה, הן לרוב התחילו בתחתית ההיררכיה, אך נוכחותה של בת לוויה מוכרת הקלה על עוינות המקומיות. "נקבות ותיקות בקבוצה יכולות להיות תוקפניות מאוד כלפי גורילות חדשות מפני שהן רואות בהן תחרות", הסבירה מרטיניאק.

המעברים סייעו למנוע רבייה בין קרובים. הנקבות כמעט שלא הצטרפו לקבוצות שבהן נמצאו זכרים שהן גדלו איתם, ובכך הפחיתו את הסיכוי להזדווג עם קרובי משפחה. מכיוון שלא יכלו להיות בטוחות באבהות, נראה שהן פועלות לפי כלל פשוט: להימנע מכל קבוצה שבה יש זכרים מוכרים ולחפש נקבות מוכרות, אמרה מרטיניאק.

"כניסה לקבוצה חדשה עלולה להיות מפחידה למדי, כשברוב המקרים הפרטים נכנסים בתחתית ההיררכיה החברתית. נקבה מוכרת עשויה להפחית זאת, ולספק בעלת ברית חברתית", אמר רובין מוריסון, מחבר בכיר במחקר. מוריסון הוסיף כי בת לוויה מוכרת יכולה לאותת על איכות הזכר הדומיננטי ועל יציבות הקבוצה הכללית.

"היכולת לחקור פיזור, לעקוב לא רק אחרי מאיפה הפרטים מגיעים אלא גם לאן הם הולכים, ולבנות את כל ההיסטוריה החברתית שלהם בפירוט כזה, הייתה אפשרית רק בזכות עשרות שנות איסוף נתונים", אמרה טארה סטוינסקי, נשיאה וקצינת המדע הראשית של קרן דיאן פוסי.

ממצאי המחקר העלו כי בריתות נשיות חוצות גבולות בין קבוצות, ומשפיעות הן על דפוסי התנועה והן על הגיוון הגנטי של האוכלוסייה.